'תחילת מעשיך' - התכווצות הזמן... 'תהא שנת פתיחת זמן', הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכל הצופים והמאזינים טירידר טיר ברידר צר טרזן השיעור הבא יהיה רק בשנה הבאה בעזרת השם עכשיו אנחנו סיימים תשפו ו בשבת הקודמת היה שבס מבורך תשר מבורך לא מבורכים הקדוש ברוך הוא מברך את ה ראש השנה ראש חודש תשרי לשנה טובה ומתוקה אבל מה הנוסח של הברכה שלו אז כתוב סידס שנוסח הוא אתם ניצובים היוים כולכם היוים בפשט היו זה משה רבנו התכוון על ז באודו אבל זה שקוראים תמיד את הפרשה הזאת לפני ראש השונה זה רמז שהניצובים והעמדים בדין היומדין הרבה ולמה אתם ניצבים מה היה המסדר הזה אומרת התורה לאוב רחו בבריס השם אלוקיך ליוסלו לאלוקים ללאום והוא יהיה לך ללקים זאת אומרת אנחנו בראשון עושים ברית עם הקדוש ברוך הוא שאנחנו מקבלים אותו כאלוקים והוא מקבל אותנו כעם שואל הרבי מה בתשיב מה זאת אומרת בראש השונה מחליטים שהקדוש ברוך הוא נהיה אלוקים. האם זה לא תופעה מתמדת נצחית? תמיד השם מולנו לאלוקים. תמיד אנחנו לא לעם. אז מה פשר הברית הזאת? למה צריכים לעשות ברית בראש השנה? רבי מגביר את השאלה בפרט שיש לנו כבר ביטוח משולש. ברית זה עניין של ביטוח. הסידות מוסבר שברית זו הבטחה שאינה חוזרת לעולם. אפילו אם לא נהיה ראויים, הקדוש ברוך הוא מתחייב בהתחייבות בלתי חוזרת שהוא נותן לנו. אז יש לנו כבר שלושה סוגי בריתות, אומר הקדוש ברוך הוא, שמקיימים כל השנה. מה זה? זה אומר ברית נוח. מזכירים את זה גם בראש השנה. ברית אברהם שהיה בברית בין המטרים בברית משה. והרבי מנתח את שלושת הבריתות. למה צריכים שלוש? אז הוא אומר הברית של נח על מה הייתה הברית? על מה הייתה ההבטחה? על קיום הועילמס. לא ישבוטו לפני המבול העולם היה אחור מגושם לא יכול לקבל בכלל אור אלוקי המבול ש40 יום כנגד 40 שעה של מקווה תהיה את העולם העולם טבל במקווה ומילא הקדוש ברוך הוא עשה עם נח שהיה צדיק בדורו עשה איתו ברית יום ולילה לא ישבו אותו. חוקי הטבע יהיו קיימים לתמיד. הוא לא יפר אותם כמו שהיה במבול. לא עוד. אצל אברהם אומר הרבי חידוש מעניין. הברית של אברהם שהבטיח לו את 10 האומות בבריד בין מן המטרים זה לא הבטחה על שטחים זה הבטחה על טוירו. איך קשור לתואירו? אז אומר הבריטים אברום הייתר שבניו יצליחו לכבוש את שבע אומות שהם שבע מידות רעות של נפש הבמית ולהפוך אותם על ידי התורה להמשיך את האור של האליוינים בתוך התחתונים עשה לו על זה ברית בן המטרים מושה רבינו אני תמיד חושב שמו מושה הוא הנציג של התורה. מסתבר שפ שנות תורה התחילו בזמן אברהם. הוא הראשון שהתחיל להוריד את השכינה למטה. משה רבנו רק סיים את מה שאברהם התחיל. אבל מה הייחוד של מושה רבנו כשעצמו? אומר הרבי הייחוד של מושה הוא עניין