האדישות המסוכנת `שלום יהיה לי` בלתי נסלחת בסליחות, פרשת ניצבים וילך הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ו

שלום לכם צופי ומאזיני חבד אונליין. שבת האחרונה של השנה. שבת מברכים תשרי. ש כל השנה ישראל מברכים את החודש. בתשרי ישראל לא מברכים את החודש. אומר הבעל שם טוב שהקדוש ברוך הוא מברך את החודש. מה נוסח ברכתו? מה איך הוא מברך את עם ישראל בראש חודש? לקראת ראש חודש ראש השנה. אתם ניצבים היום כולכם לפני השם אלוקיכם. שבת סליחות. היום אנחנו נראה איך שבפרשת השבוע יש נושא מאוד רגיש. יש חריג שהקדוש ברוך הוא לא מוכן לסלוח לו. ואנחנו צריכים לדעת מה היא התיאוריה הזאת שעבורה הקדוש ברוך הוא לא יובל לסלוח לו כדי שנייפתר ממנה. אז נראה בתחילת הפרשה הפסוקים הראשונים פרק כט פסוק יז. משה רבנו מזהיר את עם ישראל ואומר כך פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מאם השם אלוקינו הולכת לעבוד אלוהי הגויים האלה זאת אומרת הוא לא הולך במעשה לעשות אבל לבבו פוזל לשם אחרי זה הוא אומר עוד פן יש בכם שור שורש פורא ראש ולענה. שמתי לב פעמיים פן שורש פור ראש ולענה. מדבר על איזשהו רעיון תיאורטי, רעיון סרטני שיכול להוליד גרורות חס ושלום. פורא ראש ולהענה. מה אותו רעיון? והיה בשומעו את דברי ההלה הזאת כשאותו שורש פורא ראש ולענה שבכם ישמע את כל דברי העלה שהיה בתוכחה שבוע שעבר והתברך בלבבו לאמור מה זה ויתברך בלבבו הוא יפתח בליבו תיאוריה מרגיעה אה שלומי יהיה לינד worry לא יקרה לי שום דבר כי בשרירות ליבי אלך אני אלך מה שבא לי לעשות בלב ולא יקרה לי שום דבר למען שפות הרעבה את עצמפט קשה לביאור נראה בהמשך שימו לב לא מדובר פה בחטא מעשי מדובר מדובר [כחכוח] פה בתיאוריה פסולה שמישהו מפתח וזה חמור כל כך שבפסוק הבא פסוק יט אומר משה רבנו לא יובוה השם סלוח לו כי אז יישן אף השם וכינתו ויש ההוא ורבצה בו כל העלה הכתובה בספר התורה הזה בספר הזה ומכה השם את שמו מתחת השמיים אנחנו צריכים ים לעיין פה על איזה שלום מדבר אותו אחד שמתברך בלבבו איזה שלום הוא חולם להשיג שלום יהיה לי דבר שני על מה הוא מתבסס כשהוא אומר ויתברך בלבבו לאמור יש לו איזה תיאוריה שמרגיעה אותו גם צריך להסתכל מה פירוש כי בשר שרירות ליבי אלך. האם הכוונה היא בגלל שבשרירות ליבי אלך לכן יהיה לי טוב? או שהכוונה היא למרות שבשרירות ליבי אלך לא יקרה לי שום דבר. עכשיו גם צריך להבין את הפסוק המוזר למען שפות ערבה את עצמה. אפילו פירוש המילות דרוש ביאור. מה זה המשפט הזה? האם זוהי התכלית שאליה שואף המתברך בלבבו אומר אני ממציא את התאוריה הזאת כדי שיהיה שפות הרבה את עצמה או שמה זהו העונש שהקדוש ברוך הוא אומר מי שיחה בתיאוריה הזאת אני אתן לו שפות ערבה את עצמך אז נראה נפתח את הרעיון הזה כדי לדעת ממה עלינו להינצל. [כחכוח] רש"י אומר והתברר בלבבו לאמו. הוא יחשוב בליבו ברכת שלום לעצמו. לא יבני כל הקללות הללו. שלום יהיה לי. בשרירות ליבי אלך. רש"י מפרש אף [כחכוח] שבשרירות ליבי אלך. מה זה שרירות ליבי? במראות ליבי. מה שבא לי בלב אני אעשה מה שליבי רואה לעשות. עכשיו כאן רש"י מבאר מה זה