שמואל ב פרק ג | הרב אהרן פרידמן

אנחנו ממשיכים, ממשיכים בשמואל ב'. סיימנו את פרק ב', נכון? נראה שסיימנו אותו. אוקיי, אז אנחנו מתחילים את פרק ג'. "ויאור להם ב... חברון", דיברנו על כל ה... "ותהי המלחמה ארוכה בין בית שאול ובין בית דוד, ודוד הולך וחזק, ובית שאול הולכים ודלים." אפילו שכתוב בהתחלה בית דוד ובית שאול, בסוף אומרים דוד הולך וחזק ובית שאול הולכים ודלים, כי כי ההצלחה של דוד זה לא היה בגלל בית דוד אלא זה היה בגלל דוד בעצמו. ואילו הכישלון של בית שאול זה בגלל בית שאול, לא בגלל שאול. "ויוולדו לדוד בנים בחברון, ויהי בכורו אמנון לאחינועם היזרעאלית, ומשנהו כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי, והשלישי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור, והרביעי אדוניה בן חגית, והחמישי שפטיה בן אביטל, והשישי יתרעם לעגלה אשת דוד, אלה יולדו לדוד בחברון." למה זה כל כך חשוב לדבר לדבר על ויוולדו לדוד בנים בחברון? דרך אגב, הכתיב זה לא ויוולדו אלא וילדו לדוד בנים. אז על מי, מי הנושא של המשפט לפי הכתיב? הנשים. הנשים ילדו לדוד, לא ויוולדו לדוד אלא וילדו לדוד. אני הייתי מעדיף את הכתיב פה, ואני רוצה יכול להסביר גם את הפער בין הכתיב לקרי ולמה יש צורך בכתיב וקרי. מה ההבדל בין וילדו לדוד לבין ויוולדו לדוד? קצת קשור ל... קצת קשור לפרשת פרשת לך לך אפילו. תפתחו רגע, פרשת שבוע. לא לא, קרוב, בסדר. שנייה, לא לא היית הולך לשמה, אבל שנייה. תסתכלו ב... ב... בפרק ט"ז: "ושרי אשת אברם לא ילדה לו, ולה שפחה מצרית ושמה הגר." ואז מה כתוב? "ויבוא אל הגר..." אחרי זה בסוף כתוב בפסוק ט"ו: "ותלד הגר לאברם בן, ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל." הגר ילדה לאברם. זה לא נולד לאברם, אלא הגר ילדה. נכון שאנחנו היום משתמשים בלידה, לידה זה תמיד פועל שקורה רק לאישה, אבל בפרשת נח קראנו: "ויולד נח שלושה בנים." להוליד זה הכוונה ליצור ילד. זה לא שהיציאה של ה... של העובר ממעי אמו, זה מה ש... זה לא נקרא ללדת. ללדת הכוונה ליצור ילד. אז הרגע האחרון ביצירת הילד זה היציאה של העובר ממעי אמו, אז זה באמת דבר שקורה רק אצל האישה. כשהילד הוא המשך של האבא, ויולד. אברהם הוליד את יצחק, לא כתוב בשום מקום שאברהם הוליד את ישמעאל, הגר ילדה את ישמעאל לאברהם. אבל אברהם הוליד את יצחק. בסדר? אז זה זה... בפרשת... זה נכון שגם אצל שרה כתוב "ותלד בן", אבל אבל כתוב גם שאברהם הוליד אותו. כשאתה אומר: "ויוולדו לדוד בנים", אז זה... הם נולדו לדוד. אם וילדו, הנשים הולידו עבור דוד. יש כאן נפקא מינה גדולה ואני אסביר. מה קריטי כל כך לדעת, ודאי בשלב הזה, את רשימת הבנים שנולדים שנולדים בחברון? אפשר להסביר את זה בשתי דרכים. דרך אחת, להסביר שכל מי שנולד בחברון הוא לא ראוי להיות ממשיך של דוד. למה? כי לדוד, כמו לכל... כל מלך, הבן שלו יכול להמשיך אותו. הבן שלו, אבל יש הבדל בין בן שנולד כשלא היית מלך, או כשלא היית