התשובה שהוא פעל על חטא העגל. ובזה הוא קיבל ברית מהקדוש ברוך הוא יג מידות הרחמים שאינם חוזרות יקרם שאפילו מי שחטא בחטא חמור כמו חטא העגל יכול לחזור בתשובה או תשובה תורה לא תתקבל מעניין הרבי מנתח יפה מה ההבדל בין שלושת הבריתות למה צריכים את שלושתם הראשון הוא מדבר על זיכוך הכלים שהם לא יהיו אחורים, שאם יבוא האור של העליונים יוכל לחדור לכלים, אבל עוד לא באור העליון. אומר הרבי, לכן הסימן על הברית של נח היה סימן גשמי של הקשת. למרות שזה קצת מוזר, מדענים שואלים, קשת זה סימן על ברית. כאילו תגיד, בוא אני אעשה לך סימן על הברית שהשמש תזרח. היא זורחת כל יום. זה לא משהו שסימן. אז מבואר בחסידות שזה טעות שהחוקרים לא יודעים. לפני המבול העננים בטבע היו כל כך אבים ומגושמים שקרני השמש לא הצליחו לחדור בהם. אחרי המבול כשהעולם הזדכך אז גם העננים זדכחו. מעבים הם הפכו להיות עננים וקרני השמש חודרות בהם ומשתקפות בקשת. לכן הקשת היא סימן על זיכוך העולמות. מה היה הברית עם אברהם? על נתינת התורה, שהאור האלוקי העליון יחדור לתוך הכלים. המאחר וזה עניין רוחני. מה הרבי אז הסימן על הברית הזה היה גם רוחני. מה? המעבר בין הבטרים של בעלי החיים שנחתכו רגע מה זה שונה הברית של נח ברית של נוח היה סימן גשמי ממש הברית של אברהם אומר הרבי במאמר שמה היה לו רק אחיזה בגשמיות ברגר שאם לא מבינים למה הכי זה גם פה היה עגלה משולשת ואז משולשת ו ביטרו את הבדרים ואתנור השר עובר אז זה גם היה גשמי מה ההבדל אומר הרבי במאמר שם שאברהם ראה בשנתו ובחלומו את האש של השכינה עוברת בין הבטרי זאת אומרת כל הנושא הזה היה מחזה נבואי מאיפה אתה יודע הפר פרשה שמתחילה ויהי דבר השם אל אברהם במחזה אז זאת אומרת היה כאן גשמיות בעלי חיים חותחים אותם אש עוברת אבל כל זה בחלום אז זה נקרא אחיזה בגשמ שאין כן מושה רבנו זה עין של תשובה שזה לא רק זה לא רק לא כלים זה אפילו לא אורות בתוך הכלים זה אור אינסוף שלמעלה מהכלים אז לכן בברית שלו לא היה שום סימן גשמי אבל זה מקיף כבר את כל ההשתל שלו יש לי ברית חוזה חתום על קיום הלובס יש לי ברית על זה שהאור העליון חודר לתוך הגשמיות ומקדש אותו ויש לברית שמי שחטא ועבר את הדרך יכול לעזור בתשובה ווסנו מה צריך עוד ברית אז מה עניינה של הברית בראש השונה שפתאום היום אנחנו עושים ש אנחנו לא לעם והוא לנו לאלוקים זה לא דבר שהוא תמידי ונצחי והרי בחידוש מדהים כל התוקף של ברית על פי הקבלה ממה זה מגיע אבל גם בלי ברית אם הקדוש ברוך הוא מבטיח משהו מקיים לא מה זה הברית יש הבטחה שהיא מתוך סדר השתלשלות ואז מי שראוי מי שכלי מקבל אם הוא לא ראוי אז יש מצב ששמה יגרום החטא אפילו שיעקב קיבל הבטחה מהבורא הנה אנוכי מה הוא חשש שמה יגרום החטא ברית השורש שלה לא