הלכות ומנהגי יום הכיפורים, הרב יחזקאל קרישבסקי | שנת תשפ"ה

איל חוסו מג יום הכיפורים באלכס האלו יש סימנים רבים והרבה הלכות אנחנו נשתדל להתמקד ולחדד דברים שאולי יש בהם קצס מן החידוש ולא כולם יודעים אז דבר ראשון נתחיל עם הגשמה כמצווה יש מצווה לאכול בערב יום כיפר הכתוב בטוב רד שלחנו רוך רבי שולחן רוך שזה נלמד מהפסוק שכתוב ניס נפשכם בתיש לחודש אז הגמור כבר שואלת וכי בטישו מסנן הרי רק מסנן באסירי ולומדים מזה שיש מצווה לאכול ולשתות בתשיעי במה ללב קוסוב כאילו מסנ בוי אז דבר ראשון צריך לדעת שהמצווה הזאת זה על כולם על איש ואישון גם על הקטנים גם על אלה שלא מתנים חולים כל אחד מהסיבה שו שהוא לא מתענה גם עליו יש את המצווה שלאכול בצ'י עכשיו זה כתוב בטוב רש ד בטוב רש חרב מוסיף בסוגריים שמצ חומים לארב בסוד יש מצווה להרבות בסוד של רבי כיפר ובסדר בסדר לרבי הוסיף לא כשז יומים צריך לאכול ום כיפר כאילו בשביל גם בשביל ם כיפר אז כשי ביז יומים וזה באמת כשקוראים את זה קצת קשה איך אפשר לאכול ביום אחד כמות של יומיים וד ויקר אם אחד יעשה את זה כפשוטו אז לקיים א לקחת הם כיפה כדי ב זה יפריע לו אולי לצום יפריע לו יום הקודש הזה אז כבר כתוב באיש של אברום שכשוכים קצת יותר מאכילה זה כבר כאילו שיור ביז יומים הרבי אומר בקסיס בח מטס שזה שאנחנו מוסיפים סעודה נוספת בסעודה מפסקת בבן כיפר מוסיפים סעודה נוספת זה בשביל העניין הזה של כשי בז יומים אל קופו לדוס קשמ כמצווה עכשיו צריך לדעת שאפשר גם לקחת יש כאלה שואלים האם אפשר לקחת כל מיני דברים שמקילים על הצום אין בזה שום בעיה והרי כמו שאמרנו זה הרי מצוות בתימ א למה למה יש מצווה לאכול בערב עם כיפר ש רבי אומר שציוו שיכלו וישתו חילו שלא יזיק לום הינו אז יש לנו מצווה שנוכל שיהיה יותר קל שלא יזיק הצום אז לה מאותו סיבה אפשר גם לקחת כל מיני דברים שעוזרים אם הם עוזרים מותר לקחת דברים כאלה פתילות כדורים תרופות כאלה אין שום בעיה בזה עכשיו צריך לדעת בנגע לאכילה לסוד הפסקס שיש מצווה דריס של שצריך לעצור בזמן לא לאכול מאוחר מדי כתוב בשולחנו רוך בטוב רש חס ככה הרבי מתחיל מצוה סי מן התוו להוסף מן החול על הקודש אז לכן צריך באמת לעצור את ה את הסעודה ואת האוכל והשתייה בזמן כדי לקיים את הדיזה הזה של התי ספס יום טב י ככה לומדים את זה ת תשאול החיד יש בו ערב מערב עד ערב תשבו אז לכן יש פה בצו די ש להוסיף עכשיו בפרט אצלנו שאנחנו נוהגים כתוב שבם כיפר נהגו לצום 26 שעות כמי שם הב יש עניין של 26 שעות אז הרבי אומר שלא חייבים 26 שעות שלמות ברגע שצמים קצת יותר מ-25 שעות כבר קיימנו את העניין הזה אז צ תויו כומ שמלון י בדרך כלל אצל רוב האנשים בציס הצום כבר קשה מאוד ורוצים לשבור מיד את הצום מיד בזמן מתי שאפשר אז אם אחד יוכל עד הרגע האחרון בערב עם כיפר אז לא יהיה לו את ה-25 שעות בוא נגיד לדוגמה אם הצום יוצא ברבע לשבע והשקיע בערך בש ע0 משהו כזה אז אם אחד אוכל עד קרוב לשקי גם אם הוא עשה ספ וקיים את ההלכה הוא עצר בשש וחמישה בשש אבל עדיין ברבע לש למחרת אין 25 שעות אז לכן כדאי באמת כבר לפחות לא יודע כמה חצי שעה לפני השקי 40 דקות לפני השקי חשב כמה זמן זה שיהיה לנו באמת מחר בציס הצורים שיהיה 25 פלוס שנקיים את העניין הזה של 26 שעות וגם כמו שאמרנו יש המצ מת להוסיף מכול הקודש לכן זה באמת כדאי לשים לב לכך עכשיו נדבר עוד נקודה קצרה בנגיע פורס האמת א פורס בעצם בשולחן הרוך זה מעניין סתם שמתחילים הסימן הראשון זה בלסם קיפר זה על הסעודות אחר כך טוב ראישי זה על המינ פורס אז משמע מזה אולי שהמצווה שלאכול בערב כיפר כבר מתחיל מליל יום קיפר אז לכן לפי הסדר שהיום אז כבר מלילי כפש את המצווה לאכול כפורת שעושים בערב כיפר בשמר בוקר זה אחר כך לכן זה הסעידה בשולחן רוך הקופונים יש כאלה מהגרוש שהוא אמר שאין מצווה בלילה אבל בשלו הקודש ובאיש של אברום כתוב שיש כבר גם בלילה בליל רבקי במצווה לאכול פונים אז כבר דיברנו על לאכול ועכשיו בנגע ל מנגע פורס אז נגיד נקודה קצרה בנגיע ל כמה צריך פורס כן אז האמת הוא שבלט בשולחן רוך ומוגן אברום שתי דעות האם צריך לכל אחד ואחד תרנגול לבד לכל ילד לכל אחד תרנגול לכל ילדה תרנגולת או שאפשר לכמה יחד דס לבוש רבי מביא שמספיק אחד לכמה ואחרי זה הוא מביא ריזל שלכל אחד לחוד יהיה לבד כפור לחוד לבד ובסדר אל תרבי מביא רק את זה כמו ש על פי ריזל