למען שפות ערבה את עצמה. אז קודם פירוש המילים ספות זה להוסיף את הרבה. מסביר רש"י שהכוונה היא שוגג. למה הוא נקרא רבה? כמו שיכור שרבוי הוא שוגג הוא שיכור. את הצמעה זה אחד שהוא לא שיכור. במיזיד הוא עושה עושה מדעת ובתאווה. מפרש רש"י מה זה למה? ספותה רבה את עצמ הקדוש ברוך הוא אומר אני אחבר להוספות זה לחבר להוסיף אני אוסיף לו פורנות אני אחבר לו את השוגג עם המזיד למרות ששוגג זה קל יותר מגיע לו הנחות אבל מי שחלה בתיאוריה הנוראית הזאת שתכף נראה מה מי הקדוש ברוך הוא כל כך כועס עליו שגם השגגות שלו יעשו כסדולות. עד כאן דברי רש"י. האבן עזרא אומר למען שפות גם הוא אומר מלשון תוספת שלום יהיה לי אף על פי שבשרירות ליבי אלך איך הוא חושב שיהיה לו שלום? אז הוא אומר כי בצדקת הצדיקים החיה הוא יוצא מתוך הנחה הקדוש ברוך הוא לא ימתיר עליי את אש וגופרית מהשמיים על האישית הרי בראש השנה מה שנגזר נגזר קולקטיבית על כל היקום על כל המדינה מה שיקרהם כולם יקרה גם איתי הרי יש צדיקים שבזכותם ירד שף על העולם אני אקלל [כחכוח] גם בתוכם. ספר עקידת יצחק אומר רעיון מאוד מעניין. אומר שהאיש הזה הוא גם למדן. הוא אומר לעצמו הוא מתחכם בליבו. ממציא תיאוריה כזאת למדנית. למי הקללות של בפרשת התוכחה בכיתבו יכולים להשפיע? אלה שמודים בתורה ולמרות [כחכוח] זאת הם לא שומרים אותה להם מגיע כל הקללות האלה אבל היא יש שלום למה כי בשרירות ליבי אלך לכפור בתורה מעיקרה אני בכלל כופר בכל התורה והכופר בכל פטור איאל את השאלה מה תעשה אם יבוא עליך כל ה קללות של התוכחה. אז הוא אומר אותו דבר כמו אבן עזרא בתוך המי אנוכי יושבקוד עליהם כטוב השגחתו אז גם לי גם להם יהיה אני אקבל את הטוב וההצלה בתוך הכלל. הוא גם מביא משל שכמה מפרשים אומרים אחד הייתה לו שדה שמשקים אותה בידיים. >> [כחכוח] >> ואחד הייתה לו שדה שקבלת גשם. אז ממילא אם יש בצורת השדה שיש להגשם היא צמאה אבל היות ועל זה משקה את השדה שמשקים אותה ביד אז ממנה ישפך גם לשדה השנייה שמחכה לגשם. ככה אומר ביחד עם הצדיקים גם אני אקבל את השפע. הכתב והקבלה אומר כאן דבר מאוד מעניין. פרשנות שלו היא הוא טוען שהתיאוריה הזאת היא משהו מאוד שורשי, השחתה שורשית ביסודות או פינות התורה. הוא טוען שהמתברר מלמבו המפתח תאוריה כזאת יות ואני שומע את הדקדוקי הברית ופרטי המצוות מעניינים שונים יש חלק מהמצוות שמבוארים בטעמם ויש חלק שאני לא מבין בהם אין בהם מבוא לשכל אז הרבה מצוות יש שאני נבוך בהם אומר וליבי נוקפי בהבנתם אני מרגיש לא שלם ואני בעניינם בקטתהו מלחמה תמידית אומר יש לו קונפליקט עם עצמו פעם מתעורר לכיומם הוא פעם אחד אני לא רציני אני מרגיש צבוע למה זה כי זה דברים שאין השכל מחייבם ואני לא יכול להשיג אותם לכן מה הוא מחליט אני רוצה להיות איש אמיתי. לא אלך אלא במה שמחשב ליבי ושכלי. זאת אומרת בשירות ליבי אלך זה לא הטרסה. הוא אומר אני אלך מה שהלב שלי רואה שישר אני אעשה ואז מה יהיה? שלום יהיה לי הוא לומד לא שלא יבואו עליי רעות שלום פנימי בלי קונפליקטים פסיכולוגיים בתוך עצמי. ואז אני ארגיש שלם עם עצמי. כזאת תאוריה הוא מפתח. [כחכוח] הכלי