מהספירות של סדר ההשתלשלות ברית השורש שלה מאתיק דרגה גבוהה ביותר ששם זה רצון אלוקי בלתי מותנה אינה תלויה בדבר משם התוקף של הברית אומר הרבי, אבל יש כאן דבר שלא שמים לב. ראש השנה זה לא רק כמו שחושבים בצורה שטחית, שראש השנה זה יום שהקדוש ברוך הוא עושה פסק זמן ומתיישב לבדוק את התיקים של העבירות והמצוות. ראש השנה על פי חסידות כל היקום וכל הסדר השתלשלות חוזר לקדמותו כמו לפני הבריאה כולל הספירות כולל גם הכתר והעתיק עד עצמותו יתברך הכל חוזר כאילו לא היה עולם בכלל על פי זה גם יובן למה אומרים זה היום תחילת מעשיך בפשט הכוונה הזה רק זה זיכרון ליום ראשון ביום הזה לפני תשפו שנים השם ברא את העולם לא אומר זה היום שנה בתשפו תשפז בא' בתשרי בריאה חדשה השנה הקודמת עלתה למעלה ונסתלקה. ולא רק העולם הגשמי, כל הספירות והכתר והעתיק, כל חוזר כאילו נבלא בחזרה בתוך עצמותו. צריך לחדש את זה. במילים אחרות, כל הבריתות, שלושת הבריתות שמקורם בעתיק, הייתה באמת הבטחה, אבל זה היה חוזה לשנה. נגמר השנה פגע הברית. חידוש עצום ולכן צריך לעשות מחדש ברית. עד כאן אומר הרבי בתשיב. אבל כאן צריך ביאור קצת להתבונן בזה. כל הנושא הזה בכלל ידוע שמיוחד ברסידס חבד אומרים שבליל ראש השנה יש באמת הסתלקות של כל העולמות אז איך העולם קיים אומרים זה חיות חיצונית זה כמו זנב שלטעה אחרי שנקטע הוא עדיין ממשיך לפרפר עד שהוא נדם החיות האלוקית של תשפו עלתה למעלה בתקיעת שיפור של א' בתשרי תש"ז מתחדש היקום מחדש מעצמות שואל את השמה למה צריך כל שנה לחדש לא יותר הגיוני שקיבלנו עלינו במתן תורה את הפוליט עם הקדוש ברוך יש לנו את זה שלושת הבריתות שמחזק וזה נצחי חיות אחת לשיט אלפשנין למה צריך כל שנה לחדש נגמר לו הבטריות אז אני מבקש לשתף את הציבור בכמה קטעים שראיתי במאמרי חסידות יש בהם חידוש נפלא. יש מיימר של האדמור הזקן בדרושים לראש השונה בליקוט את הערב. המיימר מתחיל מכל כמוך. ושם באמצע המיימר יש שם קטע שעוסג בנושא של ההתחדשות שיש בכל יום. המחדש בטובו. בכל יום תמיד מעשה בראשית. מעניין. אז זה לא רק בראש השנה, כל יום. אז הוא אומר שם הסבר מאוד מעניין. אני אקרא אותו מבפנים. אומר בכל יום, בכל שעה יש יב צירופי הויה ביום ויב צירופי עד בלילה. כל שעה מתחלף צירוף, לא רק כל יום, תומיד. ואז הוא אומר, יש פסוק במרכבה של יחזקאל והחיות רצו ושוב. חשדות אומרים שזה לא רק כמו אריה שהולך בכלוב לאך בחזור. והחיות רצוב שוב. החיות אני מצטט החיות שהיה על ידי צירוף הראשון עולה למקורו ויורד החיות אחר כך על ידי צירוף השני שאם לא כן אם לא היה החלפה של הצירופים היה די בצירוף אחד הוא ימשיך כל הזמן ולכן נמשך מזה הפרוש מזה מהתחלפות הצירופים נמשך מזה בחינת עבר ועתיד שהחיות הראשון מסתלק ונכלל במקורו