⭐לא תשכח - פרק 72: צועדים בעקבות אבא: האחים בניש (חלק א')

[מוזיקה] לא תשכח. הרב ישראל גולדו מספר את סיפורה של שואת העם היהודי. לכל מאזינינו, שלום רב. כדי לתאר את הבית שאני נמצא פה כעת ייקח לי הרבה זמן וחבל על הזמן של הפרק בעצמו. אבל יושבים מולי שני אחים, הגדול, המבוגר, הרב, הרב הגאון רב חיים פינכס בניש. גם אם מישהו לא מכיר את השם, אני חושב שאין הרבה יהודים תורניים שלא נפגשו לפחות באחד הספרים שלו שבכל מקום שנתה את ידו שינה וביסס ופתח שער החל ממידות ושיעורי תורה דרך הזמנים בהלכה עיוני האגדה שבתות שנים על שמיטה המשפט היהודי בראי ההיסטוריה או שערים אל הפנימיות והגדה של פסח על מצות ומרורים כל נושא פותח נושא תורני שבדרך כלל הלך בארץ לא זרועה ופתח בו פתח לצידו אחי הצעיר ואני אגיד למען הזכות הציבור לדעת המלמד שלי המחנך שלי שאני חייב לו הרבה הכרת הטוב עד היום האיש החינוך הידוע רב מורטח גימפל בניש ולא התכנסנו כאן בגלל ההקדמה הזאת התכנסנו בגלל ששני האחים הם בנים לאבא ניצול שואה ואמא ניצולת שואה ויצאו הוא למסע ארוך מאוד שלמעשה המאזינים הוותיקים שלא תשכח מכירים כבר חלקים ממנו כי פעמים רבות הזכרתי סיפורים מרב שמן בניש א השם המאוד ידוע לצידו למשל זאת האישה השלישית מרת פרל בניש ולצד זה האמא לבית רובינשטיין ויוצאים אה שני אחים דור שני למסע בעקבות ההורים ואנחנו היום נמצאים מסע בעקבות המסע שלהם. אנחנו נרצה לשמוע מהם את הדרך אותה הם עשו כדי לשמוע מההורים, לקלוט את הסיפור, ללמוד אותו ולהנציח אותו לדורות. אה שלום לשניכם. >> שלום וברכה. >> הרבי א שלום. [‏צחוק] >> כן, אם ניפגש >> כן א נפגשנו כבר פעמים רבות והסיפור של שניכם, הסיפור שאתם מספרים מאוד מאוד השפיע עליי. ככה שאלה ששומעים אותי בהרצאות או בפודקאסט לא תשכח או בכל מקום שמעו הרבה את השם את השמות האלה מפוזרים אבל היום אנחנו ננסה לאסוף את הסיפור אה רב חיים אתה גם הגדול יותר וגם החוקר האיש מחקר ומה יש לך מההורים מה אתה יודע כשאתה יוצא למסע המחקר מה מה יש לך ביד >> ער אה אני חייתי בתוך אה בתוך זכרונות של שואה >> כן >> ההורים אף פעם לא התביישו לא ניסו להסתיר דווקא הם היו מעוניינים לספר >> זה קצת יוצא דופן באותם שנים >> כן זה זה מה הסיבה מה יוצא דופן משהו באישיות שלהם מה אתה אומר >> הם הם הם הרגישו גם אבא וגם אמא אבל בעיקר אבא יותר הרגיש שהם אם הם נצלו נשארו בודדים עם משפחות כאלה גדולות אז הם נשארו בשביל לבנות עולם חדש >> וכולל להצי קודם כל להציח את המסירות נפש את המשפחות כן וללמוד מזה הרבה דברים יש לנו דף [נחירות בוז] שאבא אבא היה כל שנה ביום השואה והגבורה זה כז ניסר >> כן כן, >> היה עושה עצרת השואה עושה עצרת השואה ואני זוכר אנחנו בילדותינו היה לוקח אותנו גם היה מגיע הבצח דיד פרנקה לדבר עוד כל מיני דמויות א שעסקו בדברים האלה >> אולי שווה להעביר לקהל לא גרתם ב100 שערים ולא בזכומי בכפרת אבל זה היה עצרות גדולות אנר הרבה אנשים באו להשתתף כי יש הרבה פלטי שואה גם >> כן >> גרנו בכל שכונה של בליטי שואה >> כן >> יש לנו פה בקלאס חסרים הרבה מהכתב כתב יד של אבא עליו השלום יש שם כתב יד אחד שזה מעניין מאוד כדאי אפילו לצלם את זה זה מצולם בספר איש לעבר א מה שאבא כותב ההתייחסות שלו אל השואה בקשר לדור הבא לדור הבא לשואה עכשיו הוא כותב כאן משפטים הוא כותב לא להעלים אלא להמחיש כמה שיותר יותר ככה הוא כותב שמה והוא מדגיש את זה ולמען ידעו דור בנינו למען ידעו דור אחרון יקום ולדו בנים וספרו יספרו לבניהם >> וזה ממש הייתי אם היה לי פה זה מוכן הדף הייתי מקריא אותו את המילים האלו >> מילים חזקות מאוד >> אז ככה אתם גדלים >> עכשיו אבא במציאות במציאות הוא היה אדם שמח אף פעם לא רואה עליו שער או כאב אומירתי, מאוד פלטני ו הדבר שהכי בולט בספר שכתבתם עליו איש לאבה זה כמה שהוא היה פעיל לפני המלחמה, כמה שהוא פעיל לאחריה וכמה שהוא פעיל בתוכה. הוא נשאר כביכול עסקן ציבור מלידתו ועד פטירתו בכל מקום שבו הוא מתגלגל. >> כן. אחי הרב הגאון רב חיים אומר שאנחנו חיינו את זה. אבא למעשה בשנים של תשכב כג כד הוא היה עורך כל שנה אתרוחת השואה שבועיים זה היה בקרייתה עשינו תמולות מהרוחות האלה פעם אחת הזמינו אותו פה ראש ערית בני ברק שנמל היה שמואל וינברג שיעשה את הרוחת השואה פה בבני ברק המשנה תשכז >> זה הפירוש 67 שנת 67 הוא עשה את הרוחת השואה פה בבני ברק באולם מכבה אש ברחוב הרב שח >> כן איפה שהיום הבט היום בטין של הרב קרליץ כן >> כן >> זה העולם מכבה >> כן ארוחה גדולה השתתו שמה רבבות ילדים >> בכיתות שלמות בתי ספר ומי עזר לאבא להראות את התערוכה הזאתי >> אחי רב חיים >> הוא היה בחור צעיר >> והוא בא לעזור לאבא >> אנחנו אי אפשר יהיה בלי לגלוש אפילו לא לפי סדר אז מה זה תערוכת שואה. מה מראים בתערוכת שואה? >> על כל העולם שהיה >> תמונות, ממצאים. היה יהודי ששמר את בגדי ה >> האסיר, >> בגדי האסיר והוא שפע על ידי אבא לתת את זה >> א >> לתערוכה. >> אנחנו יושבים פה וכבר לצידנו א יש מיני תערוכה. יש משהו מהחפצים פה שכבר היה בתערוכה של אבא? זה הוא היה חותים שמצאנו במסאות >> זכור לי איך שהוא היה איך קוראים לו מפקד גטו ורשה איך אתה זוכר >> מפקד הינרט או מפקד >> בורס המפקד הגרמני או מפקד הינרט >> היהודי >> לא לא זוכר >> וזכור לי שהוא היה מפקד של המרד אחרי ש אחרי שהוא אה אחרי שהוא סיים את המרד הוא עלה לארץ והיה חבר כיבוץ ואבא הסתכל עליו תראה זה צבי שנר הוא היה מפקד הגטו ככה בירת כבוד [‏צחוק] אז אז אה למעשה אבל כשנפטרים ההורים אז מה שיש לכם ביד זה הקלטות >> נכון זאת אומרת מאבא יש הקלטות >> כן שבע שעות >> שבע שעות >> קלטות ויסום הנה אתה רואה את הדברים האלו >> כן >> זה מהחפירות של גטו של חלמנו >> מהבורות הם שזרקו את החצים >> הוא נתן לי מעדר ואמר לך תחפור >> אז התחלתי לחפור בחצר של מחרא שהמאזינים לא יעקבו אחרינו מאבא נשארו ההקלטות >> כן >> וה >> אם אתה רוצה לגפצים יש יש חפצים שנשארו >> ממנו >> הנה לא זה מה שאנחנו מצאנו בנסיעה >> זה >> זה