יקר הוא הולך בדרך אחרת. אומר שמתבר בלבבו לאמור. מדובר במי שחוטה במחשבה לבד. כמו שראינו קודם אשר לבבו פונה היום מעם השם הוא לא הולך לעבוד עבודה זרה אבל הוא לא חושב על זה הוא מעריך אותה בליבו ואז הוא אומר מה פירוש כי בשרירות ליבי אלך לא למרות שבשרירות ליבי ילך למה יהיה לי שלום ולא יקרה לי כלום כי בשרירות ליבי אלך השרירות היא רק בלי ליבי ועבודה זרה ככה הוא מפתח תיאוריה עבודה זרה עיקרה במחשבה בכל מקום שנזכר עבודה זרה בתורה נזכר המעשה ההשתחוויה לעשות פסל אז מזה יכול לצאת טעויות אומר הכלי יקר שתי מיני טעויות אחד יאמר יעשה ולא מן העשוי כתוב הרור האיש השר יעשה פסל אבל אם הוא עשוי כבר אין בעיה אני לא עשיתי כלום טעות שנייה שיכולה להיות שהוא אמר דווקא מעשה אסור ולא מחשבה זאת אומרת בסוף בסך הכל בשכירות ליבי לך מה עשית אני לא עושה שום רע אז לכן הוא אומר שלא יקרה לו כלום אז הוא אומר, "שלום יהיה לי [כחכוח] כי זה רק בלב" והוא ישמוך על זה להינצל מהעונש. [כחכוח] מעניין האור החיים הקדוש הולך בדרך גם כן של פלפול למדני. מעניין פי זה יוצא שהמתברך בלבבו לא מדובר בסתם כופר. כופר לא צריך להתברך בלבבו ולא מעניין אותו בכלל. כן תוכחה לא תוכחה אז בכלל לא מאמין בזה. כן מדובר על אדם דתי אבל הוא פיתח תיאוריות עקומות. אפשר להגיד בדרך צחות, בדרך בדיחותה ש על המילים והתברך בלבבו לאמור אומר רש"י מה זה והתברך? יש ברך [כחכוח] בורח מה זה התברך? מבי סימוכים לשוניים אומר זה כמו והתגלך והתפלל חשבתי וואי לא סתם רש"י אומר כזה דבר מדובר אחד שמתפלל אבל הוא גם מתגלח הוא לא ממש חסידר אז אומר האור החיים הקדוש פלפול מעניין הוא אומר כתוב והיה היה בשמו את דברי העלה הזאת. מה זה והיה? אין והיה אלא לשון שמחה. אחד שומע כאלה קללות פה השמחה היה צריך להגיד ויהי. אז הוא אומר כשומע את דבר הוא ישמע [כחכוח] את הדבר הזה שמשה רבנו אומר שהכל החיוב של הקללות זה מצד העלה, מצד השבועה שעם ישראל נשבר. זאת אומרת שאם הוא לא נשבע הוא לא תחייב. אז מה הוא מרגיע את עצמו בלבבו? הוא בוטח שהקלתה לא תבוא אליו. למה? בגלל שהוא יסדר את העניין הזה בלבבו. כלומר יש דין בשבועה שאם אמר האדם בשבועה משהו ובלב הוא מבטל את זה אומר לו אני לא מתכוון באמת רבי עקיבא אומר שהאדם אדם בשבועה שצריך להיות פיו וליבו שווים אז הוא אומר לעצמו משה רבנו ישביע את העם וכולם עונים אמן אבל אני אבת לנ בליבי משתמסא שאומר אמן אומר אונין הוא מבטל אותם ואז הוא חושב שאם הוא בטל את השמורה אז היא לא חלה עליו אומר האור החיים אדם שחושב מחשבה כזאת זה פיתוי שמשריש בו שורש רע כדי שאחר כך יאכל להתעיב את מעשיו והוא אומר לעצמו כל הדבר תלוי רק בשבועה אתה לא נשבעת קום עשה לך אלוהים ועשה אשר תאווה לעשות ולא יקרה לך כלום כאן מסייע באור החיים הקדוש לכן הקדוש ברוך הוא מייחד עונש נוראי על אלה שאומרים ככה. זאת אומרת התוכחה תחול עליו יותר גרוע מאשר עלה שכן קיבלו את השבועה. כי מי שקיבל את השבוע אז אפילו שמגיע לו כל העלות, אם הוא אם הוא יבוא ויקרא אל השם והוא יחזור בתשובה, השם יסלח לו ולא תרבוץ בו כל ההלאה. הוא עשה מה