🕰️זמן סיפור- פרק 140: תולש המודעות המסתורי | מאת: דסי

[מוזיקה] ילדים פרוס ילדים פרוס של תוכן לילדים [מוזיקה] של [שירה] משפחה זמן סיפור מתוך ספריית ילדים של משפחה >> [מוזיקה] >> תולה שם הודעות המסטורית מעת הדס [מוזיקה] נטלהם מודעה בכל פינת רחוב בכל תחנת אוטובוס ועל כל עמוד חשמל הסברתי בהתלהבות לשאולי אחי הקטן אבל למה צריך כל כך הרבה מודעות הוא הקשה והתנשף מעט כנראה דבק הסלטי כשנסע בידו הכביד עליו למרות משקלו הכמעט הפסיד מה זאת אומרת לשם צריך כל כך הרבה מודעות? נזפתי בו. שכחת שבחוג המלאכה שאני מארגן אמורים להשתתף ילדים רבים? בינתיים רק ילד אחד נרשם. הילד הזה הוא אתה. אני זקוק כמובן להרבה נרשמים נוספים. ברור שהוא ינהן בראשו. הוא הבין היטב. אז דבר ראשון נלך לחנות המכולת הממוקמת בתחילת הרחוב. הדרכתי. מה אתה רוצה לרשום את אבנר המוכר לחוג המלאכה שלך? נבהל שאולי, אבל אני חושב שהוא יותר מבוגר אפילו מאבא שלנו. צחקתי לשאולי יש לפעמים שאלות כאלו תמימות וחמודות לא תכננתי לרשום את אבנר המוכר לשום חוג אני הייתי ברוב סבלנות בסך הכל יש בפתח החנות שלו לוח מודעות קטן כזה שעליו תמיד תולים מודעות אני חושב שזה הוא מקום מתאים מאוד גם עבור מודעות כמו שלנו לא כן שאולי כמובן הסכים עם הדברים המשכנו להתקדם ידו האחת לחצה וחוזקה את ידי הימנית ואילו ידו השנייה החזה בגלל של דבק הסלוטייפ. הגענו אל חנות המכולת ואת לוח המודעות [מוזיקה] מצאנו מיד. שלפתי מהשקית שבידי עם הודעה אחת גדולה ולבנה והצמדתי אותה בחדהי ללוח. שאולי הגיש לי את הסלוטייפ [מוזיקה] ויחד טלשנו מספר חתיכות דביקות. ויחד טלשנו מספר חתיכות דביקות וחיזקנו אותה. צעדתי מספר צעדים לאחור וניסיתי לבחון כיצד מתקבלת המודעה בעת שנתקלים בה. חייכתי לעצמי. כן, היא בפירוש נראתה מושכת. המילים חוג מלאכה שאותן רשמה עבורי יפי, אחותי הגדולה, נראו מושכות במיוחד וחמור עקדו ופיזו על פני הדף. ניתקתי את מבטים מאמודעה והמשכתי לצעוד במעלי הרחוב. היה ברור לי שתוך זמן מועט כבר לא ישאר [מוזיקה] בקבוצה שלי מקום אפילו לילד אחד נוסף. יוסי משך שאולי במכנסיי. לאן [מוזיקה] אלך עכשיו? לאן באמת נלך עכשיו? שאלתי את עצמי בקל וניסיתי לחשוב. לשאולי היה רעיון מצוין. נוכל ללכת סתם כך לאורך הרחוב ובכל פעם שנגיע ללוח מודעות גדול נצמיד אליו מודעה. אנשים תמיד נעצרים ליד לוחות המודעות והם בוודאי יבחינו גם במודעה שלך. [מוזיקה] יוסי. טוב מאוד שמחתי. טוב שלקחתי [מוזיקה] אותך איתי שאולי. ויהיה חיוך מצטנע בעת שהמשכנו לפסוע. >> [מוזיקה] >> לוח המודעות הראשון כבר נגלה לעינינו לאחר מספר צעדים. היו תלויות עליו מודעות רבות. אחת מהן דיברה על מבצע הנהרך בחבילות של במבה. השנייה עסקה באדם שנפטר והכותרת שלה הייתה ברוך דיין האמת. ומלבדן היו על הלוח עוד הרבה מודעות נוספות. אף אחת מהן לא דיברה על חוגי מלאכה כמו שלי. האמת היא כי די שמחתי בלידי. אם אני היחיד המארגן חוגים שכאלו, יבואו הילדים אליי ורק אליי. וזה יהיה מצוין. טליתי את המודעה