הכל חפצים ששרדו מהגטו שאנשים לקחו איתם מה הם לקחו איתם בקבוק תרופות זה כפתורים שזה עוד לפני עידן הפלסטיזה >> זה מסגרת של משקפיים >> משקפיים >> כשזה כשאתם נוסעים בעקבות כשאתם נוסעים בעקבות הסיפור של אבא ומגיעים למחנה חלמנו אליו הובילו מאות אלפי יהודים והחפצים שלהם קבורים שם החפצים שלא נלקחו לגרמניה קבורים שם באדמה ואתם עושים אותם >> כן ואני אומר לו אם לחלק למנהל המחנה למנהל מחנה חל מנו >> לא ישאר פה מחנה >> אם תיתן לכל אחד לקח כל אחד יקח >> כן >> אז אומר אל תפחד יש פה קבורים 350,000 יהודים אפשר למלות מזה מוזאונים בכל העולם >> תיקח כמה שר אתה רוצה >> ככה וא >> אם אתה רוצה סדר איך איך זה התחיל אצלנו >> כן כן אולי אולי רק אולי רק אם כבר סיפרנו את זה רק נשלים את הסיפור למעשה זאת אומרת אתם הגעתם לחל מנו כשהמקום היה שכוח ועזוב ובאמת התחלתם לחפור והוצאתם חפצים לטובת אלה לטובת המאזינים שרק שומעים אותנו ולא רואים אותנו אז זה חפצים פשוטים שאדם לוקח מהבית איזה ספלון קטן ובקבוק תרופה וכפתורים ומשקפיים >> הסיבה שנסענו לחל למנוע >> שלבא היה שני אחים בחורים בני 16 ו-18 18 כן כן >> בין האחים והאחיות ואנחנו שמנו את המסמכים באום של פלאץ של לודג' של א של לודג' >> שמה יש כזה מין אנדרטה ענקית תראו כמה >> כן ועל הקיר יש רשימת שמות המשחים >> 944 בקיץ של 244 שהעבירו של 444 ושם מצון במוזאון בין כל הרשימות את שני האחים של אבא שנשלחו לחלמנו אז אתם נוסעים אחר חיים אומר בוא נסע לחלמנו >> נסע לכם לחלמנו שם לחם היה שתי מקומות מקום שהם הגיעו ואחרי זה העבירו אותם אותם לכאלה מיני משאיות שם גז והבירו אותם אחרי זה איזה כמה קילומטר לתוך היער קרחת היער שמה ששמה אז רואה כשנסנו שמה איפה שמה זה הבורות איפה שהגיעו כן מה שחי סיפר שנסענו בדרך מהמקום שהביאו אותם >> ולקחו להם את הכל והכניות אותם למעשה היות אז כשנסנו אל חרך את היר שחיים היה מזועזה ככה כן כמה שהוא אדם חזק אבל לפעמים הרגש תופס אותו >> והוא אומר לי באמצע הדרך פה הם גססו כל הדרך הזאת הם גססו בתוך בתוך המשאיות פה פה פה פה ככה הוא אומר לי שזה מה שאני הנוסעים איתי לנושאי פולי יודעים שבדרך הזאת אסור לדבר אסור זה רק דרך לקרוא קרישמ ביחד איתםכן כן פהסו כך אומר פה במקום שאנחנו נוסעים עכשיו >> אז >> אבל איך שהתחיל אצלנו בוא נחזור להתחת אגב עוד עוד פרט אחד נרגיע את המאזינים למעשה עם הזמן הוא השתכנע ממה שאמרת לו שעוד מעט לא יישאר פה כלום והם לא נותנים היום לגשת לבורות הבורות בהם קבורים א מיליוני חפצי יהודים היום סגורים שם בצד מאחורי גדרות אין עליהם גישהנו לתוך הבורות חפרנו >> בתוכו אבל אז בואו נחזור לפי סדר אז אתם מתחיל קיצור אבא נפטר יש לכם שבע שעות של הקלטות >> יודע מחיי אבא >> מחיי אבא נו נשמע לפי >> את ההקלטות קיבלנו זה היה לנו אח שקורא לו רבי יואהל הוא תמיד ביקש מאבא אבא תספר תספר תספר הוא כנראה שהוא בהתחלה לוקח אתב לספר לנו אבל בשנת תשמ שנת 80 כן הוא קרא לנו בתשעת הימים הוא אסף