שנוהגים שלכל אחד יהיה לבד ולמעבר שלשו מוברס אחרי 40 יום א צריך שלוש מה באמת הסיבה שלפי הלבוש מספיק אחד לכל המשפחה לאחד להרבה הוא לומד את זה מקור בני דובה קור בני דובה כתוב שאפשר לעשות קור מדוה אחד להרבה אז גם בזה אפשר אחד להרבה והמחצית השקל אומר שלמה על פי הריז צריך לכל אחד כי זה לא קשור לקור נדובה פורס זה לא נדובה לקופונים יש כאלה ששואלים הם לא רגילים גדלו בבתים שעשו אחד לכולם אז העולם אומר שאם אין אם אין לו מספיק פרנוסה הלשון ב ש אם אין לו מספיק ל הלשון בקצר זה מהמשנה בו המשנה בו מוסיף הוא מביא את שתי הדעות ואומר שאחד שהוא דחוק אחד שאין לו מספיק הוא עושה אחד לכל המשפחה בכל זה המשנה בו חידש זה לא כתוב המוגן אברום ראיתי כבר כאילו מה מלקטים של דורנו שמביאים כאילו בשם מוגן אברום אחד שאיין לו מספיק אחד לכלל המשפחה זה לא כתוב במגן אברום ולא בעלת רבה זה המשנה ברו אומר הקופונים אה אנחנו כן נוהגים ש עושה כל אחד לבד וא אני חושב שכמו שרגילים שכונים בגדים לכל אחד לבד ו עוד כמה ניונים אז גם בזה ככה צריך להתחיל לעשות אנח בפרט שעל פי פנימ ניונים זה משהו מאוד גבוה אזה לא יודע מי מי יכול להבין בזה בסעיד השם נר יול הקופונים לפ פניים זה יש בזה עניינים נעלים אז נכון שזה רק מנהג ועל פי ניגלה ישמח בכלל חלק על המנהג אבל אנחנו נוהגים על פי הארי עושים לכל אחד לבד ודאי שכך צריך לעשות לכתחילה עכשיו כמו שאמרנו כמו שכתוב בסידר ושכן אורך שלכתחילה עושים את זה בערב עם כיפה בשמ רס הבוקר כי בזמן הזה כתוב סורר חסד בעולם שמור סוקר זה השליש האחרון של הלילה זה לא צריך להות ממש לפני הלויס אם אחד רוצה לעשות זה לפני שהולך לישון אזה אחרי חצו זה בשליש האחרון של הלילה זה כבר הזמן של השמ ס בוקר פונים זה הזמן שלכתחילה אלה שקשה להם בפרט לנושים וקטנים קצבו זה אז כתוב בפרי גודים שאפשר יום ויומיים קודם יש כאלה אחרונים שאמרו שאפשר כל סרס מתשובה לקופונים גגם בעיקר נוהגים את זה היום שעושים ר מ כיפר זה הגברים נשים א יותר נהגו כן לעשות את זה בתשוב בפרת כאלה שהם יקומו בשמ הבוקר ולעשות את המנהג הזה בסוף זה מחליש אותם בצום ואז הם מגיעים לכל מיני שאלות ורוצים לשתות שיעורים קץ בזה וודאי שזה לא נכון אז כמובן שעדיף חד כזה ודאי שלא יעשה את זה בבק 18 בבוקר ה כבר יעשה את זה לפניכם כמו שאמרנו יום יומיים קודם פונים יש כאלה שואלים שהם רוצים לעשות בשמור סברי קר אבל לאישה לילדים רוצים לעשות כבר לפני כן האם זה בסדר כי הרי בוא נגיד שהאבא עושה לילדים או האבא עושה א עושה לאשתו אז נכון שיש מתה אפריים שכותב שקודם יעשה לעצמו ואחר כך ואחר כך הוא יעשה לאחרים קפור כ שיעבור זקא ויכפר על הזכאי כמובן שזה עניין זה לא מעכב אז אם הוא רוצה לעשות בערב עם קיפר והוא רוצה לעזור לשתות לילדים אז כן יכול לעשות להם אפילו שהוא עושה לעצמו רק קרב עם קיפר אם אחד מאוד רוצה להרוויח את העניין הזה אז אולי יכול לעשות על כסף לפני כן יעשה כפורץ על כסף ואחר כך יעשה תובל לידים על התרנגולים יעשה לעצמו רבע כיפר בשמו רס היקר עכשיו עוד עוד משהו א הרבה שואלים שלא יודעים היום בדיוק להגיד על היום על התרנגולים הצעירים שלנו מה זה זוכו מה זה נקיבה אז א כמו שכתוב בפוסקים שזה לא מעכב בדיעבד אם עשו על אם בן אדם עשה על תרנגולת או אישה עשתה על תרנגול זה לא מעכב נכון שאומרים זה הר נגוי לך זה הרנ גולס אבל בכל אופן זה לא מעכב הנוסח אה זה לא מעקב יבד אז לכן אנחנו סומכים על הבוחר הז צר הזה המיון כב יוכלו עושה את עצמו מיון שאומר זה זוכר וזה נקב אנחנו סמחים עליו היות וזה לא מעכב עכשיו גם אלה שעושים וא אין להם שחיטה במקום אז נכון שלכתחילה כמו שעושים מה שמס בוקר ועושים גם את השחיטה וככה הרבי עשה וכיסא הדם וכל העניינים שכתוב גם בסידר כתוב שיש כיסוי אדם אתת העניין של החסדים הפודים אבל זה לא מעכב רק מה ש כן יש פה סיבה כן שאם הכתוב שאם הכפור יוצא נבילה אז צריך לעשות עוד הפעם פורס אם זה יצא טרייפה לא צריך אז לכן לבדוק אם זה טרייפה או לא אין צורך ולכן ברוב המקומות שעושים פורס אין את האפשרות של גם לפתוח ולראות האם הטר נגול יצת רייפה או לא כי לא צריך לעשות שוב פורס עם יצ ריפה אבל לוילה אם זה מת לפני השחיטה או שהתנבא בשחיטה אז כן צריך אז לכן זה באמת עוד סיבה לעשות את הפורס במקום שיש שחיטה אבל גם זה אם עושים במקום שאין שחיטה זה לא מעכב