השמחה הגדולה שבתרועה | הרב אליהו ובר

במזמור כז ואתה ירום ראשי לו ואז בך באוהלו זבחי תרועה שירבה אמרה הנושא של דבחי תרועה שירז אמרה להשם יש אה הרגשה תרועה זה מביא יש לנו הרבה פסוקים שתרועה זה לשון של פחד מי שקורא הנביא בכמה מקומות כעת שופר זה תמיד לשון של פחד >> אבל מי שקורא את את הכתובים [כחכוח] בין אם זה בתהילים בין אם זה בדברי הימים ואפילו באיוב שכתוב תרועה זה תמיד לשון ריצוי לשון שמחה מאוד מאוד מעניין החילוק בין הנביאים והכתובים בנביאים הזה רק בפסוקים של מלכים שקצת מקבילים לדברי הימים שמה זה קצת כן חזר להיות שמח אבל באופן כללי זה ככה וצריך להתבונן באמת האם תרועה זה דבר ששמח או זה דבר מפחיד גם וגם >> גם וגם [‏צחוק] א באמת תרועה חז"ל דורשים תרועה לשון יבבה לומדים שתרועה זה צריך להיות קול של בכי יבבה ותייבב אם ספרה משמה לומדים שזה לשון יבבה וישאל מיד השואל מה חסר לנו בראש שנה צריך לבכות נקרא קודש אומרת התורה וזה יום טוב וחז"ל מבינים שבאים ליום טוב אוכלים ושותים ושמחים באים לפני זה מסתפרים לובשים לבנים מתצפים לבנים אז באמת הגמרא שואלת הרי זה יום הדין איך מסתדרים ועונה הגמרא שאנחנו בטוחים אבל סוף סוף אם ככה זה שמחה מה צריך לבכות עם השופר אז מי שמתבונן מאיפה הגמרא הביאה את הפסוק הזה שאבא זה לשון שמחה זה זהבבה זה לשון בכי הביאו את זה מבתי בם ספרה. כל מי שלומד ספר שופטים או אפילו החליט להקשיב להפטרה בשבת פרשת בשלח אז הוא רואה שתייב במסרה בכלל לא כתוב בסיפור של המלחמה. שומע את הסיפור של המלחמה? זה רק למנהג האשכנזים קוראים בשבת בשלח. אבל מותר ללמוד תנך. אז אפשר ללמוד את זה גם ולא קשור להפטרה. וקוראים שמה את הסיפור. יש שמה סיפור עם ספרה נכנס לאשת יאל והיא תקה לו את היתת ברקתו וזהו באמת איפה כתוב את המילים אתה בן ספרה >> זה כתוב באמצע השירה כשאנחנו שרים לפני השם יש לשיר לספר את הסיפור אבל חלק מהשיר אנחנו באים ואומרים לקדוש ברוך הוא תשמע איך האויבים שלך בוכים תשמע איך הם בוכים ואת הבכי הזה אנחנו שרים איתו לפני השם באים בראש השנה והזבך בהולוז זבחי תרואה עשירה ואז אמרה להשם אומרים לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם הצלת אותנו מאויבינו תשמע את הבחיות של האויבים שלנו שהם רואים כמה טוב לנו תשמע את הבחיות האלו איתם אנחנו באים לשורר לפניך זה ראש השנה ראש השנה זה יום של שירה ושמחה השירה הכי גדולה אם אנחנו שרים עם הבכי של האויבים רק כמו שכתוב ברב סדק גאון רמז יש בה שכמובן זה צריך גם לעורר אותנו גם אנחנו יכולים לבכות בטעות אנחנו צריכים להתעורר שבראש השנה הקדוש ברוך הוא דן את ישראל מול אומות העולם הקדוש ברוך הוא דן אותנו ומעורר אותנו לחזור בתשובה שלמה אז צריך לדעת השופר הוא בא לעורר אותנו לתשובה שגם אנחנו יכולים לבכות אבל תדעו לכם באמת השופר עצמו הוא מביא את הקולות השמחה הקולות