שלי בינות למודעות הענקיות. פסעתי כמה פסיעות לאחור והפעם לא הייתי מרוצה כל כך ממעשה ידיי. המודעה נראתה עלובה כזו וזה ארורית. היא כמעט נגלאה בין כל המודעות. לא יראו אותה אמר שאולי בצער וביטה בדיוק את חששותי. לא נורא לא נורא. התאשתי בן רגע. יש לי עוד המון מודעות נוספות. אתל גם אותן על הלוח הזה. וכך איש לא יוכל להתעלם מחוג המלאכה שאני מארגן. [מוזיקה] שלפתי מודעה אחר מודעה והדבקתי על הלוח בשורה ארוכה ומסודרת. בליבי בעת שעזבתי את המקום והמשכתי לצעוד ההלאה. רגליי היו קלות וגם השקית שבה הכסנתי את המודעות הפכה לי קלילה. טוב, היא אבדה הרבה ממשה. ללוח המודעות הבא [מוזיקה] הגענו שאולי ואני לאחר מספר דקות וכמו פועלים מיומנים שלפנו את המודעות [מוזיקה] והדבקנו אותן שוב בזו אחר זו באופן שהבלטו זה נראה כמו רכבת עם קרונות צחק שאולי [מוזיקה] והצביע על שורת המודעות הארוכה סיימנו את מלאכת ההדבקה והמשכנו לצעוד אל עבר לוח המודעות הבא שברחוב השני הדבקנו גם שם ואחר כך המשכנו הלאה והלאה לוחות המודעות לא היו קרובים כל כך זה לזה והיינו צריכים להתאמץ כדי לגרור את רגלינו. לאחר לוח המודעות השישי כמעט נגמרו לנו המודעות ובדיוק אז החל שאולי לייב. אני עייף. הוא נדנד. [מוזיקה] אין לי עוד כוח ללכת. הבנתי אותו. גם [מוזיקה] לי כמעט נגמרו הכוחות. לא נורא. נלך רק לעוד לוח מודעות נוסף. שידלתי. שאולי משך בכטפיו בסרבנות. לא, לא, היה קולו קרוב לוחי. אני רוצה לחזור הביתה עכשיו אני רוצה לחזור הביתה, נמאס לי. וכי מה יכולתי לעשות? אכלתי בחוזקה בידו הקטנה והסתובבנו לאחורינו. בציעדים איתיים התחלנו לפסוע במורד הרחוב. שקית המודעות שבידי התנודה הנה והנה. היא הייתה קלה מאוד, רק מודעות ספורות נוטרו בה. ואז התקרבנו מעט ללוח המודעות האחרון שעליו טלינו את המודעות. "היי, אני רואה שמישהו כבר קורא את המודעות שלנו", שמח שאולי ובבת אחת שכח את כל העצב והיגון שעפו אותו קודם לכן. גם אני רציתי לשמוח, אלא שאז גיליתי דברמה נורא. הוא לא קורא אלא קורע את המודעות. הוא טולש אותן מהלוח. נזקתי שאולי הבחין גם כן במעשה. אינגלו בעת שסינן. אני ארוץ אליו ואגיד לו שאסור לתלוש מודעות שלא שייכות לו. שאולי כמעט מהר לעברו, אלא שאני עצרתי באדום. אתה צודק. אני הייתי בשקט. הילד הגבוה העומד כעת ליד לוח המודעות מבצע באמת מעשה לא יפה ולא ראוי. אבל שים לב, הוא לא קורע את המודעות לגזרים, אלא משאיר אותן שלמות. הוא מכניס אותן לתוך לתוך השקית שביד שלו השלים שאולי את דבריי באשתות אולי הוא צריך אותן כי גם הוא בעצמו רוצה לארגן חוג מלאכה העליתי אני השערה לא יכול להיות פסל שאולי הרי כתוב שם השם שלך יוסי ומספר הטלפון של הבית שלנו נו אז מה קראתי וחשתי שאני מתמלא ברוגז אולי הוא בסך הכל ימחק את שתי השורות האלו וישנה אותן וכך כל הילדים יבואו לחוג שלו ולא שלי. לא כל הילדים תיקן שאו לי [מוזיקה] אני בכל אופן אבוא לשלך יוסי גם בתוך הכעס והרוגז לא יכולתי שלא לחייך אל אחי הקטן ואז שמנו לב שהילד הגבוה מתרחק