תקיעה בשופר בראש השנה שחל בשבת | הרב אליהו ובר

בתי על פסוק מוציא עשירים בכושרות מוציא עשירים ראש השנה כתוב שראש השנה יצא יוסף מבית האורים זה בדיוק מוציא עשירים וגם אה בטלה עבודה בבותינו ממצרים ככה הגמרא אומרת בראש השנה גם יציאת מצרים מוציא הסירים בכושרות דורשים חז"ל בכושרות מה זה בכושרות בכו ושירות האויבים שלנו בוכים ואנחנו משוררים כלומר עניינו של ראש השנה כמו שאמרתי אתמול על השופר שזה בכו בשורות שבוע הבא >> אולי לא צריך לשמוע אותם בכלל אפילו שכיעו לגמרי >> שבוע שבוע הבא בעזרת השם יתברך ראש השנה יחול בשבת קודש ובמשנה מבואר יום טוב שראש השנה שכל להיות בשבת במקדש היו תוקים אבל לא במדינה כלומר בד שבית המקדש קיים תוקים רק בבית המקדש וא אחרי שחרב בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיו תוקים כל מקום שיש בו בית דין ונחלקו בזה האם זה רק דווקא יבנה ומסקנת המשנה אחד אמרו לו אחד יבנה וא אחד כל מקום שיש בו בית דין זה תקנת המשנה וכתוב בירושלמי שהתקנה היא זכר למקדש שואלת הגמרא גם בבלי וגם בירושלמי שאלה קשה מה ההבדל בין שבת לחול. למה בשבת לא תוקעים ובחול כן תוקים? עונה הגמרא תשובה שכתוב שתי פסוקים. וכתוב אחד אומר ביכון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה. יש סתירה? כל אחד כתוב רק ביכון תרועה. מקום שני כתוב יום תרועה. אז מתרצים כאן בכל יום טוב שחל בכל יום תרועה. יום טוב שחל בשבת זיכרון תרועה. שואלת הגמרא מה הבעיה לתקוע בשבת? הרי תקיה רק חוכמה ואינה מלאכה וחוץ מזה אם זה דאורייתא אז אמר במקדש כן תוקים אז א פה התפלגו הדרכים בין הבבלי והירושלמי תלמוד בבלי אומר באמת אתה צודק הכל יום תורה זה גם בשבת בשבת יש מצווה לתקוע רק אה יש גזירה דרבא השם יעבירנו 400 פשוט הרבים ולכן גזרו שלא לתקוע והגמרא לא מסבירה אם ככה למה קור למה בבית המקדש ולמה בית דין? אבל אנחנו מבינים שכנראה שמה יש יותר זהירות. הגמרא על זה לא לא מסבירה. והירושלמי אומר לו במקדש הסיבה אתם יודעים למה במקדש תוקים? כי במקדש כתוב כתוב באחד לחודש וכתוב עשיתם עולה. איפה שמקריבים את הקורבנות שמה תוקעים גם בשבת או באחד לחודש איפה שבקיעים בעיבור החודש על תוקים בשבת וממשיכה המשנה ואומרת שאחרי שתיקנו שתוקים בכל מקום שיש בבית דין אז מחלקים בין יבנה שתוקעים רק במקום שיש בית דין ובירושלים כל עיר שהיא קרובה ושומעת ויכולה לבוא היא רואה וקרובה ושומעת וכולה לבוא ארבע תנאים אז אז תוקעים אפילו שמה ולכאורה אתקים אפילו כשאין בית דין שמה אבל זה יכול להיות שזה תלוי מחלוקת ראשונים על מה מדובר שיטת רש"י והרמב"ם שמדובר שמה בזמן שבית המקדש היה קיים בזמן שבית המקדש היה קיים אז היו תוקעים במקדש היו תוקים אז לא הכוונה דווקא במקדש אלא המקדש סוחב את כל סביבותיו וכל עיר שהיא רואה וקרובה ושומעת ויכולה לבוא תוקין ומה שכתוב במשנה במקדש ולא במדינה. אפילו ששיטת רש"י שבאופן כללי שכתוב במקדש הכוונה דווקא המקדש עצמו אולי גמר הבית אבל ודאי לא אפילו לא ירושלים אבל כאן באים להגיד שהרחבה היא על כל הסובב שיטת הרעבד גם תוספות בנראה שככה סובר שמדובר שמה על אחרי חורבן בית המקדש וגם אחרי חורבן בית המקדש שתיקנו שביבנה תוקים ולא בכל מקום אבל בירושלים תוקים אז לפי רעבד זה חידוש שדווקא אחרי החורבן כי בזמן שבית המקדש קיים תוקעים רק במקדש ואפילו לא בירושלים ואחרי החורבן תוקים בכל ירושלים שיטת התוספות כנראה ש שגם