מלמטה למעלה ויורד ונמשך חיות אחר מלמעלה למטה ונעשה בחינת זמן מדהים אני לא מדען ולא יש פיזיקה אבל המושג זמן הוא מושג מאוד נזיל, לא מובן כל כך. מקום זה יותר גשמ יש מטר 2 מטר יש נפח משקל זמן. מה זה התופעה הזאת זמן? זה אטומים כאלה. ממה תחושת הזמן? אני לא אותו אחד שהייתי לפני רגע לפני שנה. למה יש את התחושה של הזמן עובר פה? הוא מגלה לנו את סוד הזמן שפשוט החיות האלוקית שהייתה לפני רגע אזלה חזרה למקורה ובאחר חיות אלוקית חדשה אז זה נותן תחושת עבר ועתיד בסוגריים הוא אומר אדמוך הזקן והוא כמו של המויר שעות שקוראים זייגר בלא אשכנדס איך עובד הזה הזמן תיק תק תיק טק טק טק ככה החיות יורד עולה עולה יורד מזה נהיה עניין הזמן והוא מוסיף עוד דוגמה וכן הלב שבו יקר חיות האדם שהוא עולם קטן אותה שאלה הלב מספק דם לאיברים בלי דם האיברים נמיקים אבל מעניין למה צריך צריך את הפומפה של הלב זה קשה אתה יודע כמה שאיבות הוא עושה במשך החיים למה השם לא עשה בובת בשר שתהיה מלאה בדם 70 שנה אדם יהיה כל הזמן כשיצא אדם הוא ימות אבל כשאדם נמצא הוא ממשיך לחיות למה צריך את הפומפה הזאת ומי שמבין קצת ב מדעי הרפואה יודע אדם אמנם נותן חיות לאיברים כי יש בו חמצן. כשאדם יוצא מהלב נותן פוש של חיות אבל ברגע שהוא החיה חדל כוחו כי הוא איבד את החמצן. ואז אדם שואב חזרה למקורו להתחמצן ושוב יורד ונותן פוש. וככה קורה גם עם החיות האלוקית. עד כאן מדברי אדמור הזקן. כהשלמה לכך מצאתי עוד קטע מעניין במאמר של הרבי תשיב אתם ניצבים היו לא סליחה ונחה עליו רוח הוויה תשיד שם מה הרבי אומר בעמוד 101 הוא מדבר על זה שיש בחיות האלוקית שמחיית העולם יש שתי בחינות יש אור אלוקי ויש כוח אלוקי הוא נותן הנחה תשתיטית שעולם האצילות שעולם נשגב דבוק למעלה זה החיות שלו באה מאור אינסוף ואילו החיות של בריא יציר השיא שהם נפרדים זה בא מבחינת כוח כוח אלוקי כוח המהווה מעניין הרבי נכנס כאן למילון הרי המושגים גם אור שנראה מושג מופשט וזה מושג פיזי מה זה אור אור דבר שרואים בעיניים איך אתה יכול להגיד על אלוקות אור כאילו שתגיד שאלוקות זה מים, זה חלב, אור זה דבר פיזי. כוח זה גם פיזי. כוח יש אנרגיה שיוצאת מהיד שלי, גם זה דבר פיזי. אז הוא אומר, הכל זה משלים. אבל מה הוא אומר? ש ה חוקרים הפילוסופיים הראשונים היו קוראים לאנרגיה האלוקית בשם שפע והמקובלים נהגו לקרוא לאנרגיה האלוקית בשם אורוא מסביר למה זה כי החוקרים שהיו לפני הקבלה מגמר חוקרים ודים מחשבת ישראל הם נזהרו מהשם אור כי אור זה דבר פיזי שפע זה שם מופשט יש שפע שלים יש שפע של שכל יש שפע של רגש שפע לא מגביל שום דבר גשבי אז יותר מתאים לקרוא לזה שפע השפע האלוקי למה המקובלים קראו לזה אור הם אמרו כי במילה שפע יש מגבלה. כל דבר שהוא