כמה יין צריך לשתות בקידוש? והמחאה ששמעתי מהרב גרונר, הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ז

שלום וברכה. נמשיך לשוכח והלכות קידוש אבל בנקודות נוספות ממה שכבר דיברנו. כבר דיברנו על זה שיש מצוות עשה מן התורה לקדש בליל שבת ביום טוב דרבנן. ודיברנו על זה שיש מחלוקת לגבי הבדלה דאורייתא דרבנן. בכל אופן כבר ראינו שהקידוש על זה מדרבנן. תקנת חכמים. אז אדם מקדש על יין, כמה הוא צריך לשתות מהכוס יין שהוא קידש על זה? הוא צריך לשתות מלא לוגמיו. זאת אומרת שאדם כמו ממלא את הפה שלו ומחצית מהפה מלא עם משקים, שזה קצת יותר מרוב רביעית. בוא נגיד שבמידות של ימינו בסביבות ה50 55 מיליליטר אם חד פעמית 180 מיליליטר אז הנה אפשר לעשות את החשבון בקלות. מה קורה כשלאדם קשה לשתות מלול לוגמיו יין? אז יש לנו אופציה שהיא לא אופציה מובחרת. האופציה המובחרת זה שהאדם בעצמו ישתה בקידוש את המלולוגמיו. אם זה לא מתאפשר אז האפשרות השנייה שמישהו אחר מאלו שיוצאים את חובת הקידוש ישתה ממלא לוגמיו למה זו אפשרות פחות מועדפת לכתחילה נחשוש לשיטת הגאונים שמי שמקדש הוא זה שאמור לשתות אבל אם זה לא מתאפשר אם קשה לאדם לשתות אז הוא יכול להביא למישהו אחר והוא ישתה את המלו לוגמיו אפשרות נוספת שמופיעה בשולחן ערוך של המחבר אבל תכף נראה שאדמור הזקן לא מביא את האפשרות הזו זה שכל המסובים יחדיו שתו ביחד מלא לוגמיו זאת אומרת כל אחד יתאום קצת ואז ביחד יש מלא לוגמיו זו אפשרות זה אפשרות שמופיע בשולחן ערוך מופיע דעה ראשונה שצ צריך בן אדם אחד לשתות מלא לוגמיו כדי שזו תהיה שתייה שיש בהנאה ולא מספיק שכולם יחדה ויש דעה נוספת יש אומרים שמספיק אז המשנה מדורה אומרת אוקיי אם אין אפשרות אחרת אז אולי אפשר לסמוך על זה אבל הוא בעצמו מציין שאדמוד הזקן לא העתיק את השיטה הזו לא העתיק להלכה את השיטה הזו אז בוודאי לפי מי שהולך לפי פסקי דמוד הזקן לא כדאי לעשות את השיטה הזו אלא לשתות או הוא בעצמו שזה לכתחילה ולא לוגמיו או לתת למישהו אחר מה שותים בקידוש בהבדלה יש דין שנקרא חמר מדינה אפשר לעשות במקומות שהיין ביוקר אז הלכה מקבלת שאדם יעשה על בירה או על איזה משקה ששמה במדינה הזו זה משקה חשוב שקובעים סעודה אז לדוגמה ברוסיה שלא היה מים בקלות סליחה מים בזול סליחה לא היה שמה יין בזול היין הוא היה ביוקר ואולי בכלל לא היה כל כך יין היין גדל מקומות חמים יותר אז המשקה שמה זה ועוד קם אז הוא חמה מדינה באותם המקומות אז בהבדלה אז אם אין לאדם יין אז אז יכול לעשות על זה מה קורה בקידוש אז דבר ראשון כדאי לדעת שזה מחלוקת ראשונים האם בכלל ניתן לעשות קידוש על חמר מדינה או לא שיטה אחת שאומרת לא קידוש לא רק הבדלה ואולי ברכת המזון אבל לא קידוש