Preparing video...
0:00 / 0:00
חזרה - בכורות דף י | "רק הדף" עם ר' אלי סטפנסקי
13 views
השיעור מתקיים בימים א' עד ה' בשעה 9 בערב שישי ומוצ"ש משתנה לפי זמן כניסת ויציאת שבת במרכז דף היומי, רחוב נחל נועם 9, בית שמש ארה״ב: 605-562-0066 ישראל: 055-DAF-YOMI (055-323-9664) בריטנה: 03-333-661-463 בלגיה: 0480-201-272 שליחת מייל לר' אלי: [email protected] להקדשת שיעור: http://donate.mdydaf.com קישור לזום בזמן השיעור: https://Zoom.8MinDaf.com קישור לקבוצת וואטסאפ: https://Hebrew.MDYdaf.com קישור לקבוצת סטטוסים בעברית: https://HebrewStatus.MDYdaf.com
Categories:Torah/Gemara
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
[שירה] מדבס
[קריאות עידוד]
נשמע שספס מרדכי והרי מיסר שפיד בכסף צורו
אנחנו אמרנו שהטויר אמרה שאפשר לבדות חמור
אנחנו מדברים על פדפ חמור נולד חמור
הראשון זכר צריכים לבדות אותו כמו שאנחנו
פודעים
פדיון בן מכיוון שהתוירה אמרה שאפשר לבדות
עם סאפילו שזה לא השובי אז אולי יש כאן
איסור הנו שואלת הגמרא והרי מייסר שקפידו
לו טוירו בכסף צורו צריכים להשתמש דווקא
בכסף שיש איזה צורה שבן אדם הוסנן רבי
יהודה אומר מישהו משתמש במיסר
שיני הפירות של מייסר שיני
הוא אומר לאישה ממש קמצן הוא אומר לאישה
במקום לתת להטבעת אומרת קחי כמה תפוחים
שאי אפשר אפילו לאכול אותם בבית שמש
צריכים להביא אותם לירושלים
אם עושה את זה במיזד אז הלוך היא מקודשס
במיזד קידש בפתח המור נמי אומרת הגמור טוב
אז רואים ש אין כאן איסור הנוער הנה יש
כאן מזר שני שהתויר מקפידה דווקא בכסף צור
כמו שהתויר מקפידה על
לפתח המור כאילו אם אתה רוצה להרוויח את ה
לא לשלם את כל השווי אתה משתמש בס
אומרת הגמור בפתח אמור נמי מקדשו אישה כן
יכולה להתקדש בפתח אפילו שיש כאן איסורנו
למה כי דרבי לוזר דמר רבי לוזר אישה ידע
שם משל מסכה להיות חד ירושלים הרי היא
יודעת שאי אפשר לעשות שום דבר כאן בבית
שבש צריכים ללכת לירושלים אב כן היא
מסכימה להתקדש מזה למה כי יש זה איזה שובי
אוכנאי שידע דס דפת החמור איסורסבי עכשיו
זה אסור בנו הוא פורק לו בסא
ו היא פודה את זה החמור למשל שווה 1000
היא לוקחת צ ששווה 500 ומקד שבהך דבינה
ובינה כן כדשת בהפרש בשווי הזה הבהימה
בעצמה המצווה בעצמה של הפתח חמור כמו שהוא
דימה את זה מיד הוא אמר כמה אתם משלמים על
ה אתם עלפקס משלמים על הפתח חמור 5,000
אני על
זה ה זה הנו של המצווה אבל כמה כמה זה
באמת שווה זה דגמורה ורב שמי הייתה עמו
למה רב שמין אומר שפתח המור מותר בענו
אומר לו יש לך דובר שבדיומותו והוא עוס מה
מה קורה עם השא אתה משתמש עם ש ואתה בודד
את החמור השא בעצמו מותר לגמרי גם יסרו
לכל לאכול מזה ממילא לא יכול להיות שהחמור
בעצמו אסור
ולא והרי שביס
פירות של שמיטו דפדיונו מוטו הכסף שאתה
קונה פירות של שמיטו אבל הבית שמוכל לך את
הפירות הוא יכול להשתמש בכסף והיא אסור
והפירות חייבים באיזשהי שלב בביור אומרת
הגמור זה לא נכון שביסנמי פדיוננו אוסו
מה שאתה פודה אם אתה למשל קונה פירות של
שמיטו תפוחים של שמיטו בבשר
אז הבשר שר נעשה אוסור דומר או אחרון
אחרון אוסור אתם זוכרים איפה היה לנו את
זה
בעבדזורה הנה יש לנו אני אראה לכם זה היה
לנו באבדזור אתם זוכרים
היום זה עובד אחרת אנחנו עושים ככה
הפירות שמיטו
>> [מוזיקה]
>> אה
אז כולם