שהוא צריך. הוא קיבל עליו את ההלה ואחרי זה הוא התחרט ממעשיו הרעים. אז השם סלח לו. מה שאין כן אדם הבלייה על הזה שיבטל השבועה עכשיו בליבו. זאת אומרת הוא מקשה את עצמו בכוונה מקשיח את זאת אומרת כי בשרירות ליבי אליך אני אעשה שריר בלב אני אקשיח את הלב שלי נגד השבועה אז הוא גורם רעה לעצמו דווקא בו הקדוש ברוך הוא ישפוך עליו את כל ההלאה הזאת רואים כמה זה מסובך הרעיון הזה שוב [כחכוח] מצאתי במשך חוכמה רב מאיר שמחה מדווינסק הוא היה בתקופת החפץ חיים תקופת הרגש'ובר הוא מביא פירוש אקטואלי באותם הזמנים הזמנים של ההשכלה וההתבוללות אז הוא מפרש את זה בפירוש אקטואלי אומר יש אנשים שאומרים זה נקרא התקרבות לאלוקים. מה זה פלא שהוא יעצום את עיניו ויגדור את התאווה וידבר בלימוד ויתמיד בתפילה ובתשבחות ויהיה דבוק זה בהשם הוא ישב כל היום בכוילל זה קונצה. אלא מה הוא יגיד לליבו? יתערב ברחובות ובשוכים ויתייחד עם נשים אסורות וילך בשירות ליבו ובכל זאת יוסיף אומץ ויראת השם אחוזה עמוק בלבבו כגחלת ושלבת יעשה את כפיה או אז יעלה מעלה עד אן מספר אז הוא מכניס את זה במילים של הכתוב בן יש בכם מי שאומר שלום יהיה לי. מה פירוש שלום יהיה לי? שלימוס יהיה לי. אני אגיע לשלימוס. איך? כי בשרות ליבי אלך. אני אחמם את התאווה ואיגדיל את המדורה ואז אני אתאפק. ואז היא התועלת למען שפות ערבה את הצמאה. זאת אומרת החופרש את זה. אני אוסיף על תאוותי ואני גרה את יצרי בתאוות האלה אבל אחרי זה יגיע לשלמות שאני בכל זאת אתאפק בעל אחד כזה אומר הקדוש ברוך הוא לא יובע השם לוח כי אז ישן אף השם וכינתו באישהו מעניין [כחכוח] מכל הפרשנים רש"י הכי חריג בפירוש המילים למען שפות הרבה את עצמאה. כל הפרשנים מסבירים את זה שזה המשך התיאוריה השלילית של המתברר בלבבו שהוא רוצה לחבר את היצר הטוב עם היצר הרע וכדומה רש"י מפרש את זה שזהך הקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא אומר נו נו נו מי שיגיד ככה אני אדאג להוסיף לו שפות ערבה את הדברים שהוא עשה כשיכור ושוגג על עצמם המזיד ואת שניהם אני אעניש לו במזיד זה קצת לא כמו התחביר של הכתובים מעניין דווקא הפירוש של רש"י תואם להסבר של התיאורית המתברת בלבבו פה כפי שמבאר אותה הרבי רשיו על דרך החסידות בקונטרס ומעיין פרק ג' הוא מדבר על הפסוק הזה ואני מקריא וזהו והתברר בלבוא לאמור שלום יהיה לי אף על פי שבשרירות ליבי אלך מכל מקום שלום יהיה לי למען ספות הרבה את עצמאה איך הוא מסביר שפות הרבה את עצמא שפות זה לחבר כולם מסבירים אותו דבר מי זה ערבה מי זה עצמא אז הרבי רשע מפרש את זה [כחכוח] הרבה זה נפש הבאמית שהיא רבויה מתאוותיה והצמעה זה הנפש האלוקית שהיא כל הזמן יצומת לכל נפשי אף פעם לא בא לידי סיפוק מהתאוות החומריות תמיד היא שפת לאינסוף ואז הוא אומר דבר מעניין שלום יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך זה לא רק הפירוש אף על פי שבישירות ליבי אלא התיאוריה השלילית שמפתח המתברך בליבו אומרת שיש לי סגולה כדי שיהיה לי שלום כדי שיהיה לי רוב טוב ושפע בעולם הזה כי בגלל שבזרורות לבי אלך זו סגולה להשיג חיים של אושר וכבוד. זה