מלך על כל ישראל, לבין בן שנולד כשהיית מלך כשהיית מלך מלא. כל החבורה הזאת, שרובם גם מרדו בסופו של דבר בדוד, נכון? אמנון ואחרי זה אבשלום, ואדוניה בן חגית, הם כולם המורדים הגדולים בדוד שרצו חשבו שהמלוכה צריכה להגיע אליהם. ולא היא, היא לא לא הייתה אמורה להגיע אליהם. אני יכול גם להסביר, אני יכול גם להוכיח לכם את זה מפרשת ויצא. בפרשת ויצא כתוב, בואו תפתחו רגע, אני אגב אסביר לכם פעם אחת ולתמיד למה יהודה נבחר להיות המלך. למה המלכות יוצאת דווקא משבט יהודה. נכון, יש גם את החטאים של ראובן, יש את החטא של שמעון ולוי, לא בטוח שזה חטא, בסדר, מה שקרה בשכם, אבל יש משהו שהוא עלה כבר מההתחלה. אם תראו ב פרק כ"ט, תפתחו רגע, "וירא ה' כי שנואה לאה", פסוק ל"א, "ויפתח את רחמה ורחל עקרה. ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה ראה ה' בעניי. ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע ה' כי שנואה אנוכי. ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלושה בנים על כן קרא שמו לוי. ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את ה' על כן קרא שמו יהודה". עכשיו אתם אומרים, למה רק עכשיו היא צריכה להודות לקדוש ברוך הוא? אז יש את החשבונות של רש"י שהם ידעו בנבואה שעתידים ללדת 12 ילדים, ויש ארבע אמהות, אז לכל אחת יש לה שלוש, אז עכשיו ארבע, אז יש הרבה קשיים בבעיה הזאת. קודם כל, לכאורה היה צריך להיולד אולי עוד ילדים אצל אצל יעקב, מי אמר שזה 12? זה שנעצר ב-12, היה צריך להיות אולי 14. נכון, רק מעשה ראובן גרם שלא ייוולדו עוד ילדים, אבל מי אמר שלא היו נולדים עוד? בסוף היו הרי 14, יש גם את אפרים ומנשה. דבר שני, ממתי בלהה וזלפה הן שוות זכויות לרחל ולאה? רחל ולאה הן נשים, להן מגיע. אבל ובאמת לאה מקבלת חצי מהילדים, נכון? יש לה שישה שישה ילדים. ובאמת מה מה שהיה צריך להיות, שישה ילדים ללאה, שישה ילדים לרחל. זו החלוקה השוויונית בין הנשים. במקום זה מה עושים? במקום זה שישה ללאה וכל השאר מתחלקים בין השניים שניים שניים לשתי השפחות ולרחל. מה מה ההגיון בזה? לכן אני נוטה לחשוב שהסיפור הוא אחר. מה זה "הפעם אודה את ה'"? בבן הראשון היא הייתה האישה השנייה, השנואה. יעקב קבע את משכנו באוהלה של רחל ולא באוהלה של לאה. יש לזה המון משמעויות לגבי המקום של האישה, ובעקבות זה גם המקום של הילדים שלה, בסדר? בעתיד של עם ישראל, בתפקידים שהם יוכלו לשאת בעם ישראל. האם הם יהיו כמו בני השפחות או שהם יהיו בני הגבירה? הבן הראשון, ראובן, נולד בזמן שהיא הייתה שנואה. הבן השני, שמעון, גם. אפילו הבן השלישי, מה קרה בבן השלישי? מה היא אמרה? הפעם הפעם ילוה אישי אלי. על כן קרא שמו לא לוה אלא לוי. למה קרא לו לוי? כי מה קרה אחרי שהוא נולד? יעקב מה עשה? ראה שרחל, זה לא כתוב מפורש בתורה, זה אני חושב שחייבים להגיד שזה הפירוש, הוא ראה שרחל לא יולדת ולאה יולדת, כנראה משמיים לאה היא האישה העיקרית, אז הפעם ילוה אישי