כולם מותרים חוץ מהראשון והאחרון ויבוא
רבי
יקרוק מפג מה מחלוקים פתח חמור אסור ב
חמור אסור בענור לפני שפודים אותו דסניה
לאס בבכור שירחו
אז בוא נראה את הפסוק הפסוק הוא ככה כל
הבכור שיבולת בבכורכו אפשר גם את זה
ובצזור השם לאבד אתם שומעים באדום לאבד
בבכור שרחו אל תעבוד עם הבכור שהוא שור
ולא סוג בכור צכו
>> [כחכוח]
[שיעול]
>> לא אתה זה אני
מסתכל עליי כאילו וואי לא קשור לא באמת כ
גיזה בצון אבוידו בשור האם יש נפקים בין
שור לצאן
אז אומרת הגמורה
לא ישאב בבכור שירכו אבל את אוהבת בשלו
ובשל אחרים אם יש כאן שותפות כתוב שירחו
שרחו אם זה שותפות אז אין כאן
איסורבידו
בחור ולסוג זה בחור ציוני חור אבל הגויז
של חוב ושל אחרים דברי רבי יהודה רבי
יהודה אומר שבשותפות
אין אבוידו ואין גיזו זאת אומרת מה קרה
כאן שאין אפקמין בין שתי השורות האלה
לויסבויד ולאסוגוז הנקודה הזה שותפות אין
בכור בשותפות אז בעצם בעצם הוא אומר את
אותו הלוך פעמיים יכל להגיד שאין שותפות
בבכור ושלום הייתי יודע שמותר לגוז מתגוז
ומותר לעבוד
שמנו לאישבת בכור שרחו לא יש כאן שתי הלו
שונים לא בכור שרחו אבל את אויבת בבכור
מכאן אנחנו רואים שמותר להנות מבכור אדם
לפני שפודים אותו סוג בכור צנכו אבל
גויזסז בכור חמור זאת אומרת שהבכור הוא
מותר בהנע זה מה שכתוב כאן יש כאן התרנו
לחמור לפני שבונים אותו
בשומד רבי שמדסטר קרוי לכן יש כאן שתי
פסוקים שונים מהראשון אנחנו לומדים אדם
ומה השני אנחנו לומדים חמור אלו רבי יהודה
טרקרו למות שחוב של אחר לא אומר לי למה
אותם פסוקים בכור אשריך והצוניך באים למעט
שותפות מספיק פסוק אחד וסו לרבי יהודה
בחור אדום נמדעסיר רבי שמעון לומד בחור
שוירך בכור להגיד שבכור אדם אין איסור
הנור אבל רבי יהודה לא לומד את זה אז
לכאורה לפי רבי יהודה יש איסור הנו בבכור
אדם אומרת הגמרא אתה צודק אל כולם שורחו
למוד בכור דמודס נכון הראשון לכולם גם
לרבי גם לומדים שוירו שאין יסורנו באדם כי
פליגי בצנך מה אנחנו עושים מהפסוק השני
רבי יהודה לתמד משזג חייב בחורו
לפי רבי יהודה אתה חייבו וכי צריך לקחו
למי שרבי גיץ בווד
נכון שאתה חייב באווידו אבל הפסוק בא
להגיד שבשותפות מותר לגוז ולעבוד
ופתר חמור אסור בנושוטס
גוי פטור מנה בכרת סתם ככה שותפות של גוי
פותר מיד וליגיז בעבוד לו לא י צריך קורו
אז ודאי שמותר לעבוד אותו כי הוא פטור
מבכורו הוא לא בכור בכלל כי י צריך קורו
אז מה אנחנו עושים עם הצוני החור לפתח
המור אז זה המחלוקת לכן הוא אומר שבטח
חמור לפני שפודים חמור אתה מותר לך להנות
ממנו לפי רבי יהודה אסור לך להנות שלומ
רבי יהודה נכסיב צינכו צונכו ולא שותפות
ושירכו
עוד צונכו נכון אין שום סיבה שכתוב שוירו
אבל זה בגלל צינכו זה שהפסוק יתים אחד
לשני אבל מה כתוב כאן שותפות
אלו לרב שמן שריך וציניך למלי שיהיה כתוב
שור ולא שני אוכל מה זה ציני חור שאסור לך
להיות שותף זה לא לא כתוב לא כתוב כאן
שותפות בכלל כאתה צודק הלשון קצת קשה אומר
הרבה עכשיו אנחנו נכנסים לסוגיה בעצם כל
כל שאר הדף היום למישהו יש מלא חמורים מלא
מה הוא יעשה איתם הוא עושה את המצווה עוד
פעם עוד פעם מה הוא יעשה עכשיו הם הוא חבר
ימכור אותם לאחרים שישו את המצווה אבל מה
השווי של חמור היום מה מה אתה יכול לעשות
עם חמור יש רכבים היום יש טרקטורים
כי יש לך סיבובים בין זמנים. הבנתי,
הבנתי. אבל יש לך 100. מה אתה עושה עכשיו?