כי הרי ממש רובה ד רובה של הופס הם לא נבלות לא מתבלות אז לכן לא צריך לחשוש לזה ואפשר לעשות אם עושים במקום שאיין אז זה לא מעכב עכשיו יש כאלה שואלים שהם חוששים שהפרות שהגיע פה למקום ש פורס כבר עברו הופס שניס כבר עכשיו כבר עברו כמה וכמה מקומות כבר עשו איתם פורס אז פ עלפי הלוכ לא צריך לחשוש לזה כל זמן שאנחנו לא יודעים מפורש וראיתי אחד מהבונים שאמר שלפי הדעות שאפשר לעשות כמה יחד אז בכלל אין שום בעיה לפי הלבוש אמרנו מקודם שאפשר לעשות על כלכ כל המשפחה יחד כל הבנים יחד אז גם זה אין בעיה זה לא אז זה אני לא יודע אם זה נכון כי גם לפי הלבוש שאפשר לעשות כמה יחד הכוונה שכולם עושים ביחד את הפורס כמה גברים ביחד עושים קפור על תרנגול אחד אבל אחרי שכבר רסו לעשות שוב גם זה כבר זה משהו אחר הרי המקור הראיה שלו זה מקור בני דוב קור בני דוב לא היה אחר כך זה היה שביחד התנדבו קר בני דובה פ הלבוש זה לא בסדר שלעשות הקופ שניס אבל אם אנחנו לא יודעים שעשו את זה לחשוש לא צריך יש לכל יהודי יש לו חסקס קשר שהוא לא עשו על זה לפני כן אם הוא אומר שלא עשו וגם אנחנו לא לא חושדים יהודים בגזל ונוה עוד בערב עם כיפר לחשוש בהם ודאי שאנחנו לא צריכים ל ולחשוש ובדרך כלל זה בסדר עכשיו צריך לשים לב באמת כשאומרים את ה את הבני אודום ואת הזה חלי פוסי שזה יש שמה פסוקים וצריך שלא יהיה שמה צו תרנגולים צריך להתרחק קצת מהמקום של הריח שנוכל להגיד את הפסוקים כי הלוכי כמו שכתוב בסימן הנטס בשכן אורך בל רב שחן אורך שאסור לברך מול צ תרנגולים אז צריך לשים לב לכך עוד משהו אחרון ששמעתי בנגיעה לפורת שכדאי לשים לב אנחנו אומרים בנוסח אומרים זה התרנגול ילך למיסה אחר כך ואני אלך וכונס כן אז כדאי לעשות נקודה זה הגול ילך למיס נקודה לעצור ואני אלך וק כי לא חסם שלא ישמע שתר נגול ילך ואני כן אז לעשות נקודה ואני שייך למה שאומרים אחר כך כדאי לשים לב לכך בסדר זה בנגיע לכפור עכשיו אחרי שכבר עשינו פורז ואנחנו אוכלים בערב עם כיפר אז גם יש את ההלכה של טביל בערב עם קיפר יש לזה סימן בדין חסם הכיפורים יש סימן בטוב רש ודס טוב רי זן לא טו זן זה הוידוי סליחה שניה בן טוב ר שבוב כן אז יש פה שת מינג שהולכים לטבול רבין קיפר אז כמובן שיש את בחסידים היה את המנהג הזה שתבלו שלוש פעמים כי פעם אחת בבוקר לפני התפילה ופעם אחת לפני מנחה אחרי המקס לפני מנחה ופעם שלישית סמוך ליום הקדוש זה יש זה עניין חשוב ואפר כרבי מעיד ש הרבי רשב שלח אותו לטבול שלוש פעמים פעם אחת ומסופר שרב ליויק האבא של הרבי פשוט ב מסירוס נפש המקוות היו סגורים הרוסים סגרו את המקבץ והוא הלך במקום בנר הקפו ותבל שלוש פעמים מרב כיפר בכל אופן זה ין חשוב למי שיכול אבל בכל אופן מה מה שודאי מה שהעיקר זה התפילה לפני מנחה כן התפילה לכבוד היים אז אחד שיש לו מקווה כמובן שזה הכי טוב עכשיו אלה שאין להם אלה שאין להם אז א אז כתוב שולחן אורך פה בטוב ר שבוב שאם יש לו הרבועים סו מים שים שעומדים שיעשה את זה ואם לא שייעשה מק שייעשה טישו קבים במים במים שאובים זה מעשי לכל מי ש שאין לו מקווה או בנגיע גם לנושים בשלחן הרך כתוב שגם נושים טובלות אז יש כאלה שאומרים שהיום לא נוהגים בזה בכל אופן גם אם לא נוהגים בזה אז כדאי לעשות שכן כתוב בשולחן ארוך לעשות את הטישו קבים שאת זה כל אחד יכול לעשות א בתקופ הקורונה באמת אז שאלו הרבה שאז המקוות היו סגורים בהרבה מקומות איך אפשר לעשות תרה אז אמרו לעשות טישו קבן טישו קמן אבל יש לו הגבלה כמו שכתוב פה באסם קיפר שצריך ש דוקא משתי קילים ולא משלוש כיילים אז קצת מורכב לשפוך קערות בבת אחת ברצף ולא הרבה כלים אז כבר אמרנו אז בתקופת הקורונה מה שיש כבר מכתב מהרבי שמביא מהפוסקים ש מקלחת שאור א מקלחת גם נחשב כלי אחד שאפשר לעשות איתו טישו קבין אז כמו שאמרנו כל אלה שאין להם מקווה לפחות שעשו את זה שיעמדו תחת המקלחת ובאמת צריך לשים לבז כולם כולם מתקלחים ומתרחשים לכובד יום טב כן מתרחצים ושומרים מנקים את כתוב לאורי ציפורניים ולזה מח ציצה וכולי יש בזה עניין חשוב במקווה של רבן כיפה וגם מי שאין ו צריך להתרחץ אבל אחרי שהוא מסיים את השמפו ואת כל הדברים הגולד גניו אז שפשוט יעמוד יקח את הברז של המקלחת ויעמוד תחתיו ברצף שהמקל יגיע לגוף עד כמות של טישו קבים טישו קבים פיור חיים נוה זה 12 וחצ ליטר בערך 13 ליטר אז אם רוצים לדעת כמה זה אז בתקופת הקורונה