אלי. ובאמת זה קרה! הוא קבע את אוהלו העיקרי באוהל לאה. ואז יהודה היה הבן הראשון שנולד מתי? הוא לא נולד תחת "שנואה אנוכי", "שראה ה' בעניי", "שמע ה' כי שנואה", "הפעם ילוה". הוא נולד מתוך מציאות שבה יעקב קובע את משכנו באוהל לאה והיא האישה העיקרית, ולכן הוא ראוי להיות בן מוביל, ולכן הפעם עכשיו אני יכולה להודות לקדוש ברוך הוא. תסתכלו מה קורה הלאה: "ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחותה". מה פתאום עכשיו התחילה לקנא? למה היא לא קינאה בבן הראשון והשני והשלישי? תשובה, כי כל זמן שיעקב לא עבר לאוהל של לאה, אז היא אמרה טוב, עדיין יעקב מאמין בי. אבל אם יעקב עזב את האוהל, זה עכשיו מובן גם כל הסיפור של קנאת רחל וכל ה... בסדר, אני שיעור כבר לפרשת ויצא, חלק משיעור לפרשת ויצא, המבנה של הבנים. הבנים ש... וילדו לדוד בנים בחברון, למה כתוב ויוולדו? למה אנחנו קוראים ויוולדו? הם חשבו ויוולדו, אבל באמת זה וילדו, ובאמת היה בחברון, וכל הילדים האלה לא ראויים להיות מלכים על עם ישראל. כי הם לא נולדו לדוד כשהיה מלך על ישראל, נולדו לו כשהוא היה בחברון. טוב. כן, אבל אני חושב אבל ש... אבל זה לא אותו דבר. מי ש... אני אתן לך דוגמה, כמו בכהונה, כשפנחס, שהוא לא היה כהן, למה? כי כשאלעזר ואיתמר נהיו כהנים, אלעזר נהיה כהן, הוא כבר נולד, אז הוא לא קיבל את הכהונה אוטומטית. הבנים של אהרון, הם גם התקדשו מצד עצמם. הם לא בגלל שהם בנים של אהרון, בגלל שהקדוש ברוך הוא צירף גם אותם. את הילדים שלהם לא, רק מי שייוולד מכאן ואילך, מי שנולד לפני לא. ככה אני הייתי רואה את זה. טוב, זו אפשרות אחת. לא חייבים לקבל את זה, אבל יש כאן מישהו אחד שצריכים לדון לגביו, מי זה? כלאב. אם אמנון מורד, ואבשלום מורד, ואדוניה מורד, על שפטיה צריך לדבר בפני עצמו, בסדר, בהזדמנות אחרת, אבל אז למה כלאב הוא כזה כזה כזה ילד נחמד, והוא לא מורד, ובכלל לא מעלה בדעתו להיות זה? תסתכלו רגע בספר דברי הימים. בספר דברי הימים א' יש לנו את הרשימה של הרשימה של הבנים של של דוד. נמצא, רגע אחד. אני חושב שזה בתולדות יהודה, רגע רגע רגע. פרק ד', כן. פרק ג', סליחה, פרק ג', דברי הימים א' פרק ג': "ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון: הבכור אמנון לאחינועם היזרעאלית, שני דניאל לאביגיל הכרמלית, השלישי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור, הרביעי אדוניה בן חגית, החמישי שפטיה לאביטל, השישי יתרעם לעגלה אשתו. שישה נולד לו בחברון, וימלוך שם שבע שנים ושישה חודשים, ושלושים ושלוש שנה מלך, ואלה נולדו לו בירושלים: שמעא ושובב ונתן ושלמה, ארבעה לבת שוע בת עמיאל, ויבחר ואלישמע ואליפלט ונוגה ונפג ויפיע ואלישמע ואלידע ואליפלט, תשעה. כל בני דויד מלבד בני פילגשים ותמר אחותם". אז אתם רואים שיש הבחנה בין מי שנולד בחברון למי שנולד בירושלים. אנחנו צריכים לדון למה שמעא ושובב לא קיבלו את המלכות, בסדר? למה רק למה חיכו לשלמה. אבל זה אנחנו