אותנו [כחכוח] אנחנו היינו ארבע אחים רצנו והוא התחיל בצורה [כחכוח] מסודרת הבעיה הכין דף ארוך עם עם נקודות והתחילו לספר לנו על המשפחה בפולין על החיים בפולין וככה כל יום שעה וחצי כל יום שעה וחצי במשך כמה לילות כל לילה ש וחצי ואנחנו הקלטנו את זה >> היה לנו בסך הכל ממ לי שבע שעות >> מקלטות זה זה [כחכוח] והחזקנו את הכלטות וזהו >> כן >> עכשיו בשנת אני חושב תשמ חמש שנים אחרי זה אז נפתחה דרך לפולין >> כן >> והעבד הזה של אגודת ישראל בארצות הברית א חסלבס הרב חסלבסר וול אוריץ מטבר הם הקימוש הקברים של בתי הם הם נסעו לפולין פעם ראשונה והם ביקשו מאוד מאוד מאבא להצטרף קודם כל גם הם הכירו טוב את הבידית שלהם וגם ידעו שהוא הוא מסור להם הרבה מידע >> כן >> כן הוא היה גר גם בלוד שמת פולים ש זהו [כחכוח] אבא הצטרף אליהם ונסע איתם נסע איתם כשהוא חזר בחזרה אז הוא היה בארצות הברית כן >> חזר אחד לארצות הברית אז הוא כתב לנו פה לארץ ישראל הבנים מכתב בין הארבע עמודים יש לנו את זה בכתב יד רבי כותב מאוד יפה גם מסוגנם זה אחרי רב חיים כנראה לקחו את הכישרון הזה זה מסוגנם ויפה ככה כתב ארבע עמודים שלמים על כל זה אז הוא כותב שמה אין מוד ביקשו ממני אני לא רציתי לא זה כי לא רציתי שכל הזכרונות יעלו בחזרה באותם מקומות שהייתי איפה שגרתי ואסבלנו והכל אבל אחרי זה כל כך הבצרות שזה יביא איזשהו תועלת הסכמתי להצטרף >> והוא מספר שמה הכל כן אנחנו קראנו את זה מאוד התרג אני זוכר שהת פה פה בשולחן הזה בחדר הזה ישבתי עם אחי רב חיים והתשמ כן סיפור של 40 שנה >> כן >> ו ישבנו פה ואנחנו קוראים את המכתב וחיים קרא את המכתב הוא מאוד התרגש מכתב מלא רגש ושם בתוך המכתב היה כתוב כתוב שכשהוא הגיע לבית החיים בלוג' כי אבא היה בגטולוג' >> כן >> ואבא שלו שקראו לו רב חיים פינחס כמו הכי קוראים על שמו >> שמו >> הוא היה גם יהודי חשוב מאוד כן הוא היה גבה בשטיבל ברדומסק שמה בחסיד רדומס נלאב הוא נפטר בליל הסדר הוא כבר היה רזה צנום קטונה וכשפתחו את הדלת צקו שפו חמוס על כל הג שפור חמוזכו נפך לשמור הוא נפטר ככה >> בגטו >> כן בגטו מיטת תזונה אמר שונה כן >> אבא לקח אותו וקבר אותו בבס החיים בלוד כי הבסחים היה צמוד לגטו ועוד יכלו עוד יכלו לקבור שמה קבר אותו אבל הוא קבר אותו כמו פרוביזורי ככה הוא לא מסודר קבר אותו ואבא מספר שמה במכתב נגענו לגטו בית החיים בלוץ והתחלתי לחפש את הקדר של אבא אומר הסתובבתי חצי יום ואני מחפש מחפש מחפש ואני לא מוצא ואז כותב נו מילנו גדול ממש מושה רבני א שלא יודע שתקבירו מי לא את הג ואז נמדתי כמו ילד שמחפש את אבא שלו וצעקתי סקדל וסקדה שמי רבו זעקתי בתוך הב ככה אז ח שקראנו את זה חיים מאוד מאוד התרגש נותן תפיקה לשולחן אומר אנחנו נמצא פסח הוא אומר [‏צחוק] ואז התחילה אז התחילה והמילים האלה פתחו את המסעות [‏צחוק] כן >> אנחנו נמצא וככה היה הפעולה הראשונה זה היה לחפש את הקדר של סבא >> רב חיים פינחס אבא של אבא >> שזה כןכ >> זה גם קורד של אבא >> אתם הספקתם עוד