קצת משונה כי אפילו אדם כופר מקסימום הוא יגיד שאין הבדל אם אני דתי או לא דתי, אם אני מקיים מצוות או לא מקיים מצוות. אבל שיהיה מישהו שיגיד, אם אתה רוצה שיהיה לך טוב, דווקא תעשה עבירות וזה יביא לך כל טוב. זה סגולה. זה נשמע מוזר. מה הוא מסתמר? [שיעול][כחכוח] מסביר את זה הרבי רשע בליסוד משהו שכבר מופיע באיגרת התשובה של אדמור הזקן. למה זה קורה ככה שמי שהולך בשרירות ליבו באמת מקבל דרך רשעים צליך? איך זה? אז הוא אומר שמורידים בחינת ההשפעה מה תת בחינת ה של הצמעה מלכות דעתילות שזה הה של שם הויה היא צמעה תמיד לעלות אל הספירות והיא השורש של כל השפע בעולם אבל היא בקדושה כשיהודי עושה עבירות אז אז הוא ממשיך השפעה מספירת המלכות העליונה של אצילות. לאן? ליות ספירות של נוגע. ונמשך השפע ומתלבש בעין שרים שזהו בחינת רבה ומשם נמשך ההשפעה גם לאיש החוטה. זה מקביל למה שידוע בשם הארי זל שאומר שפ דם האדם באדם [כחכוח] דמו ישפך מסביר האריזל מה זה האדם באדם יש פה איזה עירוי דם היה צריך להגיד שופר דם האדם דמו ישפך אומר הארי זל בתוכנו יש שני אדם שתי אישיות מתרוצים מקרבנו. אדם דקדושה 10 ספירות של נפש אלוקית ואדם דקליפה 10 ספירות דבסעבותא כטרית דבשעבותהא של הנפש הבעמית. עכשיו היות וכמו תאומי סיים כל מה שמתרחש באחת משפיע על השנייה. אומר הארי זל, אם יהודי עובר על לא תעשה, שעשה מצוות לא תעשהם כנגד הגידים שהם מגבילים את הדם. מה זה דם? החיות של נפש אלוקית שהיא תלך רק במסלול הנכון, בכמות הנכונה ובזמן הנכון. אם הוא עובר על מצוות לא תעשה, הוא פורץ את אחד הגידים והחיות האלוקית של הקדושה, של הנשמה דולפת אל באדם בנפש הבעמית מפתמת אותה. רחמנא ליצלן זה כמו אם נדמיין חלילה שאחד השבויים של החמס רוצים להציל מחבל לוקחים ממנו מכיזים לו דם ומעבירים את זה בעירוי דם למחבל להחיות את המחבל בדם של חייל הצדיק זה מה שקורה אז שודי עושה עבירה מסביר בתניה הוא ממשיך את ה עושה עושה מעקף הוא ממשיך את החיות והשפע שבא ממלכות דאצילוס וזה הולך בצד להיות ספירות דנוגה ואז דרךשעים צלך הוא יודע את זה מדובר פה באחד שיודע עניינים של קבו להם והוא אומר אתה רוצה שיהיה לך חיים טובים יש עיצה סגולה ככל שתעשה יותר עבירות היא בשרירות ליבי אלך בגלל זה שלום יהיה לי הוא מאחל לעצמו חיים טובים זאת אומרת הוא טוען ככה מי שלא הולך בשרות ליבו יקבל פה ושם ככה משהו צנוע כמו כל ה בני אדם לא רע מאוד ולא טוב מאוד אבל אם אתה רוצה שיהיה לך שפע גשמי תיקח מהנפש אלוקית, תשפיע על הקליפות. ואז יש מושג בקבלה שהקליפות מחזירות לו לא נשארות כפויי טובה. בגלל שהוא ממשיך חיות אלוקית אל הקליפות שהם מתגעים לקחת את זה בשבי. אז הם מתגמלים אותו בחיים טובים. אז הוא אומר, אני אלך בשרירות ליבי. בזכות זה שלום יהיה לי. מעניין הרבי רש" מוסיף משפט זה לא דמיון זה לא שהוא מדמיין וזה לא אמת הוא אומר הוא באמת אפשר שיהיה לו שלום כי תוצאה מזה שהוא המשיך את האור של הקדושה לתוך הקליפות ומתגמלים אותו בחזרה אבל זה אינו כאם בעובדי כוכבים ומזלות שהם מקבלים שפע מבחינת אחוריים אבל על עם ישראל נאמר לא יובה השם סלוח