נמתין להמשך הספר. אבל איך כלאב הפך להיות דניאל? אז כבר הגמרא דנה בזה, ויש יש תירוץ בגמרא, שלא כלאב שמו אלא דניאל שמו, ולמה נקרא שמו כלאב? שהיה מכלים את פניו של מפיבושת בהלכה. וגם של דוד מתוך זה. דוד היה לומד תורה לפני מפיבושת, וכלאב, בנו של דוד, היה מכלים את פני מפיבושת בהלכה. אז כלאב זה בעצם נוטריקון של מכלים את האב, האב של מפיבושת אולי כרבו, או את פני דוד, שהיה היה יותר תלמיד חכם מדוד. אם אנחנו מדברים פה על איזה תלמיד חכם, תלמיד חכם מופלג, כן, אז אז אפשר להבין שהוא באמת לא לא עסק בשאלות של מלכות, אלא רק עסק בשאלות של חושן משפט, אבן העזר. זה מה שהוא עסק, אפשר להסביר את זה ככה. יש יש הסבר נוסף, קצת קצת קצת קיצוני של הרב מדן. אני, אני לא כל כך לא כל כך אני חושב שזה זה יפה ו זה, אבל אני לא יכול לקבל את זה. הוא רוצה לטעון שהייתה שאלה על כלאב מי האבא שלו, האם האבא שלו זה נבל הכרמלי, שהוא, מה מה נאמר עליו בספר שמואל א'? "והוא כליבי", בסדר? כלאב זה משהו שמזכיר את השם כלב, בסדר? זה כלב, רק אם אתה מוסיף את הא' כלאב, כליבי. וזה בעצם מישהו שקוראים לו על שם, קראו לו על שם אבא שלו, על שם אבא שלו, שזה היה נבל הכרמלי. ככה הרב מדן רצה להגיד, אולי הוא בן שלו ממש. אפשרות אחרת שלא היו חודשי הבחנה, לא שמרו כמו שצריך את שלושה חודשי הבחנה, ולא היה ברור האם הוא בן של נבל או בן של דוד, אז לכן הוא גם לא יכול היה לבוא ולמרוד. אבל, אם תשימו לב, אם תחזיקו, בספר דברי הימים כתוב: "דניאל לאביגיל הכרמלית", ובספר שמואל כתוב: "כלאב לאביגיל אשת נבל הכרמלי". למה כתוב "אשת נבל הכרמלי"? אז כאן זה הרב מדן מביא את זה כראיה ל לשיטה שלו, בסדר? ומה שכתוב: "אלה... וילדו לדוד בנים בחברון", "ויוולדו לדוד", אז זה טוב, זה... אז הוא רוצה להגיד אולי כלאב, אולי בזה עוד רמז ל כלאיים, בסדר? כלאי אב. כמו שיש כלאי זרעים, כלאי הכרם, אז יש כלאי אב. בסדר? שכאילו לא היה ברור מי האבא. ולכן קראו לו כלאב. אבל כלאב זה היה כינוי שאנשים קראו לו, אבל השם האמיתי שדוד קרא לו היה דניאל. דוד אולי כן החזיק אותו כבן שלו. יכול להיות שאביגיל אמרה לו שנבל לא בא עליה כבר כמה חודשים, וזה וזה, אבל הציבור לא ידע. ולכן הוא קרא לו דניאל, אבל קראו לו כלאב. זו זו הדעה של הרב מדן. אני לא יכול להתעלם מהכלאב והזה, אולי קרוב לכליבי. אני יכול להסביר עוד הסברים בשם כלאב, אני קשה לי קשה לי עם זה, בסוף כתוב "ויוולדו", בסדר? אפשר להסביר שלכן כתוב "וילדו", כי על אביגיל זה לא היה ברור, יכול להיות. אבל כתוב "לדוד", "לדוד". וגם, טוב, לא יודע, אני קשה. אז אני אני אני חשבתי, ובסוף גם הדניאל... אני חשבתי על משהו, לא יודע מה מה אתם מה מה אתם תגידו, אני... שיכול להיות ש... ש כלאב כלאב נפטר בצעירותו על פני אביו, ואז כלאב אני מפרש כלה, מלשון שנגמר, כלה בחיי אביו, הוא מת על פני דוד, ואחרי שהוא והשם שלו היה דניאל, אבל אחרי שהוא מת אז קראו לו כלאב, זאת אומרת שהוא כלה