ושיטה וזה שיטת הרמבם שיטה נוספת שיטת מה שמופיע בראש שגם בקידוש אפשר מכיוון שזו מחלוקת אז אומר אדמור הזקן להלכה ככה שבלילה ודאי ש אם אדם אין לו יין יקדש על לחם על פת לא יקדש על חמר מדינה לא יקדש לדוגמה על משקה או על בירה מכיוון שזה שזה מחלוקת אם בכלל ניתן לקדשע על על על חמר מדינה ביום גם יש מחלוקת אבל ביום האופציה לעשות הלחם היא פחות טובה מכיוון שאז לא יהיה ניכר שאדם לך ביום זה רק המוציא או רק הגפן אז אין פה משהו אין מקדש השבת כמו הלילה זה לא ניכר שיש פה הבדלה סליחה שיש פה קידוש אז אם כן ביום אז האפשרות לעשות על הלחם היא לא טובה אז לכן האדמור הזקן מביא שהמנהג במקומות אלו במנותלו שהיין הוא ביוקר אז בקידוש של היום מקילים לקדש על משקה שהוא חמר במדינה אף יש לו יין בביתו למה מכיוון שמהמקום הזה זה חמה מדינה מגלה שבמקום הזה היין ביוקר אף על פי כן מסיים אתמור הזקן ומכל מקום מצווה מן המובחר לקדש לעולם על היין [נחירות בוז] במציאות של היום צריכים להעיר על זה שתי הערות הערה אחת הערה הלכתית רב חיים נוה קצת השולחן בא ואומר שבמקומות שלנו שיין מצוי ארץ ישראל יש יין גם היום באמריקה יש יין יש הרבה יין עוד יותר היין יותר זול מאשר המשקה. אז אומר הרב קצויס השולחון, היום אין מושג שחמר מדינה. חמר מדינה היום, אומר רב חיים נוהל זה יין. אנשים קובעים סעודה על יין. היש יין והוא לא נמצא ביוקר והוא נמצא בשפע, הוא בוודאי שהוא נמצא יותר מאשר משקיעים משקות אחרים, משקעות חריפים. אז ודאי שאפשר אי אפשר לעשות קידוש ואפילו הבדלה לפי דבריו. זה כבר לא נקרא חמר מדינה. ויש בזה בעיה לעשות על משקה אם זה אם זה או משקה אחר על קוהל אחר לעשות על זה קידוש או הבדלה ולכן זו הערה הלכתית מצד הדבר הזה ייתכן שהיום זה לא נקרא חמר מדינה לגבי לגבי א וזו הערה אחת הערה נוספת הערה מה שהרבי אומר הרבי כשדיבר על גזירת המשקה אז הרבי התבט גם כן על נגד האפשרות לקדש על משקה וזה מופיע בשני מקומות. זה מופיע במכתב שאמנם זה לא מופיע בסדרת גדות קודש אבל מופיע בעסקוס מכתב הטב תשכג ונוגע לקידוש היום. אז הרבי כותב ככה נבהלתי לסברה לקדש על יש ועל כל פנים לקדש את שתיית היש הפך גמור מציווי כבוד ושת מדי וחמי אדמור. זאת אומרת לבוא ולקדש את השתיית יין. על דרך זה בשיחה של בתשכשת שמיני אז הרבי מביא שמה שאולי בהלכה יש מקום חמר מדינה בגלל שהוא חביב המשקה לעשות קידוש על משקה אבל אומר הרבי אם הוא יפעל בעצמו לקיים מה שהדמור הקודם אמר שמשקה דבר מאוס אז אם אדם יפעל בעצמו שמשקה יהיה דבר מאוס כדברי אדמור הקודם אז הוא לא יכל לקדש על המשקה בזכורני אפיזודה לפני שנים רבות רב לבל גרונר כד בנחלה סוף נעים תחילת ס קידוש התוועודות שבת רבתים מזכירו