שמחה שלנו של הקולות של הבכי של אויבנו שבוע הבא בעזרת השם יתברך שבת קודש [נחירות בוז] לא תוקעים בשופר בגבולים לא נכנס עכשיו לכל הסוגיה הזאת אולי אחד הימים הקרובים אני אכנס לזה אבל בינתיים אנחנו לא נכנסים לאותוקים שופר במקדש היו תוקים אבל לא במדינה יש דיון ראשונים מה קדנה המקדש האם הכוונה כל ירושלים או או רק בהרבי בבית אנחנו רוצים שבת הבאה לשיר לפני השם יתברך עם השופר צוצרות וכל שופר ריו לפני המלך השם אנחנו צריכים לבוא לפה הר הבית פה תוקים שופר וחצפות אנחנו מחכים רוצים את זה איך אפשר שעם ישראל יהיה חסר לנו השופר הזה שופר המיוחד כשתחל בשבת זה שופר גבוה מעל גבוה איך איך רואים ששופר כזה גבוה בשכל בשבת כל השנה, כל שנה צריך לתקוע בכל מקום בשביל ככה בשביל ששנה שמריאים לה בתחילתה אז כבר לא מרים לה בפה בראש השנה שחל בשבת מספיק תקיעה אחת תוקים במקדש מספיק לכל עם ישראל למה כי התקיעות שופר מנסים במקדש בשבת ראש השנה זה תקיעות הרבה הרבה יותר גבוהות אז אנחנו רוצים בעזרת השם לתקוע ולהשאיר לפני השם יתברך שבוע הבא בשבת ובכל מקום מקום יהיה זכרון תרוע נזכרים בשופר של המקדש נגיד את כל הפסוקים כן את כל הפסוקי המלכויות זכרונות ושופרות זה מכיר לנו את השופר ומעניין שחז"ל תיקנו לא ברור איך זה נכנס הראשונים כולם טמעים על הפסוק הזה שמסיימים את השופרות הפסוק האחרון של השופרות הוא וביום שמחתכם מועדכם וראשי חודשכםצרות אלותכם שלמכם ובאמת הראשונים דנים זה לא כתוב שמה תרוע ולא כתוב שמה שופר זה תקיעה וחצוצרות זה בכלל משהו אחר לגמרי אבל באמת אם אנחנו מבינים את עומקו של השופר השופר הוא זכרון תרועה שופר כלביכרון דמי אומרת הגמרא שכשתוקים בשופר בגבולין זה כאילו נכנסים למקדש אז מה יותר טוב מזה זה להיכנס למקדש ולתקוע עם השופר עוד יצר זה לא רק בכאילו זה באמיתי ומה מביאה הפסוק שכתוב ועברתם שופר תורה בחודש השביעי בעשור לחודש זה הולך על יום כיפור ולומדים בחודש השביעי לגזירה שבר בחודש שביל גזירה שבר יש לזה הסמכתא מהפסוק בתהילים תיקו בחודש שופר בכסל חגינו איזה הוא חג שחל בראש חודש זה ראש השנה וממילא תוקעים בו בשופר דווקא >> לכתחילה ואולי היינו חושבים שבאחד סוסות מותר >> אם לא היה כתוב אם לא היה את שתי הלימודים האלו אכן אנחנו היינו יכולים להבין שתוקים בחצצרות ובאמת במקדש תוקים בחצצרות זה >> וביותר בתקיעה של המקדש חוץ מהתקיעות שעושים על הקורבנות בתקיעת שופר של המקדש יהיו תוקים זה טעות קצת ראיתי משטעה בזה לכן אני קצת זה בשופר היה תקיעות שתקעו על הקורבנות אלא תמיד ששחר על המוספים תמיד שבין הארבים חוץ מזה תקעו בשופר תקיעת שופר והתקיעת שופר הזאת הייתה מלובה בשתי חצצות תקיעה מיוחדת של המקדש הקדוש ברוך הוא יעברנו שבת הבאה >> להתחיב >> שלושה מוספים >> ויחד עם זה עם תמידים ושלושה מוספים נזכה גם לתקוע בשופר פר חטזות כל שופר רי לפני מלך העדיוני