אמרנו פשוט מאוד כל אחד יכול לבדוק בבית שלו כמה זמן לוקח שהתמלא ספל בוא נגיד אם ספל לוקח שנייה רק דוגמה כן אילו יצויר שלמות ספל לוקח שנייה זה ליטר אם צריך 13 זה צריך כמעט 13 ליטר אז צריך 13 שניות לעמוד כפי הזמן שלוקח כפול 1 ככה לעמוד מתחת למקלחת זה כדאי להגיד גם בבית שיש אזה עניין חשוב לעשות את זה בערב עם קיפר עכשיו בנגיע לדלוקס ה נירוס גם יש נקודה שצריך לשים לב אנחנו מדליקים ניירוס לכובד יום טב א וצריך לשים לב שצריך להנות מהנרות הרי כן האישה עושה ברוכב מדליקה נרות ובהרבה בתים אם האישה גם יוצאת לקול נידרי ולא נמצאים בבית ולא נהנים נירוס יום טב לא נהנים נירוס יום טב מזה שבס נירוס יום טב ושבס לא נהנים מזה כי אנחנו יוצאים לפני שנהייה החושך כבר יוצאים לקו לידרי לפני לפני שהחשיך לפני השקיה אז אז עדיין לא נהננו מהנרות אז צריך לשים לב שהנרות יהיו מספיק א נרות גדולים שעדיין יהיה דלוק כשחוזרים מבית הכנסת כדי שנות מהנר שהדלקנו לכובד יום טב כמובן שגם צריך לשים לב לדאוג לכך שיהיה גם נר בבית לצורך הבדול במצ ם הקודש צריך הרי נר של שובס אז אם לוקחים את הנר חיים או אם אין בבית נר שדולק הרבה זמן צריך לזכור לשים לב לכך שעושים אבדולה שיהיה נר ששב לכם בערב יום טו כבר להדליק גם נר לצורך כך יוא עכשיו יש את המצווה בלעשות וידוי ביים כיפר אז הרי יש לנו מצווה מדרס ביום כיפר לעשות תשובה ומפרט המצווה חלק מצו התשוב זה הוידוי זה דרס כמו שכתוב ברמבם וזה מצווה על כל אחד ואחד אז בנגיע לוידו צריך לשים לדעת שיש הלכה מאוד חשובה שאולי לא כולם יודעים עעל כ כך אולי כולם יודעים אני לא ידעתי על זה בעבר יש מחלוק בעל תרבי מביא שתי דעות מתי זה איקר מצו ודוי מתי זה עקר אז בטוב רז יש שתי דעות דעה אחת ש בתכול זמן הכפור דהיינו משתך שך כן בלילה זה יקר מצוות וידוי זאת אומרת במרי הודו של מר זה ק מצו הודו הקר מצו תשובה ואחרי זה הדר מביא בסעיף בז ויש אומרים שזמן מצווה זידו מן הדין זה כל ד כל זמן הכפור שמתי הזמן של זה זה משתך שך שלמה כדי שיכנס כן כוד אתחול הזמן הכפור כדי להיכנס בתשובה להיכנס ליום כיפר בתשובה אז לפי הדעה השנייה קר הזמן זה קודם תכול הזמן הכפור כן להיכנס בתשובה אז לפי זה לפי הדעה השנייה צריך לעשות וידוי בזמן כול לידרי בערך כן זאת אומרת נכון כולם כבר עשו וידוי במנחה למה קדו שחן רוך שעושים וידוי במנחה שםה דבר את הכול ווא כן שם דבר את הכול הוא לא יגיע ללילה אבל כמו שאמרנו העיקר ודו זה בלילה אז רכת אומרת שזה במרית כל הזמן הכפור אבל דעה שניה דעה שנייה בשולחן ערוך שזה קודם אתכל הזמן הכפור שזה משתך שך לפני להיכנס ביום בתשובה אז לפני שנהיה לילה אז זה המצווה עיקר מצווה וידוי תרב מסיים אבל ממשיך מכל מקו לכל אודם לא ס וככה באמת מסופר שככה נהגו כל הרבים ככ מובא בספר הסס ש מעיד הרבי הרשב שאחרי הד על ח היה רשע בתנוע של טוב ליבוב יינו שלפני כן היה בתנועה רצינית יותר אחרי זה היה כבר הזמן של התינו אחרי הוידוי הזה של ה של הביש מושס ככ גם מובא בגריס קודש בח ג שעד אחל ח שח הבולס הניס הוא זמן של מרירס אחרי כודר תחיל תינוק בכל אופן אנחנו רואים שככה הרבים נסו ולא רק ממה שמע מהסיפור שפר דיקרב שלא רק השמנו אם יש מספיק זמן אז גם לחית משום מה זה נשמט מהמח זרים אבל ככה נהגו כ ככה נהגו הרבים וככה צריך לנהוג וכמו שאל רב אומר רואי לכל ודום לעשות את זה שבזמן שממ סוד היות זה דבר חשוב מאוד עכשיו בנגיע לוידוי באמת צריך לשים לב בטוב רז בשולחן רוך שמדבר על וידוי אז יש פה שתי עניינים דבר אחד יש שודו צריך להיות מאומד כן אזל רבי ממשיך לא רק שהוא עומד הוא גם לא יסמוך באופן שאם ינטל הדבר שסומך עליו יפול אם אם הוא נשן על השולחן ואם יקחו את השולחן הוא יפול אז זה כבר גם לא נחשב לעמוד אז צריך להתוודות מאומת כן זה נמצא בתוף רז סעיף ז עכשיו יש עניין הלאה בהמשך טוב לשוז בדוי לעשות בדוי כמ במועדים כדי לסב זבח גדולו אז ישנם כאלו שכדי רוצים כדי רוצים לשחוט בווידוי אז כדי לשחוט הם נשנים על השולחן אז זה ברור רואים פה בשולחן הר בלת רבה שאם זה שהוא שוחה אם השחיה גורמת לו שהוא צריך לסמוך אז עדיף שתוודא בעמידה בלי שחיה כמו שאנחנו אומרים לשום ב שכורך לעמוד כתוב צורך לסדס מומד ולא יסמוך על דבר שאם ייקחו את ו יפול וטוב לשו כמו במועדים כן זה טוב אז כמובן שאחד שיכול גם לעמוד וגם לשחוט בלי להישען ככה