בחיי כלה בחיי אביו. יכול להיות הפוך, והשם דניאל זה מלשון מידת הדין, שדן אותו האל, בסדר? שהקדוש ברוך הוא דן אותו, ברוך דיין האמת, וקראו לו דניאל. הלא זה אחת משתי האפשרויות, ואז לכן הוא גם לא הוא לא היה אופציה הוא לא היה אופציה למלכות בגלל ש בגלל שהוא פשוט טוב, אולי, אני... זה השערות. על כל פנים, לשים לב לדברים האלה. בדרך כלל לא שמים לב לרשימות, מה שחשוב פה זה המשמעות של הרשימה, בסדר? כמו שהסברנו עם זה. נמשיך. "ויהי בהיות המלחמה..." דרך אגב, חגית, אביטל... מי זאת עגלה אשת דוד? אז עוד עוד עוד נדון בזה, בסדר? לא עכשיו, בהמשך. זה כנראה קשור, יש דעה בגמרא שזה מיכל בת שאול נקראת עגלה. השם עגלה, היום היום זה שם כאילו, בוא נגיד, להגיד למישהו שהוא עגל, או למישהי שהיא עגלה, זה מבייש, בסדר? זה לא נעים וזה מה... בימי המקרא זה היה שם יפה מאוד, כמו שאפשר לקרוא לאישה רחל, שזה בעצם כבשה, ככה אפשר לקרוא לאישה גם עגלה, בסדר? שזה זה, אני חושב שגם רבקה, יש כאלה מפרשים גם רבקה, זה קשור ל ל ל"הכניסה לרבקה ודש בה", זה צמד בקר. גם רבקה זה מלשון, זה אותיות בקר, שם זה חילוף אותיות. אז זה זה לא זה בימי חכמים זה לא היה כינוי ש כינוי לא לא נעים. על כן עגלה זה אפילו היה כינוי של חביבות. גם מצרים נקראת: "עגלה יפהפיה", בנבואה: "עגלה יפהפיה מצרים". יופי, בריאות, חוסן, דברים כאלה באו לידי ביטוי בעגלה, בפרה, בסדר? משהו שהוא גם מניב וגם לידות ופוריות וכל מיני מעלות טובות שיכולות להיות באישה יכולות להיקרא כך. טוב, זה רלוונטי גם, הפירוש הזה על עגלה, יכול להיות מאוד שזה קשור לסמיכות פרשיות. מה סמיכות פרשיות? בואו נראה: "ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול". דיברנו על זה כבר שאבנר בעצם הוביל את איש בושת בן שאול, הוא היה בעצם המלך האמיתי, איש בושת היה יותר המלך בובה, בסדר? ואבנר התחזק והתחזק. "ולשאול פילגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר", מי אמר? איש בושת. "מדוע באת אל פילגש אבי?". היה אז אבנר כנראה בא על רצפה בת איה. לבוא על פילגש, מה המשמעות של לבוא על פילגש? אל תגידו לי עכשיו, מה? רוצה את המלכות. יפה. מי שרוצה את המלכות הוא בא על אשת המלך המת או על פילגשו. מצאנו את זה איפה? אצל אדוניה בן חגית, בסדר? שהוא ביקש הוא ביקש את זה. אצל אבשלום, אבשלום, העצה של אחיתופל, ה-עצה של אחיתופל, שדווקא הייתה עצה היא הייתה עצה נכונה מבחינת מלכות, היא עצה לא טובה מבחינת יראת שמיים, כן? אבל עצת אחיתופל הייתה כדבר השם מבחינת החוכמה של אחיתופל, אז זה היה בוא אל פילגשי אביך נגד השמש. אם הוא בא על זה, זאת אומרת, היום קשה לנו להבין את זה, אבל בימיהם זה היה משהו שגרם לתודעה של העם להבין זה המלך וזהו. מהלך שלי... והוא חשב, איש בושת, שאבנר מתכוון בעצם להדיח אותו ולתפוס את השלטון. בסוף אבנר הוא גם בן משפחה, דיברנו על זה, הוא חלק ממשפחת המלוכה, בסדר? לא המלך בעצמו, אבל הוא ממשפחת המלוכה. יש