שפע, בין אם זה שפע מים, בין אם זה שפע שכל של רב לתלמיד, בשפע יש מאמץ של המשפיע להשפיע והוא משתנה ומה שיצא ממנו יצא. יצא מהבקבוק, יצא נפרד. המקובלים העדיפו את המשל אור כי אור דבוק תמיד במקורו. וזה יותר מתאים להגיד על האנרגיה האלוקית שהיא אנרגיה קשורה עם הקדוש ברוך הוא, לא נפרדת. אז לכן קוראים לאורות העליונים, אור אלוקי. אז הרבי שואל שאלה אם ככה צריך להבין יש פסוק בירמיהו לב טוב יהיה לכם סימן לב טוב פרק לב פסוק יז גימטריה טוב אומר שם ירמיהו לקדוש ברוך הוא ככה אתה עשית עד השמיים ואת הארץ בחוכך הגדול למה הוא אומר כוח? שואל הרבי, הרי כוח במשלא כוח מהיד, יכול להתקיים מעט זמן גם כשנפרד במקורו אור אם השמש מסתלקת, באותו רגע האור נגמר. כוח אם אני זורק כדור יוצאת אנרגיה מידי אבל איזה שנייה או שתיים היא דוחפת את הכדור גם שה התנתקה ממני אז למה להגיד על האור האלוקי תואר של כוח שזה כאילו נפרד מהמקור למה לא להגיד עליו תואר של אור אז הרבי אומר חידוש מעניין מאוד. האור האלוקי שבא לעולם, אם הוא היה נשאר בדרגת אור, אז היצורים שהיו מתהווים ממנו היו דבוקים באלוקות ולא מרגישים את עצמם. יש בכלל. היה יכול להיות נבראים אבל לא נבראים שהם יש כמו באצילות יש ספירות הם אור באור דב באצילות אין בחירה חופשית אי אפשר להיות מלך על אצילות זה לא נפרד בכלל אבל הקדוש ברוך הוא רצה דירה בתחתונים הוא רצה נבראים שהם יש גשמי ושהאדם ירגיש את עצמו יש והירגיש את העולם לישב שזה יקרה מסביר הרבי אז החיות האלוקית חייבת קצת להתנתק כי כל זמן שהוא מחובר למעור אז הכל ביטול אין עולם אין יש אין נברא אין כלום כדי שהנברא יהיה עצמאי צריך לקבל חיות שהתנתקה לשנייה ובאה לברוא את היש. היא כאילו ניתה יש ועל ידי זה היא בורת יש. הבשנייה אחת הצליחה לברוח. אבל איך שהיא גמרה את פעולת ההוויה של הנברא פקה שהיא התנתקה. אז החיות הזאת כאילו שואפת לחזור למקורה לקדוש ברוך הוא להתחדש בכוח של בוא יראה ושוב עושה פיק ומחיה מהווה לשנייה את הנברוא אבל הזפק כוחהז הוא חוזר זה גורם לכך שהחיות לא יכולה להיות כל הזמן כי אם היא תהיה כל הזמן זה אור אז הנבראם הם לא ירגישו מציאות. אז זה צריך להיות כמו כדור שיצר מהרובה פיק בשנייה אחת הוא גורם להוויית הנברא אבל נחלש כוחו ואז הוא חוזר ובחדש בטור ובכל יום תמיד מה הסברשת אז ממילא עכשיו אני מבין את העניין כי אחרת באמת לא מובן מעניין כן, אפילו בשער האיכות והאמונה לא כל כך מודגש הרעיון הזה. שם מודגש יותר שה דבר היה נמצא כל הזמן בתוך הניבו. שאם הוא יצא משם יה ואפס. אבל עדיין זה לא עונה. למה צריך מחדש בכל יום טומיד? למה מחדש? הדבר הבא ישאר תמיד בנברוץ. זה יעווה אותו כל הזמן בלי הפסק 6000 שנה מה יש נגמרה לא בתריה למה צריך לחדש כל רגע