לו. אחרי זה הוא אומר אבל הגם שבאיגרת התשובה כתוב שהאיש החוטה יכול גם כן לקבל חיות לא רק עובדי אלילים גם ודי שחוטה וממשיך חיות לקליפות והם מחזירים לו ברוב שפע גשמי למה אתה אומר שרק בגויים אז הוא אומר מכל מקום סוף כל סוף בהכרח שתופסק ההשמעה לרגעים לפי שעה הוא נוטל חלק בראש כי הקליפות מתגמלים אותו אבל בסוף השפע הזה יגמר פעם שמעתי משל על זה משל מכריד שהכביש רוצה ללקוד זבוב אז הוא מקיף אותו עם קורים דקים ועדידים בכלל לא מרגיש שהוא נכנס למלכודת פה כשהוא כבר תפוס חזק בפנים הכביש מוצץ את מוחוזה לזה הוא התכוון אבל ברגע שנגמר לו יבש זורק אותו הקליפות מוצצות את הקדושה מהיהודי על ידי העבירות שלו, אבל כאשר הוא מתרוקן לגמרי מהקדושה, אין לו כבר מה להשפיע עליהם. אז הברז נסגר. אז יוצא שלפי הפירוש של הרבי רשב קצת מתאים עם רש"י. למה שפות ערבה את עצמאה? אני הקדוש ברוך הוא יוסיף לו מרבה. תתחבר לצמאה. הנפש הרבה שהיא הנפש הבעמית תתחבר לצמאה ותינוק ממנה ולכן שלום יהיה לי. זאת אומרת, במילים אחרות הוא מסתמך על כך שהקדוש ברוך הוא לא יעשה נס מיוחד ספציפי אליו לזרוק עליו איזהשהוא פצצה מהשמיים. הוא חושב שהעולם מתנהג בהשכחה כללית. אז אם בשנה תהיה שנת בצורת אז גם לאנשים הצדיקים יהיה בצורת. ואם תהיה שנה ברוחה עם עלייה בבורסה אז בדיוק המניות שלי ירדו מה פתאום ביחד עם החבר'ה אני כמו כל יצורי עולמים היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים ואני אחד מהג'וקים שנמצאים בעולם מקבל כמו כולם וזה התיאוריה הנוראית הזאת שהקדוש ברוך הוא אומר אומר על זה לא יוע השם סלוח לו זה מחריד לא כתוב את זה על עבודה זרה לא כתוב את זה על חילול שבת שום עבירה במעשה לא יכולה לגרום ללא יובה השם סלוח לו יבקש סליחה והשם יכפר לו על העבירה אבל אם אחד יוצר תשתית רעיונית שזה שורש גרעין סרט תני שיביא לכל הביא גרורות לא נעימות. ולכן הקדוש ברוך הוא מי שבזדון מפתח לעצמו תאוריה כזאת אין לו מה לבוא לשבת סליחות הקדוש ברוך הוא סוגר לו את הדלת לא יובה השם סלוח לו והכי מעניין הוא דווקא בו יאשן אף השם וקינתו באיש ההוא אז כולם חושבים שזה נקמה של הקדוש ברוך הוא יהר לו מה זה לא זה מרוב האהבה הקדוש ברוך הוא אומר, אתה אמרת שאין לך התייחסות אישית, אתה יחד עם הכלל, מה שכולם הם מקבלו גם אתה תקבל. אני אראה לך התייחסות אישית אליך. כל הקללות תשפחו על ראשך ואז אתה תדע לחזור בתשובה ואז אתה תרד מהתיאוריה הזאת. אז יובע השם סלוח לו. אז אפשר לסכם מה התיקון של שורש פורא ראש ולענה. כתוב בספרים ששורש פורר ראש ולהנה זה ראשי תיבות. שפרו מעשיכם וברית לא תופר. שפרו מעשיכם שפרו שורש פורא ראש ולהנה. זה אותו גיבטיה של המילה שופר. כשודי אפילו כשהוא התגלגל לכזו תיאוריה שהוא מגיע לשופר והשופר מגלה בו את הזעקה הפנימית תה תה אני רוצה להיות קשור איתך אז הוא זורק בעצמו את כל התיאוריה הזאת ואז הקדוש ברוך הוא סלח לו בשבסליכס ויכתוב אותו לכתיב וחסים אתיו עם כלל ישראל ולגאול שלימו בק קורב ממש בשוזו עוד לפני ראש השונה שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לכל מאזינינו וצופינו