אם הוא שווה אם זה סוס, סוס, פרה, יש איזה
שווי חמור, הבנתי שאין בזה הרבה שווי. 100
ש₪ 200 ש₪ זהו. כבש יותר יקר מחמור. אז מה
תעשה איתו? אתה לא רוצה לבזבז כבש על
חמור, אז מה אתה עושה? ראפטוי. אין מה
לעשות. והרבטוי. עורף לו את הראש. עכשיו
נשאלת השאלה. לפי רבי שמעון שאומר שאין
איסור הנוע בחמור
לפני שורפים לו את הראש אין איסור הנוע
אתה יכול לרכוב עליו אתה יכול לגוז תעשה
מה שאתה רוצה ומוידה רב שמן לאחר הריפו
שהוא אוסור אבל יש כן איסור הנוע אחרי
שטורף לו את הראש מתי מגומר הריפו הריפו
מאגל ארופו אגלו ארופו עוד פעם נעשה את זה
במהירות
מצאו מת
בודקים
איזה עיר יותר גומה ופח עורפים לו את
הראש. עכשיו
גם באגלו ארופו וגם בפתח המור כתוב את
הלשון הריפו זה גם עם ה איך קוראים לזה?
קוביץ צריך קופץ קופץ
מהכיפס
או הריף הריף או מגלף לומדים מגלרויסרוב
מנועמינו לא יש לך עוד איזה ניגן גשמק או
אוקיי זה הוא כבר חשב על אחד אני רואה
שהוא לא בסוגיה אבל הוא בסוגיה של השירים
תחזור איתי שכוח טוב ונועמל לא דסני אור
האור לו עוד כל השלוש שנים הראשונות יש
כאן ניסוענו וקילי הכרם
שזה משהו כזה
שאסור לזרוע את החיטה בין זה ממש דירה את
החיטה בין הנבים ושניסקל שהבזן פסקו על
שורש הרג בן אדם שהוא חייב מיסה אסור
להנות ממנו והגלו הרופו דיברנו על הרופו
ויפורה
מצוירו שראינו ממש לאחרונה שיש שתי
ציפורים אחד שוחטים ואחד ולוקחים לו את
הדם ואת החי טובלים
ומשפריצים על המצוות
ואז הוא ניתר על ידי חותכים לו את כל
השרות וכולי וכולי
אבל הציפור של המן צועירו הוא פתח המור
בוא נגיד שהפתח המור הזה ששחטו אותו לצורך
הגוי ורק
כשהוא מפרכס
שמה באותו שנייה ובוס בכלוב אחרון זה
מעניין בשר בחלב נראה למה זה מעניין שזה
יש כאן ניסיון כולם מתם טומסוכל
כל האלה יש להם שם של אוכל. נכון שהוא שור
שהולך להסתכל כי הוא הרג בן אדם אבל תכלוס
הוא אוכל. זה סטייקים טובים חבל עליהם אבל
זה סטייק זה אוכל וזה מטמט ומסוכל. אם שרץ
נוגע בזה זה נטמע. ואם זה אחרי שהוא נטמע
נוגע במשהו אחר הדבר הזה נהיה שיני. שמנו
כולון אמתמים.
מה שיש לו איסורנו זה לא אוכל. אם זה לא
אוכל זה לא נטמע. בתור אוכל. אין מת.