אבל לפי החידוש הזה של הרבי יהיה מובן כדי שהניברו יהיה מציוס ניפרוד הכוח המווה אותו חייב לשנייה להיפרד לפחות הוא נראה כאילו נפרד למרות שגם הוא מחובר אבל בעיני נהיה נבראים, הוא נהיה נפרד, אז נהיה מציאות יש ואז הוא חוזר למקורו כי הוא איבד את כוח ההוויה שלו הוא לא יכול להוות כשאין לו כוח של בו יראה אז הוא חוזר לבורא ושוב יורד לאחיות וזה נוצר התיק תק תיק תק של הזמן הסבר מדהים אבל כל ההסבר הזה הוא על בכל שנייה ושנייה אז זאת אומרת שההוויה של המחדש בתור איזה חוזה לשנייה. ובמעגל רחב יותר יש את אותו רעיון קשר לשנה. שנה זה כפולה של שנייה. וכך כתוב מפורש בליקוטי תורה לכל שנה יורד פקג' חבילת חיות חדשה שהיא מתאימה לשנה לא ל-60 שניות לא ל1לף על פיות שנייה לשנה אבל בסיום השנה פג כוחה ואז החיות עולה חזרה לשורשה מה זה שורשה כמו קודם הבריאה. לא רק שהנברואים הגשמיים עולים לבריאה, לא צילות, לעתיק, קודם צמצום, כאילו לא הייתה הוויה בכלל. וצריך משם למשוך מחדש רצון לבריאה. אז יוצא עכשיו אומר הרבי חידוש עצום שגם הבריתות למרות שהם דרגה גבוהה מאוד הם באים מהכתר מהעתיק אבל היות בראש השנה הכל חוזר למקורו אז כל הברית התפוגגו צריך להתחיל מחדש זה הברית של ראש השנה היום השם נהית לעם והוא לך לאלוקים מחדש מעניין שבמאמר של מיקאל כמוך הוא גם משתמש עם הרעיון הזה למשהו מדהים אומר אם אחד מתבונן בזה אז מה יוצא בעצם אם הבנו את הרעיון יוצא מזה שרגע ההוויה הוא אפסי ביותר. החיות האלוקית היא אלוקות היא לא נבראה. היא יורדת לשנייה, עשה נברא וכבר פג כוחה אז אין נברא. אז עוד פעם העברה אותו. אז יוצא שהעבר והעתיד קיימים והרגע של ההוה הוא עין. בשנה רואים את זה עוד יותר. שנה שלמה הוא של הווה. כן. אבל יש בושג כזה, אם אנחנו נכוץ את הזמן כמו שאצל הקדוש ברוך הוא שהוא מעל הזמן אז מיל הזמן אצלו מקווץ אין עבר, אין עוה, אין עתיד. אז זה ממש ע ואפס. זה התבוננות מאוד מאוד נסגבה, לא פשוטה, אבל הוא אומר שמי שיתבונן בזה, אז הוא תופס פתאום שכל השיט לפי שנין הם רגע כמרי אצל הקדוש ברוך הוא. אז כל העולם מאבד את הרלוונטיות שלו. ואז מה קורה? ככה הוא אומר בדרגתו שהנשמה נחספת לאינסוף שמעל הזמן. זה גורם לקלוט הנפש. זה עניין תשובה בעומקת. תשובה לא שמנו בוגדנו. תשובה מלשון לשוב שבת עד דווי אלוקיך. ולמה זה לא קורה לנו? אז הוא אומר על זה הנביא בוכה. הוא מפרש פסוק בנביא לא כפשט. אני הויה לא שניתי. ואתם בני יעקב לא חליתם. הפשט הפשוט הוא אני הויה לא שניתי אין ב שינוי עבר רובה עתיד קודם שנברא עולם אחר שנברא עולם ניצחי גם אתם בני יעקב לא קיליתם אתם נשארתם ניצחים מבריאת העולם ועד היום אבל הוא לומד את זה עם פסיקים אחרים אומר שהנביא טמאה אני לא שיניתי אם אתה מתבונן שאת