אחרי החורבן שהפסיקו שהתחילו לתקוע בבתי דין נשאר התקנה של ירושלים עומדת על על מכולת ותוקים בירושלים א בקראש שנה חל בשבת רוב הראשונים הולכים משיטת הרשי והרמב"ם כל אחד בדרכו ש שאחרי שח בית המקדש גם בירושלים לא תוקים אלא אם כן יש בית עדיין שיטת הרעבד ותפות שתוקעים גם במקום שאין בו בית דין בירושלים ו השאלה איך איך הם לומדים את הסוגיה מצד החשש שם יעבירנו 400 פשות הרבים אבל פה מגיעה הירושלמי הירושלמי הרי לא לומד שזה חשש שמעבירנו הירושלמי לומד שיש פה חילוק שזכרון תרוע תורה ויום תורה בגמרא בתורת כהנים כתוב על הפסוק ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם התורת כהנים דורש בכל ארצכם אתם מעבירים א ביום כיפור אתם מעבירים שופר בכל ארצכם אבל בראש השנה אין את התוקע אלא בבית דין בלבד או א במקדש ולכאורה ורשי מעתיק את זה שמה בפירוש התורה הרמבן אומר עליו ורק אףמחת בעלמה מה פתאום איפה שמענו שתוקב רק בביטין או רק במקרש אבל כנראה רש"י למד ככה שזה מדוקדק שדווקא ביום כיפור מעבירים שופר בכל ארצכם רק ביום כיפור תוקעים בשופר בכל המכונות בראש השנה המצווה העיקרית והמאירי כך כותב מפורש בדעת הירושלמי שהמצווה העיקרית לתקוע כל שנה בראש השנה המצווה העיקרית לתקוע רק במקדש כי כתוב יום תורה יהכם ליד המילים ועשיתם עולם עיקר המצווה היא לתקוע בזה אבל בגבולין יש מצווה אחרת מצוות זכרון תרועה ועל זה א רש"י על התורה מביא את דרשת התורת כהנים ולמעשה זה בגמרא בבלי נמצא אפילו כמה פעמים גם בירושלמי שיש א מצוות זכון תורה עניינה להזכיר מלכויות זכרונות ושופרות ואמר רחמנא אמרו לפניים מלכויות זכרונות ושופרות והרמבן טמא על זה שבסוף מסכת ראש השנה אנחנו רואים שאם יש מקום מקום אחד שתוקים, מקום אחד שמברכים, הולכים למקום שתוקעים. סימן שהתקיעות זה דאורייתא והברכות זה רק דרבנן. ולכן הרמבן חולק על רש"י. אבל שיטת רש"י היא ברורה שבשבת ראש השנה המצווה היא רק מלכויות צכונות לשופרות. וההסבר לזה הוא באמת בתורה כתוב זכרון תורה. וזכרון תורה יכול להתקיים בשתי דרכים. יכול להתקיים על ידי פסוקי מלכויות זכרונות השופרות וזכרון תרועה יכול להתקיים על ידי תקיעת שופר בפועל. עכשיו חכמים יש כוח בידם לקבוע איך יקימו את מצוות התורה ומצוות התורה וכון תורה תקנו חכמים שיקוים אך ורק בתקיעתית שופר ולכן בימות החול אי אפשר לקיים את זה במלכויות צכונות ושופרות אבל כשזה חל בשבת אולי בשביל להשאיר שאפשר ככה ייתכן שבאמת בגלל גזירה דרבא אז חכמים אמרו לי שאת הדאורייתא של זכרון תרועה מקיימים אך אך ורק בפסוקים מלכויות סיכונות ושופרות ולא מקיימים את המצווה בכלל בתקיעת שופר אבל יש מצווה אחרת יום תרועה יהיה לכם את המצווה הזאת מקיימים אך ורק במקדש ותקנת רבי יוחנן בן דקאי שמקיימים את זה בכל מקום שיש בו בית ואז באמת תהיה השאלה מה הגדרת מקדש האם מקדש הכוונה העזהרה דווקא ששמה מקריבים את החורבנות או מקדש הכוונה המקום אשר יבחר השם שזה יכול לכלול גם את כל ירושלים או או הר הבית כיוון שבתקיעות מצינו שיש חילוק בין הר הבית לשאר המקומות כולל ירושלים שבהר הבית הרי התקיעות הם בחצרות וכל שופר ריאו לפני המלך לכן לאלא אין ראיה להוסיף מחוץ להר הבית שבכלל יש מצוות התורה לתקוע בשופר לפי הירושלמי האם הבבלי סובר ככה? יש משפט מאוד מאוד סתום בתלמוד בבלי. אומרים בבלי מעתיק את ה תורת כהנים אבל בנוסח שבתקיעות של יובל כל יחיד ויחיד חייב אבל תקיעות של