אבל הוא מודרבי שמס בחולוב שמתו מסוכלם
למה בשר בחלב שונה הויל וסלישה קושר לפני
חמש שעות זה היה חלב רגיל רק עכשיו שבישלת
את זה ביחד עם בשר אז הוא נהיה אוסו בענוע
בסדר אבל לפני זה הוא היה מותר בענוע אז
זה היה זה היה אוכל זה היה תנובה זה היה
בשקית כולם קנו את זה בחנות זה היה אוכל
אז ממילא לי זה מקבל טומר
שמן תכסיב מכל האוכל שוכל אוכל שאתה יאכל
לאחר כו אוכל אם מישהו גוי יכול לאכול את
זה שיכול להכילחם אינוכל ואם לא אז זה לא
נחשב אוכל הגמר
תפלי שכל
הרי לפי רב שמן זה מותר בנו למדנו את זה
אתמול רב ש ודמר משום רב שימן אומר
שנקודש
אנחנו עושים דרשה ולומדים גזר שובה מטריפה
אולטרפה כתוב ואנשי קודש
טיון לי
לא
יסוי המילה ואנקוידש תהיו אנשים קדושים כן
זה קצת מפחיד אני לא אוהב לחשוב על זה מדי
הרבה הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו ש שנהיה
גדוישים
ק שהוא במוותך וזה וכולי מה לאלון אוסו
באכילו מותנו אף כאן אוסו באכי לאומות
בענו אנחנו לומדים מטריפר שמה טריפר אנחנו
יודעים אתה לא יכול לאכול מבהמה שיש לחור
בלב אתה יכול למכור את זה לגוי זה לא בעיה
אז גם בוסבר הוא אומר שמותר למכור לגוי
ממילא זה מותר באכילן זה מותר להכילה לגוי
אז זה מטמא באוויכל
אבל כל הדברים האחרים למשל שורה הנסכל
שאתה לא יכול לההנות מזה אתה לא יכול
למכור את זה לגוי אתה לא יכול להנות מגוי
ממילא זה לא מטמא טו מעשו
לכן שואלת הגמורה אם ככה אם זה מותר באכיל
אז למה אתה אומר לי שה היה לזה שסושר וזה
אז אומרת הגמרא דבר את כמר יש כאן באמת
שתי סיבות אתה צודק חודשך להכילו לאחרמו
זה מותר לגוי ואדידי נמי הרי הויסכו גם
לישראל לא רק לגוי גם יהודי יכל לאכול את
זה לפני כמה שעות לפני שבישלת את זה עם
הבשר ומי סדלחרי שורי רבי שמעון לשאל את
השאלה אני יכול להוכיח שלפי רבי שמכון
שהחמור לפני שפורדים אותו מותר בנוע אבל
אחרי שעורפים לו את הראש הוא עשו בנו למה
ומי סדלחרי ושור ריב שמן אם ריב שמן באמת
סובר שאחרי הריפה מותר לנות לסניו מויד
רבי שמן בפתח חמור ובבשר וחלב למה רק בבשר
וחלב למה לא בפתח חמור הרי שמתם הם טומס
אוכלים
פתח המור החמור אחרי שעורפים לו את הראש
זה אוכל מותר להנות מותר לתת את זה לגוי
שזה יתאמ בטומסכים למה רק כתוב לפי רב
שמין דבר אחד בשר בחלב
אומרת הגמור ככה
ידחושבלי יוחנן נמי אם חשבת לחמור לאכול
אותו בסדר אבל מי אוכל חמור הבוס מי אוכל
חמורים בדקתי את זה עד היום הזה אוכלים
חמורים בסין במקסיקו באיטליה אוכלים
חמורים יש להם כל מיני נקניקים שהם חמורים
בצרפת עד לאחרונה היו אוכלים בסדר אבל לא
בהרבה מקומות הקולפונים ואופן קם בארץ שלא
אוכלים חמורים כדי לעשות את האוכל
לעשות את החמור לאוכל שמקבל טומ אתה צריך
לחשוב על זה כמו שדיברנו אתמול ושלשום
המחשוב
בדבש של חגב זה לא דבש אלא אם כן אתה חושב
על זה כי בדרך כלל לא אוכלים את זה גם כאן
זה לא זה לא בשר אלא אם כן אתה מחשיב את
זה לבשר אם אתה מחשיב את זה לבשר זה נהיה
טומא אז הוא אומר ככה היא דחושב יוחנן
נעמי אם חשבת על החמור בסדר מה הסכי
דלחושב עליי לא חשב על זה להכילו ולכן זה
לא מקבל בל טומ ולכן זה לא ברשימה בשר
וחלב לא צריכים לחשוב על זה זה אוטומט
אוכל אבל חמור צריכים לעשות פעולה וכאן לא