לנסוע לפולין בחיי ההורים >> כן זה היה בחיי אבא >> בחיי >> אבא היה חי כן >> כן והוא שומע שאתם נוסעים ויש לו קוראת רוח מזה מאוד >> מאוד מאוד >> הוא אפילו עודד אותנו כן לא מדי אבל כן >> כן >> והגענו אז אז הוא התחיל לחפש הוא הרי כמו שאמרת הוא חוקר גדול >> ומסמכים ובקהילה ו מחבר קדישה והיה לנו דוד שעבד בחבר קדישה אז א הכל עד שמצאנו את המקום שלו שאבא קבר אותו על מקום איפשה המעבר שעוברי ליד קבר של מישהו אחר >> זה היה כתוב ב >> בפנקס של הגטו מצאנו יש יש רשימות >> וה הכותרת של המצבה >> או או >> ואז הקמנו בטון ועשינו מצבה לפני שעוצה מצבה הנה רב חיים רוצה לספר שאלנו את אבא אבא היה עוד אבא היה בארצות הברית כן אבא כבר חלש היה לו כוח כבר להגיע כבר היה להזין אותו אבא מה נכתוב למעלה על המצבה >> מה אז מה תכתבו את הפסוק הפר בקבר חסדיך ומנוסכו בעבוד דין הוא הסביר לנו ה סיפר האם יכולים עוד לספר יוכלו פעם לספר לדורות הבאים אז בקבר להיות בתוך קבר זה חסדים של הקדוש ברוך >> כי רוב הנרצח כולם היו דוני על פני אדמה באוכל אכלו אותם נפחו להיות לעפר האבא הסבא שלנו הוא זכה ש >> שיקברו אותו שאנחנו נקבור אותו אז סיפר יכל יכול לספר את זה על דורת אז בקבר חסדיך ובנוסחו שילדים היה כזה אמונה חזקה בקדוש ברוך הוא אפילו שהם היו באבדון >> הם החזיקו באמונה >> אה כמה פעמים נסעתם לפולין בשביל לכתוב את הספר >> לא לא קצרו נסנו >> לא קצו >> כשלפעמים כשזה סמוך ליוורסיד של התפר שלו מברדומסק כן אבל פעמים רבות נס סעתם ולא למסלול הסטנדרטי שכולם נוסעים קראקוב אושוויץ אף פעם לא לבד נסענו לא לא >> גם לא גם לא לבכות כבר צדיק פקדנו אבל לא זה היה מטרה >> כן אז אתם מסתובבים בעיירות שהייתם כמעט היהודים הראשונים והיחידים שמגיעים אליהם מאז המלחמה ועד היום >> כן >> ומשם אתם חוזרים עם ים של ממצאים וסיפורים דרה >> אני צוחק שגם לעיירה אביבה שמה זה השורש שהמשפחה של בני 50 קומטר >> כן >> מלוג' >> אז הגענו הגענו ללכיכר של הריניק רינק >> השוק איפה הכיכר של הירן >> ואנחנו יורדים מהאוטו מה זה הענק של יודע עברית אידיש הכל נהג קבוע אנחנו יורדים נו איפה אנחנו מגיעים מה אנחנו מחפשים פה פה משפר ואז אני זוכר מסתובב מתחיל להסתובב ככה מכיר רב חיים ואחי חיים אומר לי [‏צחוק] אתה יודע שבכל מקום שאנחנו מגיעים יש לנו השגחה פרטית הקשבור שולח כבר מישהו לעזור לנו גם כאן כל הקבור ישלח לנו יהיה >> ואנחך הוא אומר לי את זה פתאום אני רואה שלושה זקנים שיושבים שמה בכיכר >> פולנים >> פולנים ב90 וכמה מתרוממים מתחילים לדדות לכיוון שלנו ומגיעים אלינו שאומרים קש מה שאמרת לפני רגע ואומרים אתם גרתם פה לפני המלחמה ככה שואלים אמרנו נו אז מה אתם ההורים שלנו הסבים שלנו גרו פה אתם נראים ממש כמו שהם [‏צחוק] המצלחה אם תראה איזה קומפלימנט הגויים נותנים לנו >> נו ומה אתם מוצאים שם >> הוא שמה זה הסיפור עם הירייה הזאתי >> נו נו >> כן זה א הם אומרים שיש פה קטעים של ספר תורה שהכריחו את היהודים לשרוף ספר