מהמקום הוא סיים לתלוש את כל המודעות אמר שאולי מעניין לאן הוא הולך עכשיו מעקוב אחריו החלטתי ובין רגע נהפכנו שנינו לבלשים מנוסים צעדנו על קצות האצבעות במרחק ניכר מהילד ובדקנו בדיוק להיכן פניו מועדות. השתדלנו להצמד עד כמה שניתן לגדרות ולעצים כדי שאם במקרה יפנה את ראשו לאחור לא יבחין בנו. ואז לאחר קברת דרך הוא נעצר. זה היה ליד לוח מודעות נוסף. לוח מודעות שעליו התנוססה שורה ארוכה של מודעות העוסקות בחוג המלאכה המקסים שלי. הבית יוסי משך שאולי בשרבולי. הוא טולה שוב. שאולי אכן צדק. הילד הגבוה תפס במודעה הראשונה, ניתק בזהירות את חתיכות הסלוטייפ והכניסה לתוך השקית שבידו. כך הוא נהג גם במודעה השנייה וגם בשלישית. חששתי בדמאות של אלבון שכמעט [מוזיקה] מציפות אותי. לא יכולתי להתאפק יותר ומהרתי לאברוב. אתה לא מתבייש? [מוזיקה] קראתי בחב ובזם בלתי נשלט. אתה יודע כמה עבדנו על זה? הוסיף שאולי שרץ בעקבותיי. ובכלל אני חושב שזה ממש גזל המשכתי והיתחתי בו אם אתה רוצה לפתוח חוג מלאכה אתה אמור להכין לעצמך את המודעות ולא לגזול אותן מילדים אחרים אם אינך יודע להכין מודעות יכולת לבקש ממנו לא היה אכפת לנו לעזור לך אבל להרוס ברגע [מוזיקה] אחד כל מה שאמלנו עליו זמן קורב זה לא יפה ולא הוגן סיימתי את ההרצאה ונשמתי עמוקות רק אז גיליתי רטיבות על חייים שלי. הבנתי שאני פשוט בוכה, אבל זה לא היה אכפת לי. רציתי שהילד עזר יבין את חומרת המעשה שלו, אבל הוא לא ממש הבין, רק נעץ בי מבט עמוק. אתה יוסי? זה הפותח את חוגי המלאכה? שאל, הנהנתי בראשי. מה זה חשוב? דרשתי לדעת. ובכלל זה לא משנה. הוא הפסיק אותי באמצע המשפט. אני רק רציתי לעזור לך, אמר בקול שקט. רציתי להעיר ולהטריס כנגדו משהו נוסף אבל מצאתי את עצמי שותק והוא המשיך לדבר. אולי אתה לא יודע יוסי אבל אסור לתלוט סתם כך מודעות על לוחות המודעות. העירייה לא מרשה ומי שנוהג כך עלול להיתפס ולשלם קנס גבוה [מוזיקה] מאוד. כנס שיעלה לך הרבה יותר מהסכום שתקבל בחוגי המלאכה שלך. עמדתי דומם. לא האמנתי למשמע [מוזיקה] אוזניי. איבטתי על שאולי. הוא היה נראה גם כן מופטע. אני בסך הכל רציתי לעזור לך. הוא אמר שוב ודבריו נשמעו לפתע כנים ואמיתיים. אל תדאג יוסי, השארתי את כל המודעות [מוזיקה] שלמות. אפילו דבק הסלוטייפה דבוק עליהן. תוכל להדביקן בפתחי בניינים. שם הדבר מותר ולא אמורים לשלם עליו. הוא סיים את דבריו והגיש לי את השקית. >> [מוזיקה] >> נטלתי אותה ביד רועדת. תודה לך תודה. [מוזיקה] לחשתי לאברו של מי טב המסטורי והוא נסע את רגליו ונעלם מהמקום. [מוזיקה] ואני נותרתי לבדי על המדרכה ליד לוח המודעות [מוזיקה] מחזיק שקית בידי. ליבי מלא הערכה והעיקר למדתי לימוד חשוב שלא ישכח לעולם. >> [מוזיקה] >> עד כאן זמן סיפור מבית משפחה פודקאסט אני שרה שפירה תודה לעורכת שלנו תהילה סיטון למנהל את ההפקה איילה גולדשטיין ולעורך הסאונד [מוזיקה] אברי מי ויזל אפשר להאזין לכל הפרקים בקו ילדים פלוס 077 שלוחה ש להתראות בפרקים הבאים >> [מוזיקה] >> เ