עשו את הפעולה זה נורמלי שלא לעשות את
הפעולה בתממה היא מתרבונן
למה רבוננון אומרים שזה כן מקבל טומאה
אפילו לא שלא לא חשבת את זה לא הכשבת את
זה לאוכל אמרו רבון גמד רבשי שסחיל
ויסורוי חישובוי
יש כאן איסור אז אם יש כאן איסור על הדבר
זה בעצמו מ מחשיב את זה לאוכל מה הפשט
אומר רש"י איסוד לרחמו לישראל מה שהתורה
אומרת שזה אסור משבלי אוכל זה עושה את זה
אוכל דכיבן דאוסר למכלל דרועכי לאכובמו
למה התורה אומרת שזה אסור לאכול כי זה
אוכל לא אכפת לי אם אתה חושב שזה אוכל לא
התורה אומרת שזה אוכל ולרבונו ממרינן
הוליסור חישוב יש לנו כאן סוגיה קצרה מה
זה המושג הזה של איסור חישוב ברגע שהתורה
אומרת שזה הדבר אסור אז אוטומט זה נהיה
אוכל זה לא לא אכפת לנו בני אדם שמחשיבים
את זה לא מחשיבים במדינה הזאת אוכלים את
זה לא אוכלים את זה זה לא קשור בתורה כתוב
לא לאכול לא אז זה בוא נגיד אם התורה
אומרת לאכול בני אדם אז אף אחד לא אוכל בן
אדם בסדר אבל התורה אומרת שזה זה אז זה
נחשב אוכל לגבי טומ זה יקבל בן אדם ודאי
הוא טמא מקובח לא משנה כזה מושג
אומרת הגמור רבותנן שלוש דבור נמרו בניבלס
או יבטור
זה כל הדברים שצריכים להראות את זה עוד
פעם גם לחדשים.
זה נבילה של אופטור. כן. נהרג, לא נשחט.
[מוזיקה]
לא, [נחירות בוז] הוא לא מטמא בכלל עד
שהוא מגיע לבייסה בליו.
או אחס מהם שמה? צריכו מחשוב. צריכים
להחשיב את זה. עכשיו אתם מבינים את השאלה
כאן?
הוא רק נהיה טמא אם אתה מח אם אתה מחשיב
אותו לאכילת גוי שאתה אומר שהגוי
אני אכיל את זה לגוי שלי והיא
איסורו חישובוי אם התורה אומרת שאסור לך
לאכול את ה את העוף הזה למה למה אסור
לאכול את העוף כי הוא נביא לו הוא לא הוא
לא נשחט אז זה בעצמו מחשיב את זה לאוכל
אתה אתה לא צריך ללכת להחשיב את זה לגוי
לא מלמחשוב
מה פתאום צריך מחשוב
או מה אני אומר את הגמור רב שמיני נכון זה
הולך לפי רב שמיני שרב שמ לא הוא אומר
שפתח אמור לא
אסור ממילא זה לא מטמא פתח אמר לא מטמא
תושמע נבלז באימו טמיו
בכל מקום
שמה
שבכל מקום צריכים מחשבה לחשוב שאני מכיל
את זה לגוי מה זה בכל מקום בכל מקום בכפר
בעיר למה אנחנו מדברים באמוות מיו חמור מת
זה הדבר הכי מאוס שיש שיש אם זה מת נדרס
למוות אין אפילו גוי אחד שיאכל את זה אז
אומר אתה צריך להחשיב את זה זה לא משנה
איפה הוא מת בכפר בעיר עשירים מניים אף
אחד לא אוכל את זה וניבלס אויב טומי
והחי לב בכפורים אז כאן רשי אומר דבר
מעניין תקחו את העיפרון שלכם לכם אה זה
חלמו תעשו בשינוי אולי כי זה טוירה
חילב זה לא חילב שאנחנו מכירים זה שומן
שמותר לאכול את זה זה לא החילב שאסור זה
לא החילב שרב ויספש תמיד מראה לנו טוב שמע
נבלז באמות מיו אמרנו והחילב כפור אם
צריכים לחשוב צריכים להכיל את זה לחשוב
אני מכיל את זה לגוי ביניים צריכים שרב לא
צריכים
רבויסה למה לא צריך הכשר למה לא צריך לשים
על זה מים או דם או משהו מכיוון שסופם
להיות טומ חמורו אם סופו להיות טומ חמורו
לא צריכים הכשר
ם רסיסור חישובוי יסוד חדש שלא ראינו הרבה
זמן שמה בעצם עובדה שהתורה אומרת שזה אסור
זה מחשיב את זה לאוכל נו התורה אומרת ש
שהעוף הזה אסור למה צריך מחשובה כאן לא
מלי מחשבה אומרת הגמרא שוב אמר אני רבי