אצל משפחת המלוכה הבריטית זה עוד משהו שיש איזה שריד בעולם למלוכה שאין בה אין בה זה מת באמת, אבל יש לזה איזה מכל העולם באים לראות שמה את הארמונות והכול, אז שמה יש מושג שנקרא ראשון לכתר, שני לכתר, שלישי לכתר. למשל, אם עכשיו יש מלך צ'ארלס, כל זה, אז הוא יש לו שני בנים הרי מפורסמים, ויליאם והשני איך קוראים לו? הנרי, הנרי. הנרי? לא הנרי, הארי, הארי. הארי, בדיוק. אז ויליאם הוא הראשון לכתר. הוא הראשון לכתר. אם הוא לא יהיה, אם הוא ימות, אז יש לו שני בנים, אז הבן שלו הראשון הוא שני לכתר, הבן השני הוא שלישי לכתר, ואם הם גם לא יהיו, אז הולכים לאח שלו הארי, הוא רביעי לכתר, בסדר? ואם הוא לא יהיה, אז יש לו בנים שלו, ואם הם לא יהיו, אז אח שלו, וכאילו לפי דיני ירושה שלהם. שמה עשו איזה איזה שינוי חקיקתי שגם אישה יכולה, שגם הבנות, כי בהתחלה הבנות לא היו יכולות להיות עשו שם איזה שינויים. טוב, לא משנה, לא הנושא שזה... ודאי אפשר ללמוד רק אם כתוב: "לעולם ירוץ אדם לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי אומות העולם למלכי ישראל", הכוונה שיש דברים שאפשר ללמוד מהם. אז פה יש אבנר היה, בוא נגיד, שמיני, תשיעי לכתר, לא יודע מה היה, במיוחד שכאילו הילדים של איש בושת אז לא היו, אז לא נשאר שמה אבנר יכול לראות בעצמו מתאים. "ויחר לאבנר מאוד על דברי איש בושת". למה הוא מאוד כעס? מה אתה רוצה? הוא אמר לך משהו זה. כנראה, כנראה אבנר לא עשה את זה מתוך כוונה להשתלט על המלכות, אלא מתוך יצר הרע או לא יודע משהו אחר, ויכול להיות שגם לא תכנן לקחת את המלכות מאיש בושת כל זמן שהוא חי, אולי רק תכנן אחרי. "ויאמר הראש כלב אנוכי אשר ליהודה היום? אשר ליהודה? היום אעשה חסד עם בית שאול אביך ואל אחיו ואל מרעהו ולא המציתיך ביד דוד ותפקוד עליי עוון האישה היום?". מה זה היום? מתי זה היה היום הזה? לא ברור. יכול להיות שזה היום של המלחמה בגבעון. יכול להיות שזה היום הזה, באותו יום, ויכול להיות שאיש בושת ניצל את החולשה של מה שקרה בעקבות המלחמה בגבעון שמתו שלוש מאות שישים איש מישראל, והוא הרגיש שאבנר עכשיו נמצא בזה, ושאל אותו: מה עשית? רצה לתפוס עליו גובה, ואז הוא אומר לו: מה זה "הראש כלב אנוכי אשר ליהודה"? מה זה "הראש כלב אנוכי"? אז אפשר לפרש את זה, רוב המפרשים מסבירים מלשון כמו: הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות? כלב גוערים בו ומגרשים אותו. אם כלב בא ומטריד אותך, אתה לוקח איזה מקל, נותן לו מכה שיעזוב אותך, נכון? ככה אמר גוליית לדוד: הכלב אנוכי? אז הוא אומר: הראש כלב אני? ראש כלב ש שבאת לגרש אותי עכשיו? אשר ליהודה? אני מה, לא רק סתם כלב אלא כלב של כלב של, כלב יהודי. יש ספר כזה, כלב כלב יהודי. אבל זה כלב של יהודה, כאילו יהודה זה היה כינוי גנאי בשבט בנימין, בסדר? אצלם זה היה. מה אני, איזה כלב? אני היום אעשה, הכוונה עשיתי חסד עם בית שאול אביך, אליך ואל מרעהו, אל כל משפחתו, ולא המצאתיך ביד