צריך זה שרוך אבל חד שאם לצורך השחייה הוא צריך לסמוך על משהו אז עדיף שיעמוד בלי לשחוט עכשיו באמת כשקשה אז יש מאחור שאומרים שמספיק בתירוש י טוב זה בנוגה לוידוי י אז עכשיו נדבר עוד נקודה בנוגה לנטילס ידיים ביום הכיפורים כן הרי ביום כיפר יש לנו חמש שינויים אז את העינויים אחרים כן יודעים ם קיפר לא לובשים נעליים וכל הדברים האחרים די ברורים לא אוכלים לא שותים לא עושים דנדר סכיס לא ונגיע לנטילס דיים אנחנו כן נפגשים בזה ביום כיפר אז איך צריך להתנהג בזה אז דבר ראשון מה שכתוב בשכון ורוך שרחי צה של דינוג זה אסור מדיס כמובן כן אסור להכניס אפילו אצבע למים וכשהוא רוצה נ הוא נהנה להכניס אצבע למים זה אסור ביום כיפר אז למה אנחנו כן נטלים ידיים כשצריך אז בבוקר כשקמים נוטלים ידיים משום רוח רו כמו שאלת רב כותב כן שהסיבה שאנחנו נוטלים ידיים בטוב רש ג סעיף בז קשני מ שנוסו ת להיות ג פעמים ווידוס כן רק לאויר רוח רו ידיים אז זה נוטלים ידיים עד סוף כשרי האצבעות ביום הכיפורים יש גם שמו נגע בכם מכוסים עכשיו דבר ראשון הרבי אומר שביום הקודש הטו לא מתפשט רק עד סוף קיש רץ בויס אז לכן כשנוטלים רק שם עד סוף כשרץ בויס בי כיפר כבר ירד הרוח ירד הטו יד הרוח רו וזה מספיק אבל במוצא יום כיפר צריך לזכור לפני שהולכים לעשות אבדול לפני שהולכים לעשות לאכול לפני אבדול כדי שלבו נטיל צריך צריך לעשות נטיל כדי בוא לעשות עעל עד עד סוף היד למה שהרבי אומר שכש עובר קדושת היים אז התמה מתפשטת לכל היד אז צריך לעשותת עד למעלה אבל כמובן בלי ברוכה עכשיו אגב נגיע לקונים הקונים כן צריכים לעשות בבוקר כבר טילס ידיים שלמות עד הזרוע ככה הרבי אומר כמ בעצם כ ככה כתוב בקיצר שחור בס קלג זז שהקונים עושים כבר בבוקר עד למעלה ולמה כי הרי לפני בריקס קינים הלים ידיים שלמות ואם הם יעשו בבוקר רק ע צוף כשרצ בוז ונכון שבבוקר הם עשו על נטיל ידיים כשעשו עצוב כשצ אבל עכשיו כשהם עושים ידיים שלמות יהיה פה ספק אולי הם צריכים ברך לנתי סדים לכן אומר הרבי שכבר בבוקר יתלו ידיים עד למעלה שאז מברכים את הנטלי דיים שכריס שאז יתלו ידיים שלמות וגם הם צריכים בסוף היום אחם כיפור גם כן טיל סדים שלמות כי הם כי בעצם בנוגע ל לקדוש אמרנו שבם כיפר קדוש סיים התו מתפשט רק עד סוף כיש רץ בוס אז ממאלה בסוף ם כיפר מתפשט שעכשיו התו כל הד על כל היד לכן גם הם צריכים לטול ידיים שלמות בסוף היום גם אחד שעושה נטיל הסדים לסודה אלה ש מותר להם לאכול בלי שיעורים לאכול סעודה אז גם הם נוטלים ידיים שלמות עד הזרוע ככה ארב מכריע בסידר בקוס המבז עכשיו אחד שעשה צ רוחב ונכנס לביזה הכיס אז הוא נותן לידיים רק עד סוף קשרי אץ בוס אותו דבר לפני תפילה זה רק עד סוף כשרי אץ בואס אבל פה יש חידוש שהר רוק שאומר שצריך לשים לב לכך אל תרבי בסד במדור 14 בסעיף א' מוסיף עוד עניין שמלבד שיש את העניין של הרוח רו כןגכ מכוסים יש גם את העניין של צריך לפני תפילה לטול ידיים רחץ בן ניקון קפוי ואל תרבי מוסיף שם שאחרי שנטלו ידיים אולי נקרא את זה בפנים בסמן ד סוף סעיף א' אל תרבי מביא את העניין של טול ידיים לפני כל התפילות ללפני שכריס לפני מיכ לפני מריב בגלל ראוי לחוש לדבר הזה של טול ידיים לפני תפילה וארץ בניקו קפוי סוף רבי אומר וכדי לא צא סגן ספור אחנו שום יקח עוד מעט מים בקאפו אחרי שסיימנו תשדיים לתפילה יקח עוד מעט מים בקאפו בקף ושפשף כפות הידיים זו בזו ל לנקוס לקים ארחץ בניק קפוי אז ככה צריך לנהוג כל השנה אומר הפורק שגם ביום כיפר לכרים אנחנו עושים מה שאל תרב אומר אד אומר שיש גם את הן של לחץ אז צריך גם עם קיפר לקחת ו לעשות לשפשף את הידיים עם הקצת מים א זו בזו לעשות רחץ בניקו קפוי אבל בזה ייתכן שלא כמו כל השנה לטריב אומר יקח עוד מעט מים לעשות את זה ו קיפר אולי הרי זה רק אנחנו מחמירים כמו של טרב אומר ראוי לחוש לסבור אחנו אז בם כיפר לא יכולים לקחת את החומרה הזאת לידי כולה אז בם כיפר מה שאנחנו נעשה אחרי שסיימנו לפני תפילה א לעשות א את התי עוף כשרצ בוז או בדים שחי חרי הנגל כמו שאנחנו אומרים שאנחנו עושים סוף כשרצ בוז ועושים אתנת הסדים כ הולכים להגיד בכס השחר אז גם כן שמים הידיים רטובות קצת מהמים לקחת את המים הללו ולשפשף את הכפות הידיים זו בזו לקיים את העניין של ארחץ בניקו קפוי לא עניין חשוב עכשיו כמובן כל ה רחיצה שאסור זה רחיצה של תינוק אבל רחיצה להוריד לכלוך