שמיני לפי רב שמני באמת צטרך מחשוב ושמע
נבלס באמת תועיר בכל מקום ונבלסיף התור
טוב עכשיו אנחנו מדברים על בימת תורה פרה
שנרגה לא במקום דיברנו על החמור שנהרג
ונבל ונבלס אויבתו התור והחלב בשווקים
עכשיו אנחנו אומרים על אותו דבר על אוף
תהור והחלב זה בשוק אינון צריך מחשוב ולא
יהכשר
מקודם שדיברנו בכפר אז בכפר הם אנשים מאוד
עניים זה לפי רשי ראינו את המחלוקת הזה
לפני זה נגיד את זה עוד פעם לפי רשי כי הם
כל כך עניים. הם לא משתמשים בחלב לאכול.
הם עניים. אז מה הם משתמשים? בשביל חשמל,
בשביל תאורה.
אבל אך כאן אנחנו מדברים לא בכפר, מדברים
בעיר, בניו יורק, בתל אביב, בירושלים.
אז בית שמש, גבוירים,
אינם צריכים מחשוב כי כולם אוכלים את זה
ולא יהיה אכשר ולא צריכים מאכשר. אוט
מיום. משמעות מ בוא מחשוב
אה ולא הרי אומרים איסורי חישוב מה פתאום
צריך מחשוב וחידם אומר לי רב שמיני אז אני
יודע את הפטנט שלך אתה תתרץ לי מה שירצת
כבר פעמיים שזה הולך לפי רב שמ לפי רב
שימן אבל זה לא יכול להיות רב שימןספר רב
שימן ר שלב רב שמן כאן זה לא כבר לא יכול
להיות רב שמן דקטוניסיפ רב שמן אומר אף
הגומל והר נפש והשופן והחזיר
צריכים לא מחשובה ולא יהשר ארנבת
גומל
אלו אמרובדקולסור
חישובי בסדר אתה צודק אין את המושג הזה של
איסור חישובוי אבל נראה בגמור שזה לא פשוט
לא סומכים על זה לגמרי נסמוך על זה בצירוף
לא יאמרינו ניסור חישובוי עצם העובדה
שהתורה אומרת שזה אסור לאכול זה לא אומר
שזה חשוב לאוכל ידרפי מערב אוכלמי אם ערבת
לו את הראש אז זה לא מטמא לו וזה לא מטמא
רבו יסאי כי לא חשבת שזה יהיה אוכל
או
די דומד ביז או ברוך השם יש לנו עמוד קצר
האוכל במסקירון כגון ששכתב
אם שחטת את החמור הזה כדי ללמוד איך לשחות
פרה ובלוק ורבי אליעזרבי יוסי
שרבי יהושע גרסי שש שדסלמד בו לקח את
העורב להתלמד דווי מכשיר
הדם שלו זה אחד מה שבע משקים זה מכשיר זה
אומר דם שחיט לא מכשיר לכאורה הוא אומר את
אותו דבר אם אתה עושה את זה לתלמד אדם
מכשיר בא רבי אליעזר אומר אדם מכשיר כי
אדם שחיטה לעולם רבי אליעזר ראינו אותמר
אלא ואיסור רכישוב ויקניו רגע רגע רגע
לפני שנייה אמרנו אין איסור רכישובוי
מסביר רש"י שזה הנה לא לא את זה
חשבתי שהכנסתי זה לא משנה רש"י אומר זה
צירוף לא זרקנו את זה לגמרי את המושג
שאיסור החישוב אנחנו בצירוף שמה
איסור חישוב גנג גם מסוב הדומים מכשיר
לעלמ דומה הדם של העורב מכשיר לכל האוכל
אחר לא לעצמו אם אתה שם דם של עורב על
פירות הם מקבלים טומ אבל גופי בואי מחשוב
להעורב בעצמו צריך מחשוב וסר בלזל למדם
משחיט לא מכשיר
אז זה מוסיף שאדם של השחיטה מכשיר ואפילו
לגופינם לב מחשוב לא צריך מחשוב ממילא
אנחנו מדברים כאן שהוא שחט את זה לסלמד
וזה המחלוקס האם לסלמד זה מספיק אצלנו גם
בחמור
אומר הגמור ממדיל אליזר ויש בסימון טהר
כמו שאמרנו מקודם יש סימן טהרה אז זה לא
צריכים לחשוב בכלל ומלא סימון אתרי מלסי
איך אנחנו יודעים שזה משהו שאפשר להתחשב
בזה אפילו בעוף טמא כמו במתמיד דקטוני לא
יודע היא רבי שמן מתם הוליל ויש בואי
סימני טהרו ויש לך בחזיר יש לך סימון
טהירו אז לא צריכים מחשוב גם בעורב לא
צריכים מחשוב וכי תמוש שום סימון טירו
מאיר לסלמד. למה צריכים להגיד שהתלמדת עם
העורב הזה? למה?