תורה ואלו הם השעריות >> כן ביקשתי מהם את זה תן לי זה לא עזר לי >> הם אומרים >> אני רוצה את זה בשביל ה בשביל אה >> בשביל כסף >> מה מזיכרון נגיד >> זיכרון ככה אומר הגוי הזקן >> הגוי עצמו לא היה את זה אנחנו נשלים נשלים נשלים את הסיפור אני אשלים מה שאתה אמרת כן אני אתן הסבר מה שהוא אמר >> כשהגרמנים נכנסו בשנת תשב הדבר הראשון אמרו להביא את כל הספרי תורה מכל בתי כנסת פה לכיכר של העיירה הביאו את זה שמה והם שפחו לזה בנזין לא משנה והדליקו הציטו את כל הספרי תורה עומדו מסביב יהודים מרטו שרות חושם צעקו ובכו זה אז אחי חב שואל אותם אה נשאר משהו מהזהו אז הם אומרים שהנה אתם רואים הוא מראה לנו בניין כי בכל רינק בכל כיכר בפועילים אז יש מצד אחד בית הכנסת היה מצד אחד יש א כנסייה להבדיל אז הם מראים לו לכנסייה והם אומרים הכומר יצא מהכנסייה והשריות שנשארו אז אז הוא לקח לשם שמנו אותם את ה את הפולנים האלה זה נמצאים שמה עוד אז הם אומרים כן וואי ואז חיים אומר אולי נצטרך להיכנס שמה כי הם מחזיקים בשבי הם לקחו בשבי יריות ספר תורה אולי היריות שנמצאים בשבי מחכים לנו >> אולי נצליח להוציא אותם משם התלבטנו על חוזר בס החליט אין שמה וידזורה אפשר להיכנס אבל רגעים ספורים >> ככה הוא החליט >> ובאנו אמרנו כמה כיפית לחטילים נכנסנו לחצר של הכנסייה הגענו דפקנו על ה על הכרחיים על הדלתות הגדולות >> על איזה שנה אנחנו מדברים >> זה כבר היה בנונים בנונים הפירוש בש >> אחרי פטירתו של אבא >> לא גם >> עדיין בחייו כן >> אבא נפתח בס ס >> אה >> והיה כמעט בן 100 >> כן כן לא באמת אני זוכר אותו כל הזמן שהיינו שכנים אבל נכון אחרי זה חזר לאמריקה א >> כן >> ופותח כומר את ה זהו ואז אה אומר לה שואל זה שליוה אותנו שאנחנו רוצים לראות את היריות של הספר תורה של יהודים שסו >> אז הוא אמר תעלו פה במדרגות עלינו שמה ראינו כזה מין חוסדור גדול ש משמה נכנסים לאיזשהו אולם לא משנה ושמה בפרסדור היה כאלה חלונות כאלה חלונות רבה ובתוכה בצורה מסודרת כזה שטיח אדום ועל השטיח שיריות זה ספר תורה זה העיר של ספר תורה שואל ביקשנו חיים ביקש מאוד מה מהקומך שיתן לו אני אשלם לו כסף וזה וזה שום לא רצה ראינו שזה לא שייך קום תפסנו נו איזשהו תמונה ולא שייך רסנו ועזבנו את השטח >> כן >> מפה זה זה תמונה מהערייה מהריות האלו וזה >> ואחד אחד הפלאים כתוב פה למעלה בכותרת בתחילת הזה וילו נס בני כוחמז ולנס מה רשי אומר על המל ואי לנס לאות ולעידות אז אז זאת יריעה שרופה שנמצאת כמו ויטרינה בכנסייה בוידאוה כנראה עד לרגע זה >> כן >> ואתם כנראה היהודים היחידים שראיתם אותה שם >> האזנתם ללא תשכח מבית משפחה פודקאסט אני ישראל גולד בסר תודה בשם המאזינים לעורכת התוכן תהילה סיטו מנהלת ההפקה עלה גולשטיין ולאורכי הסאונד והוידאו אברי מי ויזל דניאל לוין וילבילם כל הסדרות והפרקים מחכים לכם באתר המשפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים ובקו הטלפון 077 7 200 שלוחה 22. להתראות בפרקים הבאים. [מוזיקה] อ