כמובן שמותר ולכן אלה שצריכים א עם מלוכלך אצלם ורוצים לרחוץ את המקום הלכלוך כמובן שמותר אותו דבר אלה שרגילים לבדן קיצו הזה אז להם ודאי שהם יכולים א ודאי שהם יכולים להשתמש בזה וכן כל קצבו זה או אמא שמצאת בבית נ החילה ילדים והאצבעות התלכלכו מהאוכל אז גם כן יכולה לשטוף את המקום המלוכלך יו עכשיו אנחנו נמצאים בצום אז יש הרבה ש שלוקחים כל יום איזה כדור מסוים לוקחים איזה תרופה אפס מה קורה בנגיע ליום הכיפורים אז כמובן שפוסקים אומרים שאלה שיכולים להסתדר עם קיפה בלי זה אז שיקחו לפני יקחו בערב עם כיפר בבוקר וערב עם כיפר לפני לפני שכ שמפסיקים לאכול ולשתות שיקחו אז את הכדור ובמו יום קיפר ואם אפשר להחסיר פעם אחת של ם קיפר בבוקר זה הכי טוב אם אפשר להסתדר לא לקחת בכלל כדור ביום כיפורים זה הכי טוב אבל יש כאלה שכן צמים הם לא נמצאים בגדר חוש בסקון שאוכל לשיעורים רק הוא צם פילו לאכ צריך לקחת א כדור יודע ללב ללחץ דם לנפש או כל מיני דברים כאלה שיש הרבה שצריכים לקחת כדור כל יום מה עושים עם זה אז על זה כתוב באומרים האחרונים שנכון ש אסור לאכול ביום כיפר אפילו קצת ואסור לשתות אפילו קצת כן זה אסור מן התירה זה שמותר לאכול לכ אלה שיש בסקו שמותר לו לאכול שיעורים זה לא שזה מותר הרי גם בוא אולי נקרא את הלשון כן נקרא לשון את הלשון בפנים תוב ריבז כן כתוב שאסור יש את הזמן את השיעור של השיעורים מה שכל האלה שמותר להם לקחת שיעורים צריכים לדעת זה אולי יהיה שיעור מיוחד בנוגע לאלה שלמי מותר לקחת שיעורים ומתי מו בוריס מניקס במקומות במצבים מסויימים או חוילי לא זה אנחנו לא מכים ללמוד היום בכל אופן אבל להם יש את העטר של השיעורים אז כתוב בסוף סמ את ברי ישוט ב כל השיעורים הלולו שנסו בסימן זה בחי לשת טוס אבל עניין איסור אפילו אוכל כלשהו ו כלשהוא הרי איסור מ אז אחד שאסור לו אסור לו גם פחות מכשיעור זה יסוד זה לאכול פחות מכשיעור ולשתות פחות מכשיעור אז ממילא זה אסור מנטר רק מה יש אבל דברים שזה לא זה רק מדרו ל מה דבר שלא ראוי לאכילה דבר שלא ראוי לשתייה כתוב שזה זה יסדר ה בונו עכשיו בנגי על החולה שאבס הקונה שבעצם הוא צריך לצום או כמו אמרנו כל הדוגמאות אנשים שכן צריכים לצום וצריכים לקחת כדור מסוים האם מותר להם לקחת ביום כיפר אז כתבו בפוסקים בסדי חמד כבר בשמ שבסקי חוס ום של זלמה בגס מוישה ש שזה עוד יותר קל כדור זה לא רק ש כמו שאמרנו שיש איס ד רבונו לקחת פחות מכשיעור דבר שהוא לא טעים רק הכדור זה כמו לכל אבנים זה עוד יותר קל ככה למזמן אומר שזה כמו לכל אבנים שזה אפילו יש דעות יש דעת השג הסריה ועוד שגם החילה שלו יכ דרך החילה זה גם אסור אז ה אומר גם ל שיטוסו לאכול אבנים לא יהיה בזה לא על זה נבו ברו יש אחד שאוכל מאכל הוא שותה שתייה רק שזה לא משכה תיים זה משכה פגום אז שמה יש נידון אחי ל של קד אחיד שתיה אבל סתם לכל הבנים אין בזה איסור לכן הם אומרים לכולה שן לכולה שין בזה קו ש צריך לצום אבל הוא חייב לקחת את הכדור הזה או כמו שאמרנו כל מיני דוגמאות אז מותר להם לקחת את הכדור בלי מים עכשיו אחד שכן חייב הוא לא מסוגל לבלוע כדור בלי מים אומר שלמ זלמן נמצא בהליכת שלומה שמותר לו לקחת קצת קצת כן כמובן פחות מכשיעור חות בוא נגיד ש שיקח אם אמרנו שהשיעורים הם 40 מיליליטר 40 סס א שיקח 30 שיקח פחות מכשיעור מים ופגום אותם יכניס בזה תה תה תה הופך את זה לוד למר מאוד ולא טעים ואז זה גם שתייה שזה לא טעימה שזה רק יסו רבון וגם פחות מכשיעור אז על זה א זה הרי רק איסום דרבון ולצורך לצורך ל שהם בסקו הרי התירו לעשות איסור יד רבון בכל אופן מותר לו לקחת גם אחד שלא מסוגל לבלוע בלי מים מותר לו לקחת קצת מים כמו שאמרנו עם תה או דברים כאלה שהופכים לשתייה ללא טעימה אז זה בנגיעה לחולים מה יהיה יש כאלה שהם בריאים אין להם שום חוילי ו צריכים לקחת כל יום כדור מסוים כמו שקלות קלה לוקחת לפני החתונה או יש נשים שצריכים לקחת כל יום והם לא חולים מה איתם אז אצלהם המת הו שהכי טוב הם מתכננים את זה שהם לוקחים כל יום את הכדור אחרי הצרה בערב בזמן השקיה בערך אז אצלהם זה הכי טוב שבערב עם כיפר יקחו לפני כניסת הצום במוצאי הצום יקחו אחרי שיצא הצום ושזה קצת זז חצי שעה שעה לפה חצי שעה לפה חצי שעה לשם זה עדיין בסדר אז זה הטוב יוסר אבל אחד שלא עשה ככה והם צריכים לקחת את הכדור באמצע היום בשעה מסוימת אז שוב לקחת את הכדור בלי