דוד, ותפקוד עליי עוון האישה היום? אז אתה יום כזה, ביום שאני נלחמתי ביום כזה אתה פוקד עליי עכשיו את העוון של האישה? אתה מנצל את ההזדמנות? רוצה לנצל את ההזדמנות להדיח אותי? בעצם אבנר הבין שהייתה כאן כוונת הדחה על ידי על ידי איש בושת. פירוש נוסף ל לראש כלב: אמנון שמר אמנון היה שומר, אבנר היה שומר הראש של שאול, והוא היה שומר הראש של של מן הסתם גם של איש בושת, נכון? מדוע לא שמרת את ראש אדוניך? שר ככה אבישי צועק ודוד צועקים ל צועקים לאבנר אחרי שהם לקחו שמה משאול את כל הזה כשכולם נרדמו. תסתכלו רק שתראו את זה שלא, במקום להאמין עדיף לראות. זה נמצא ב ב פרק כ"ו. רגע, בפסוק ט"ו: לא, לא ראש כתוב. "ויאמר דוד אל אבנר: הלא איש אתה, ומי כמוך בישראל? ולמה לא שמרת אל אדוניך המלך?" כי בא זה, הלא, למה אתה לא שמרת? אז אני אני חשבתי אולי צריך לקרוא את זה ככה. לגבי הפירוש של המילה כלב, אז יש זה שמעתי מהרב מדן, הוא מסביר: הכלב הוא שומר. אז הוא אומר: אל תתייחס, זה ששמרתי עליך אתה לא אז הוא אז הוא אז במקום להגיד ראש כלב, אז הוא בעצם רצה להגיד כלב ראש, במקום שומר ראש. אני אני כלב ראש ש כאילו אני שומר הראש ש זה של אני אני כאילו השומר הראש של יהודה? אני שומר הראש שלך. אני לא שומר, אני לא מגן על אנשי יהודה, אני מגן עליך, אני שומר עליך, וככה אתה מתייחס אליי? כה יעשה אלוהים לאבנר וכה יוסיף לו, כי כאשר נשבע, מה זה כה יעשה השם וכה יוסיף? זה שבועה, אבל מה? מה זה ככה יעשה השם וכה יוסיף? יכול להיות שהיו מראים איזה תנועה ביד, בסדר? יכול להיות שתנועת מוות או פגיעה או משהו כזה, כמו שהערבים עושים כשרוצים לאיים על יהודים. אז הוא אומר: ככה כך יעשה השם לאבנר וכך גם יוסיף לעשות יותר מזה, כי כאשר נשבע השם לדוד כי כן אעשה לו, כמו שהקדוש ברוך הוא נשבע לדוד אני עכשיו הולך לקיים את זה, להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כיסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע, ולא יכול עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אותו. איש בושת נפל. כן. לקח את צפחת המים ואת החנית מראשו של שאול, כאילו זה כאילו אז זה הראש, כן, הראש כאילו אבנר היה בא נפטר כאילו כן. שאול מראשות מראשותיו. מראשותיו, כן, בסדר, מקבל, תודה. אז אני חוזר אלינו, כאן יש בעיה, תשמעו. אם אבנר יודע שהקדוש ברוך הוא נשבע לדוד, אז מה אז מה? אז מה מה היה עד עכשיו? מה חשבת? הוא חשב שהוא יצליח ללכת נגד השבועה שהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא נשבע לדוד? השם נשבע לדוד, אז מה אתה מה אתה נלחם בשבועה הזאת שהייתה לדוד? מאוד קשה. יכול להיות שדוד דיבר, מה זה, איפה יש שבועה? השבועה שהייתה לדוד היא הייתה מאוחר יותר. נשבע השם לדוד זה זה היה רק כשדוד ישב בביתו בירושלים. נשבע השם לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכיסא לך, כן? אבל אני חושב הזמן ש ש קודם כול היה את הרגע שמשחו אותו למלך. תפתחו רגע