של הרבי והוא ראה חסידים שעושים שירים חשובים שעשו קידוש על משקה והוא עשה מחאה והאיר על זה שזה נגד דעתו של הרבי אז זה הערה שנייה לגבי קידוש על משקה אה דבר נוסף עכשיו מה קורה הלכתית לגבי לגבי משקאות קלים האם אפשר לעשות הבדלה או קידוש על קוקה-קולה לדוגמה אז זה ברור בפוסקים שזה לא נחשב חמר מדינה זה נחשב מים משודרגים עם טעמים זה בעצם הגדרה של מים זה בא להרבות צמעון אבל יש אנשים שרוצים להרבות את צמוענם במשהו עם טעם כמו קוקה-קולה וכיוצא בזה השאלה המעניינת לגבי חלב קפה וטה לגבי חלב יש מכתב של הרבי גרסקוידש הרבי כותב שזה דבר תמוע ביותר ברכי יוסף השרי תשובה ושזה מופיע משנה ברודה אומרו שלא לעשות קידוש והבדלה על חלב את זה הרבי שולל לגבי לגבי קפה ותה וכאן זה לא הוראה גורפת אלא מצבים מסוימים לגבי ת אז מופיע מופיע בכתובים שהיחידות שוב זה לא מוגה ולא זה אז זה לא הורה גורפת אבל היה חייל של צבא ארצות הברית ששאל את הרבי איך הוא הסתדר עם ההבדלה הרבי אמר לו שיעשה הבדלה על ת ואז בהקדים שלגבי ת וקפה זה מחלוקת בפוסקים. יש כאלו שבאים ואומרים כמו הרוך השולחן כן אנשים באים קובעים סעודה באים ואומרים בוא נשתה יחד קפה בוא נשתה יחד תה אז זה דבר שקובעים סעודה עליו וזה אז זה דבר שכן אנשים קובעים על זה סעודה בזמנינו אחרים אומרים לא כמו סומכים אבל הלכות קטנות אומרים לא חמר מדינה זה משקיע משקר שיש שיש לו לו אלכוהול וזה לא אז זה מחלוקת אז שוב כמו שאמרנו אצל על פי השמועה על פי יחידות שהרבי אמר לחייל אבל אנחנו מבינים שזה מצב מסוים מצב מסוים שתתחק על דרך זה לגבי קפה אז מסופר בשקבתא דרבי שהרבי הרשע לפני הסתלקותו בביס ניסן אז הוא עשה עם הרמז עם הראש שיעשו הבדלה על קפה אז כמובן שזה מצב בחוק על דרך זה מסופר יש מאוד שמסופר על האדמור הזקן לפני הסתלקותו שהיה על קפה מצד שני כמדומני שבהגדה הרבי כותב שהיה שמה שדי יין בתוך של ההבדלה על כל פנים אז מצבים ששעתך כששעת קושי אז יש לסמוך על הדעות שאפשר לעשות על הקפה ועל התה אבל כמובן זה לא לכתחילה לכתחילה כמו שאמרנו מצרים מן המובחר תמיד לעשות על היין בין יין למיץ הנביאים מיץ הנביאים הלכה מאפשרת לעשות על מיץ הנבים אבל הרבי בכמה מקומות הורה להדר וסגולה על מאור עיניים להדר על היין כמובן מי שיכול מי שמסוגל ואם יש שזה קשה לו אז אין ברירה אז יצא לה מיצנב בים שזה הלכתית זה בסדר גמור וכמו שאמרנו לגבי המשקה עם שתי ההערות בהבדלה זה יותר קל ובקידוש זה יותר חמור אבל גם בהבדלה מכיוון שהיין נמצא וזה לא יקר וגם ההוראה של הרבי לגבי השתייה של היין אז לכן יש להדר בעניין הזה יש אולי לא רק להדר אלא יתרה מכך אז על כל פנים זה הסיכום לגבי הדברים האלו של יין קידוש והבדלה มา