כלום זה זה עדיין אפשר להתיר להם לקחת אם הם חיייבים גם לשתות משהו אז זה כבר מורכב יותר יש הרבה שאוסרים היו כאלה שהתירו ש כמו שאמרנו שהוא לוקח משהו שהוא מר מאוד פגוע מאוד וגם פחות מכשיעור שזה הם בזה גם לאיזו ד רבונו ככה דיקו בספ סמס ועוד בכל אופן אלה שיש להם את השאלה שעשו שילס חוכם גם קראתי שאיך קראו לו זה שנפטר ו ר חיים קניבסקי שהוא אחרי אירוע מוחי החופים אמרו לו שהוא חייב לקחת שיעור אם הוא רצה להחמיר על עצמו אז הוא שתה כל הזמן תי קמומיל כ שלוקחים מים ומכניסים אזה שתי תיונים הופך למר מאוד אז הוא לקח תי קמומיל וזה מה שהוא שתה פוחס מכשיעור פוחס מכשיעור פחות מהשיעור וגם דבר לא טעים שאולי יש דעות שזה יותר קל על קופונים מי שאמר כמו שאמרנו אלה שהם לא חולים וצריכים לקחת והם לא יכולים בלי מים שיעשו שילס רב מה שמצוי לכולנו בבית הכנסת זה הסומים יש מצוי אני חושב ברוב בתי כנסת אובי בתי כנסת שם מביאים סומים שיריחו ביום כיפר וזה כבר נמצא בשולחן ערוך זה נמצא בוא נגיד הלון של אלטרה בטוב רשב סעיף ז מותר להריח אבל מותר להריח כ מין הריח ביום הכיפורים כן יש כאלה דעות שאוסרים יש את ה שלול לא זוכר מי שאמר שג שאסור ביום כיפר לקח דברים ש שזה נהנים מזה אסור להתענג בם כיפר בכל אופן התרב חולק ועוד הרבה פוסקים גם המשנה ברורה כן רוב הפוסקים סוברים שכמו שלטר מפורש שמותר ביום כיפר אין איסור של תינוק ביום כיפר יש איסור אכי ל שתהיה על פי פנימ זה ניונים אז בכלל יום כיפר זה הזמן של תינוק הקופונים על פניג אל תרבי אומר מ להריח כל מני ריח בם הכיפורים שריח שאין הגוף נ ממנו כלל אלא הנש בלבד ננס ממנו פנ ביום הכיפורים ואדוב להריח כדי למן חסר לנו בו בום כיפר אזב אומר אדר בטוב וריח אגב נגיע לעניין שכתוב פה ש הגו אש יש שיחה מעניינת יד מובא שמה בערה שהרבי אומר שנכון שזה לא משהו ש אין אין ריח שנכנס לגוף אבל יש נחס רוח לגוף בכל אופן יש בזה משהו כן עניין הגוף אבל כמה שכתוב פה זה נחשב נוס נשומה שזה מותר ביום כיפר עכשיו אז כמו שאמרנו לרב אומר פה שטוב טוב לעשות את זה כדי להגיע למי וכס אלת רב אומר את זה גם בסמ מו שיש את הסימן של המוכס בתחילת סימן מו אומר ל תרב ש ביום הכיפורים יוכ וריח ולמעלה זמ וכס כן עכשיו מתי אפשר לברך את זה כן מביאים סומים מביאים אצ סומים ויזבי סומים ומיני פסמים ח בפרוס כן זה הרגו השאלה היא האם אפשר לברך על זה שוב ושוב כן יש בבת הכנסת שיש כמה אנשים שמביאים ואתה רוצה להריח את זה קבור חצי שעה קבו רבע שעה מגיע מישהו אחר עם סומים אחרים אז אפשר לברך שוב או שזה וח שאי נו צריך או אף אחד לא רוצה להקשר לך זה שולם ברוח לבטולה שפ שברוח לטולה בם כיפר אז ד מתי אפשר לברך שוב אז לסוב אל תרב אומר מה שהתחלנו לקרוא ביום הכיפורים יכ להריח למ וכס אך אי אפשר לבכל כל פעם אם לא בעש דס אם יש עס דס אומר לרוב שאז אפשר מה זה עס דס אז אני אני אני מדבר על זה כי שמעתי מיש רבנים מפרט אאלה שהולכים לפי המשנה ברור שאומרים שאסור מותר רק פעם אחת בלילה לברך ואחר כך פעם אחת ביום כל היום אתה לא יכול לברך אפילו שאנשים האחרים הביאו עוד אי אפשר לברך שוב אז כן בוא נדבר על זה כתוב בסימן ריז אין אלטב על הסימן הזה זה חסר אז בשולחן הור במרחב כתוב נגיע לפסו שנכנס לחנות של בשם שיש ב מיני פומ אז מברך ביני סומים אפילו נכנס יועץ נכנס יועץ מבורך על כל פעם אבל או יודעת אולך זו לא יבורך כתוב במחבר שאם היה דעתו לחזור אז הוא לא מברך עוד פעם את ברקס פסמים אפילו שהוא יצא אז זה מה הסיבה של ההלכה הזאת הרי לכאורה זה דומה לשקול הרי כל הדברים ש שאין ברו במקו כן לא מדבר עלל כל מה שב פוש דברים כאלה אז אם יצאתי מהבית אפילו שחזרתי מיד כעבור חצי דקה דקה אם יצאנו מהבית וחזרנו אז צריך עוד פעם לברך ברוח רונו אז לכאורה גם פה אם הוא בירך על הפסו יצא החוצה אז צריך עוד פעם לברך למה פה כתוב השכן אורך שאם ה ודו לך זה לא יברך אז כמו שמוגן אברהם אומר שזה דומה למצו סוקה בליש הסוקה כתוב שאם הוא חוזר לאותו סוקה אז הוא לא מברך עוד הפעם האמת שבנגיעה ליש סוקה בעזרת השם נלמד עוד על זה שיעור שלם ל תרב יש כו מיוחד בנגיעה ליש סוקה לא כמו פוסקים אחרים קופוני בן הגיע לפה אז ה אומר שהפסים זה כמו לישב הסוקה שאם אתה חוזר לאותו סומים אתה חוזר לאותו סוקה לא מברכים עוד פעם י פסוק אתה חוזר ותו פסו אתה לא מברך אפילו שיצאת החוצה