אה, זה אני. אני לחצתי בטעות. בסדר.
[מוזיקה]
>> [מוזיקה]
[מוזיקה]
>> היה בו את זה
[מוזיקה] כולם
>> [מוזיקה]
>> ‏I wasn't going to eat
>> [מוזיקה]
>> התמושר לקבל טומבה [מוזיקה]
[מוזיקה]
אוקיי הוא חשב שזה הדם של העורב אוקיי זה
לא היה אדם זה היה משהו אחר בסדר איסו לא
ירוצץ לבדויסוי
אם לא בא לך לבדות את החמור הזה זה
אוירפוי בקויבץ מאחורב הוא שם לו את הסכין
מאחורה וכובוי ואוסו בהנות דברי רבי יהודה
ורב שמעון מתיר כתוב במפורש אחרי כל מה
שדיברנו אחרי שורפים לו את הראש אמרת שרבי
שמעון גם אומר שזה אסור בנוע כאן כתוב
מפורש מה תיר בהנוע
אימו ומחי עשו בהנו ורבשים ממטו לא לא
מדובר
על אחרי שהוא מת מדובר על לפני רגע והוא
מזהס סיב מחיים של מחיים אי אפשר להגיד
כזה תירוץ כי אחר כך כי הרי שזה שהוא
הסיפ זה מחיים אז הרי שלא מחיים
אומרת הגמרא דקטוני סעיפו למה אנחנו
יודעים שבסעיפו
הוא חי כתוב לא בסנו לא בקונה
כזה דבר קנה שלא שתמש בקנה ולא י במעגול
שמתי את המגל בבית להביא את זה בסדר אתם
יודעים מה זה מגל ולא בקרדואים קרדוים זה
גרזן לא זה
ולא במגירו זה מגירה מסור
צריכים דווקא להשתמש בזה בגובץ ולהכניסנו
לחדר ונו דלת זה לא להרוג אותו הנה יש לי
עוד דרך להכניס אותו אותו חדר ונו דלת
לפיומוס ואוסו בגיזו ואבוידו
דבר רבי יהודה ורבי שמטר זה בחיים
זאת אומרת שהרי רשה זה אחרי שערפו אות
הגמר לא זה לא ראיה ש וסעיף הם מחיים
שניהם מחיים נו אז מה מה חוזרים על עצמנו
לא רשבנוז דומוב שרוצים להזכיר את זה
למכור את זה זה הנאה של ה הכסף שהוא שווה
על השווי שלו וסיף בנועז גופוי אתה רוצה
פשוט לעבוד איתו לחתוך לו את הצמר הוא
צריך וצריך את שתי החידושים גם הנועס
מומים והנועס גוף תאול הנועס דומוב והוא
כשוררב שמן כי זה משהו קל אבל גוף גופו
בנוס גופ רבי יהודה ממש הפוך המיד רב כי
זה קל צריכה
עוד סוגיה אחד זה נסיים ביטר וכן רב נחמן
ברב מדרב שמחרי שהוא אוס יש לנו כאן עוד
שיטה אנחנו עדיין בסוגיה האם אחרי הריפה
יש איזור הנוער הנה יש לנו רב נחמן בשם
בשם של רבא ברבוע שגם רב שמן אומר שאחרי
לפני שורפים לו את הראש ראש מותר בענוע
אבל אחרי שעורפים לו את הראש עשו בנוע
ואומר רב לחנו מנ איך אני יודע דתניהו
וערבתו הנה מקן הריפו והלון הריפו מה
להלון אסור אף כאן אסור כמו באגל ערוף
שורפים לו את הראש זה אסור בהנוע אחר כך
מה אני איל רבי יהודה מחי מה הוא מה
הרווחת בזה שאתה אומר ש
אחרי שופים לו את הראש זה אסור בנו לפי
רבי יהודה גם שהוא חי זה אסור בנו נו אז