אתהו קודם שנברא העולם ואת הוא לאחר שנברא העולם. זאת אומרת שכל הזמן מתכוץ לעין. ואתם בני יעקב לא כליתם? איך אתם לא יוצאים בקלות הנפש? מעניין. ואומר שבתוך השאלה יש את התשובה. למה באמת לא קלייתם? כי זה בני יאנקב. אם היינו בני ישראל בדרגה גבוהה זה היה גורם לנו לקלות הנפש. לתשובה אבל אנחנו בני ינק אז קשה לנו להרגיש את האור האלוקי הזה צריכים חסד עליון להרגיש את זה ואז הוא אומר על זה כתוב מכל כמוך כל זה חסד בתשלך אומרים את זה שאתה שמשפיע עלינו חסד שנרגיש את הביטול הזה למרות שאנחנו לא ראויים לו אבל בתנאי שערית נחלתו מי שמיסים עצמו כשירעיל זה צבוידה של ראש השונה מעניין שאפילו בניגלי בראש השישונה אין סלחלונו אין חתונו אין וידו אז מה עושים כל הראש השונה קבלה זמר אוקיי הכי המלך אמרתי מה 48 שעות מה עושים שם עכשיו רבי אומר גם האדם בעצם חוזר חוזר ל הכל לקדמותו אין לו מויחין אין לו מידס אין לו עובה יראה אין לו אסבונוס תהילים פשוט תהילים כמו ילד קטן אודום בהמה תושיה הוהיה אבל רעיון שאנחנו יכולים להפיק מכל הרעיון הזה זה שראש השנה זה רגע של התחדשות מה שהיה היה מתחילים מחדש אפשר להתחיל מחדש האומנם הנשמה היא חריגה היא לא עולם אז הנשמה לא נחלט ומתחדשת שימו לב זה חשוב מאוד כי אם היה גם הנשמה נחלט אז מה יש לי להתחרט על שנה שעברה כל החטאים של שנה שעברה הלכו מהעולם אין שמה זה מעל סדר השתלשלות יש לה קשר עם עצמותו ממש אז היא יש לה גם את כל העבר וגם את כל העתיד אבל אומרים לנשמה העולם שבה את צריכה לפעול עולם חדש כל הכלים חדשים ולכן אפשר להתחיל מחדש חדש ולהמליך את המלך מחדש לגרום לו לרצון למלוכה על ידי שאנחנו מקבלים מולו ועל ידי שתוקים בשופר ואומרים בואנה שלא לו מלאכל היינו ותשלח לנו גם את משיח צדקנו אני רוצה לסיים במשהו מעניין בראש השונה אומרים אבינו מלכינו מישהו שאל פעם ילד כמה אובינו מלכינו יש אמר לו רק אחד אבל מעניין כל ההובין מלכינו זה בקשות על צרות רפוא שלח רפואה של אימו מחויק אבנסינו רחם על הללינו ותפינו הכל בחיות של צער וכאב הראשון לא מובן אפילו הבינו מלכנו חותנו לפניך אני מביע צער אויב חתונו לפניך אבל הראשון זה הובילנו מלכנו אין לנו מלך אלא אוטו אז מה אתה בוכה וריגוד מה רצית שיהיה לך עוד אחד ברוך השם שאין לנו מלך אל האוטו אפשר להגיד ורט חסידי שאנחנו בוכים לקדוש ברוך הוא יש לנו בעיה אבינו מלכינו בעיה שלנו שיש לנו רק אותך אבל אין לנו מלך משיח שהוא ממוצא בין הקדוש ברוך הוא בעם ישראל שהוא רבי שואים את בן הבי וביניכם להגיד לכם דבר השם אנחנו מבקשים ממך ריבונו של אין לנו מלך אין לו אוטו אנחנו רוצים שתביא לנו מלך מלך המשיח בגאול השלי בשאי שנת פז שנה טובה כתיבה וחתמה טובה כל אחינו כל החסידים כל השלוחים הגיו ‏So