בפרק, בספר שמואל א', זה נמצא ב בפרק ט"ז. קום משחהו כי זה הוא, הייתה משיחה ויכול להיות שבמהלך ה, במהלך המשיחה הזאת אז, אז גם, אז גם הוא נשבע לדוד שהוא יהיה מלך על ישראל, הקדוש ברוך הוא נשבע. יכול להיות שבהמשך ה, בהמשך התקופה דוד התנבא, או נביא אמר לדוד שהוא עתיד, שהקדוש ברוך הוא נשבע לו שהוא יהיה, יהיה מלך על ישראל. והשמועה הזאת, השבועה הזאת ככה נפוצה בישראל שיש שבועה כזאת, אבל זה לא היה דבר שכולם ידעו ממנו. אבנר בהתחלה התכחש לשבועה הזאת, לשמועה, אמר טוב, בטח. יש בדיחה כזאת מספרים על איזה אדמו"ר אחד שהלך לבית עולמו, מכירים את הבדיחה הזאת? האדמו"ר הלך לבית עולמו והיה ויכוח בין, היו לו שני בנים, שרצו, כל אחד רצה להיות אדמו"ר במקום אבא. אחד היה בכור, אבל הוא לא היה תלמיד חכם. השני היה תלמיד חכם, אבל הוא לא היה בכור. קיצור, היה ויכוח גדול בין החסידים וזה, ואז יום אחד הבן הבכור, נו, שמה זקני החסידים היו מתווכחים כל יום, אז ככה עברו השבעה, ואז בסוף השבעה בא הבן הבכור בסוף התפילת שחרית, דופק על השולחן, אומר: מורי ורבותי, אתם חייבים לשמוע, הלילה בא אליי בחלום אבא ואמר לי שאני צריך להיות האדמו"ר. אז כל החסידים השוטים אמרו: תשמע, אם האדמו"ר אמר, אז האדמו"ר אמר, אפשר להתווכח? עד שקם איזה חסיד, אומר: תשמע, אם אבא שלך רוצה שאתה תהיה אדמו"ר, הוא צריך לבוא אלינו, לא אליך, שיבוא אליי בחלום, אז אני אדע. אז יכול להיות שהייתה, היו טענות כאלה שזה נבואה שהיא קשורה לבית דוד, והנביא שמה, מי אמר שזה באמת היה, אולי זה פרשנויות, אולי זה זה. אחרי שרואים שבית שאול הולך ונחלש, זה, אבנר לאט לאט חדרה לליבו ההבנה שכנראה זו האמת, כי זה גם היה נגד ההיגיון. כי כל ישראל היו אחרי אבנר ואיש בושת, ולדוד היה רק את שבט יהודה. איך הם מצליחים כל הזמן וכל מפגש וכל היתקלות, ויהודה מצליחים בצורה יוצאת דופן ו אז אבנר הבין ש שהייתה שבועה. ככה לכאורה. יכול להיות גם ש שהרצון של אבנר למלוך גרם לו בעצם ללכת נגד השבועה, נגד הנבואה, בסדר? וחלק מהמחיר שאבנר ישלם בהמשך יכול להיות קשור גם לזה שהוא לא שמע בקול הנביא שאמר. אני לא, לא הייתי מוציא מכלל אפשרות שגם הנביא, הנביא של דוד בתקופה ההיא היה גד, בסדר? שהנביא גד גם שלח לאבנר נבואה ואבנר סירב לשמוע. זה גם הגיוני. "וישלח אבנר מלאכים אל דוד", רגע, מה השעה עכשיו? טוב, עוד עוד עוד חמש דקות, בסדר, נקרא. האמת, האמת לא. אני חושב שאני לא, כל הסיפור הבא זה יחידה בפני עצמה, אני לא, אני לא לא חושב שכדאי להיכנס לזה עכשיו. בסדר, אנחנו נעצור פה היום, ועל החצי השני של הפרק, הסיפור של מיכל בת שאול, יש פה שני סיפורים, יש מיכל בת שאול זה שיעור בפני עצמו ועוד שיעור על על מות אבנר, בסדר? אז ייקח לנו שלושה שיעורים ה, בעוד עוד שני שיעורים הפרק, שיעור הבא על מיכל והשיעור שאחריו על לא, מיכל זה זה זה פרשה שלמה, זה לא משהו ל-10 דקות, אני לא רוצה אפילו להתחיל, עסק שלם בפני עצמו. טוב, יישר כוחכם.