אחרי שהוא מת אז זה גם אסור בנו אז
אליו לרב שמני זה חייב להיות שרב שימש
אומר שזה מותר בענו אבל אחרי שהורגים אותו
זה נהיה אסור בנו אומר לרב שישסך
תרגמו לא רבי יוד זה יכול להיות רבי יהודה
צריך יש כאן אפקמין רצינית מןרי במוקדס
וואו אם צריכים לבדות ואתה לא יכול לבדות
אז מה עושים עורפים לו את הראש אבל זה
עובד אותו דבר ברגע שאתה עורף לו את הראש
אז הולך כל האיסור אולי מאבדים מהטרס אם
אתה פודע אותו בסא מותר לך להשתמש בחמור
גם אם אתה אומר שזה עוסנו פתאום מותר לך
להשתמש אףריף מטרס גם שאתה חותכת לו את
הראש מותר להשתמש כלומשמנות שלו אומר מנוע
מינלום איך אני יודע שלפי רב שמנסו בנו
אחי שורפים דתוני לוי הוא הפסיד ממויני של
כהן לכאן לפי חוכ יופסד ממונוי בגלל שהוא
היה רע הוא רוצה הוא לקח מהכהן את
הפידיוון הוא היה צריך לתת צל כהן והוא לא
נתן לכן אנחנו מנישים אותו והוא יפסיד את
החמור שלו הורפים לו את הראש
מה אני מרבי יהודה וכוי מה פירוש הוא לא
הפסיד הוא לא הפסיד משהו חדש הוא תמיד היה
מופסד מה לא שום דבר לא הפת לו זה לא עונש
תמיד היה אסור להשתמש בחמור אלו רב שימני
נו ומה התירוץ הפשוט מה התירוץ רבו יסאי
יש לך חמור שאסור בהנוע אז אומרים לך בגלל
שלא נתת את זה לכהן תערף לו את הראש האם
הפסדת משהו כן הפסדת למה כי יש לך דרך
להוציא אותו מהאייסור הנועיד שאתה בודע
עוד הבס שהוא זול. בוא נגיד יש לך חמור
לובי ששווה 10,000 דולר אתה פשוט פודע
אותו עם ס ששווה פרוטו
אז נכון עכשיו אסור לך להנות מזה אבל בעוד
בעוד יום אחרי שתמצא תעשה ותבד אותו כן
אבל אחרי שאתה ורף לו את הראש הוא לא שווה
כלום
איבס רבי יהודה וביס רבי שמעון איבס מרבי
יהודה הפסד בינה בינה יש הפסד בין השוב
שהוא שווה עכשיו ואתה יכול להרי לבדות
אותו ואמרנו שאפילו אישה היא יכולה להתקדש
ברח זה אפילו שזה אסור בהנוע אבל היא
יכולה לבדות את זה ויהיה להנוע ובסמר רבי
שמעון
לבחס מיסו
שמה
ברגע שאתה הורג אותו אז בבת הוא לא שווה
כלום עכשיו מה מה הוא שווה אתה יכול לשמש
בו בוא נגיד שלפים ש אתה יכול לשמש בו אבל
כמה רק משהו שווה לתת לכלב שלך זה שווה
דינור אומר רשי זה כלום וכן אומר יש לו
שמדרים שמלך שהוא אסור
שוקש גם אומר שלפי רב שמנ אחי שורפים זה
אסור ויוכנון
תמ רבי לאזו אמר עדיין מחלוקת שלפי רבי
שמן אחרי עריפה מותר בענו עכשיו נשיר שיר
ואז אני אגיד הגוטן מועיד נו מה הוא רוצה
איזה משהו מהר הוא אומר הבנתי אבל הוא הזה
שעושה את השירים מה נעשה [מוזיקה]
[מוזיקה]
אבל הם הם גיעו ב8