ראש השנה אין כל יחיד חייב. אנשים בן אדם יודע מה פירוש יש לי בית דין בעיר. מי שיש לו בית דין בעיר והוא יכול לשמוע שופר אומרים לו אתה לא חייב ללכת לשמוע שופר למה כי בראש השנה אין מצווה איך יכול להיות הרי אמרנו שאפילו אם במקום אחד מברכים מקום אחד תוקים אפילו אם ספקת תוקים שילך לשמה בגלל שהבינה גם הבבלי הבין כמו הירושלמי שבשבת ראש השנה עיקר המצווה הוא אמירת הפסוקים מלכויות צכונות ושופרות ולכוון על השמירת שופר ראיתי אתמול במשנה ברורה דבר מעניין שהוא אומר אומר שערב ראש השנה תמיד א המנהג הוא שתוקים כל חודש אלול הרינו אנחנו לא זוכרים על זה אבל המנהג הוא שתוקים כל חודש אלול ובערב ראש שנה מפסיקים להפסיק בין תקיעות רשות לתקיעות חובה אז נשאלת השאלה מה קורה כשראש השנה חל בשבת הרי לא תוקים בשבת ראש השנה אבל האם ביום שישי תוקעים או לא אומר המשנה ברורה כן לא תוקים בערב ראש שנה למה כי בשבת מתקיימת המצווה על ידי זכרון תרועה על ידי הפסוקים מתקיימת המצווה זה כאילו תוקעים בשופר ממילא לה מצווה דאורייתא מתקיימת בשנה כזאת דווקא על ידי אמירת הפסוקים חוט לפנות השחר וכיוון שכך וכמו שאמרתי שבירושלמי זה ברור רש"י ודאי סובר ככה בבבלי גם ייתכן מאוד שהוא סובר ככה כיוון שכך אין שום עניין שום עניין בעולם ללכת לשמוע שופר שום עניין כי אין מצווה כזאת >> אין מצווה בשבת ראשוכה אלא אם כן כן ואנחנו רוצים מאוד שיהיה המצווה הזאת אם נזכה לבחצרות כל שופר הרי לפני המלך השם אם נזכה להגיע למצב שתוקעי בשופר מחצות וכל שופר לפני השם עד על תקיעות האלו לא גזרו חכמים ולא תיקנו חכמים ולא על זה דיברו ולכן מתקיימת מצוות יום תרוע יהיה לכם נבכה לקיים אותו בעזרת השם אבל בשאר מקומות נכון ששיטת הרעבד תופות שזה נוהג בכל ירושלים. אף על פי כן, בסוגיה בירושלמי זה מפורש שזה לא נוהג בכל ירושלים וגם בסוגיה הכללית לא נראה כל כך הדברים. לכן אחרת ההלכה שלא תוקים אלא אם כן זה בהרבי >> אלא אם כן בביזין. ביזים זה הכוונה ביזים סמוכים כמו שהרמבם אומר שצריך שהם סמוכים או ביצים שיש להם גם לפי החידוש של הריף שתוקעים גם לא בסמוכים צריך שיהיה ביצים שיש להם כוח כפייה אי אפשר לומר ופה אני קצת יאיר הערה אי אפשר לומר שכל שלושה אנשים שנהים ביטין אז אפשר לתקוע כי אז נגמר כל התקנה כל מניין יש בכל מניין של אנשים יש לפחות שלושה גברים כן יש לרוב מניין יש לרה >> אז איך יכול להיות שעל מה תיקנו חכמים על איזה בית כנסת תמיד יש שלושה אנשים אז ודאי שהכוונה או בית דין קבוע שיש לו כוח א להכריע ובאמת אי אפשר לערבב את הדעות שדעה אחת שפוסקת את בית דין הרי והדעה השנייה שפוסקת בית דין קבוע להגיד שלא צריך דווקא קבוע ועוד כל מיני א זה או שצריך בית דין קבוע שיש לו כוח להכריע ולקפוץ ושלא יטלטלו בשבת בגללו א הרבה הגדרות לבית הדין והוא אולי הריף באמת היה בהגדרה הזאת בתלמידי הריף לא סברו ככה כי הם עצמם לא תקעו או שצריך א אך ורק א בית דין סמוכים וזה עוד נושא וחוץ מזה שיש תנאי נוסף בבית דין כנראה שזה תנאי נוסף שיודעים בכיוות חודש כיוון שאנחנו נוהגים לעשות ראש השנה יומיים על פי תקנת חכמים שאנחנו נוהגים כאילו אנחנו לא בקיים מבראש החודש ולא ניכנס לזה עכשיו זה סוגיה ארוכה א שאחראת הסוגיה שעושים ראש השנה שני ימים ממילא בשבת מצד בית דין לא שייך לתקוע הקדוש ברוך הוא יעזרנו שנזכה לתקוע מצד מחצות וכל שופר המלך אזניים במקום הזה כן יהי רצון ונאמר אמן ‏M.