י אה עכשיו זה הכל בנוגע לטופ סומים אבל פה בבית הכנסת אחד בירך אצ איזבי על משהו ואז מישהו אחר מביא משהו אחר אז א האם הוא יכול לברך שוב אז בנוגע לאוכל כתוב נפסק גם באל תרבה בכל הפוסקים שאם זה הדרך שמביאים לו עוד מאכלים הוא לא יכול לברך שוב אם אחד נמצא בכולל והוא אוכל מזויינת באמצע הגיע אברך והביא תיקן או משהו ויש עוד עוד מזויינים הוא לא יכול לברך שוב כי זה הדרך שמביאים עוד עוד א עוד מהדבר הזה אז לא מברכים שוב כן ככה נפסק בשולחן רוך אז בנגע לאוכל זה מפורש האם בנגע לפסו ים זה גם אותו דבר ש ש אני עכשיו נמצא ביום כיפר זה הדרך שיש כמה וכמה נושים שמביאים פסומטר שוב על מישהו אחר שיביא כי זה הדרך שאנשים מביאים האם זה דומה לאוכל אזה אמת הוא שרב חיים קצ השולחן מסתפק בזה גם בשל אברו מסתפק בזה אז לכאורה סופק ברוס לוקל אז אי אפשר לברך שוב רק מה זה דיברתי באמת עם עוד מוי ררו שלכאורה לפי אל תרב זה יותר קל הרי דיברנו על זה גם לפני ראש השונה ובעוד כמה פעמים שלפי אלתר אל רב אומר שכדי להרבות במו ברכס לא תמיד אנחנו אומרים ברוח שינו צריכו אנחנו דברנו ב לפני ראש ששון בן גיע שאוכלים את השכ יונו לפני אחרי קידיש לפני הסעודה חששו ח שס לפיל תרבה גם אם הוא יאכל פירות בסעודה כי אם אני רוצה להרבות מ וכס אומר אל תרבה גם בסוף רש תסבו וגם ב מת בקונטר סכרון שזה לא נחשב וח ש נו צריכו כי אני כן אני רוצה להרוויח יש לי יש לי אתזה צריך את העניין הרוחני של המיו וכס אז מילא גם פה היות וזה ספק כמו שאמרנו שהרב חיים נוי שלבו מסתפקים אז לכן כשמישהו מביא סומים אחרים אז לכאורה אם זה סופק וגם אתה יש לך עניין של לברך את המיו וכס אז זה לא נחשב ברוח שאנו צריכו וכמובן שהכי טוב הוא שכ שבן אדם מברך אפסו שיחשוב מפורש שהוא מכוון רק על הצפוים האלה סים האלה אז מישהו אחר מביא אז מותר לברך כי זה לא ברוח ש צריך א זה משהו אחר וזה ספק אז זה ספק הרי בכלל הם צריך לברך שוב אז לכן פה שהוא כיוון מפורש אז יוכל לברך עוד פעם כדי להגיע למיו ברוכסון דבר חשוב בנגיע לפסו האלה אה אגב רציתי להוסיף עוד משהו יש גם ביך קוראים הבן איש חי כותב משהו מעניין יש ב בכל שבס יש בשער הכונס בעיקר החיים הספרדי נוהגים בזה ש שמריחים סומים בליל שבס אשער הכונס אומר שיברך על הפסו לפני קדש אחרי קד לא זוכר משהו בדיוק כמו שמ באזור קידש לעשות פסמים אחרי זה אומר השר קונס שאחי ביקס מוזן תחזו לוקח בזה הגוד של הדס יודחו ואת החברים יחד כן ולברך עוד פעם זוכר ושומר ולברך עוד פעם את הצפ סומים ולכאורה איך אפשר הי הרב פולים הבן איש חי שואל מה איך הוא יכול לברך עוד פעם הרי לפני הסעודה בקדיש שמה הוא כבר בירך על זה ה אומר ביקס זה לא נחשב סילוק בנגיע לרק ביק זה סילוק לאוכל ושתייה לא לדבר של ריח אז לכן הוא אומר שזה אסור אז הוא ממליץ ש בקדיש כשמברכים את הפסו שתברך אחרי זה תיקח את זה למקום אחר תחזיר את זה למקום שלו ואז יהיה עס חדש ואחרי הבריקס מוזן יברך עוד פעם בכל אופן הוא מבין שאפילו על אטו סומים יעזור שעובר לא יודע סעודה ארוכה אולי כמה זמן זה נחשב אזה חדש מעניין על קופונים אני רואה שיש עוד עוד שאומרים שלפעמים נחשב איזה חדש בכל אופן נגע אולי גם את זה אפשר לצרף כדי להגיע ל מוכס שם עובר כמה שעות גם אותו פסומטר שאם היה עש דס גמורה ודאי לילה לכ לילה זה משהו אחד ויום זה משהו אחר ואם יש הפסקה ארוכה אחרי מוסף לפני מינח אז ודאי שאפשר אבל יציאה קצרה כמו שאמרנו זה לא פעם אחת באחת השנים מישהו שאל אותי שהוא יצא לאיזו מחוץ לבניין האם הוא יכול לברך עוד פעם אז לא כמו שאמרנו חבה בתחילת ריז יציאה קצרה זה כמו חוזר לאותו סוקה שאז לא מברכים עוד הפעם רק אם יש ס חדש אז מה שכן אפשר אמרנו כמו שאמרנו שמכוון מפורש מביאים משהו אחר אז כן אפשר לברך לכ ראה עוד פעם על הפסו מים עכשיו צריך לשים לב עוד משהו ראיתי כאלה שלא יודעים שלוקחים אחד עובר עם הפסו מים שלו אז לוקחים פסומטר שתי נקודות דבר ראשון את הברוס עושים רק על דבר שיש בו עיקר אי אפשר לברך על על מים ועל כל מיני שמנים שאין בהם מיקר אז באמת צריך שיהיה באמת לשים לב שלא יהיה חדש ברוך לבתולה ביום כיפר ף פעם לא ברכ לבתולה למברכים רק על מה שאפשר לברך על דבר ש לא מברכים זה דבר ראשון דבר דבר נקודה אחרת שרציתי להוסיף שראיתי אחד שלוקח מדברים של ריח והוא לא היה לו הוא לקח ממישהו אחר הוא רצה שישאר לו הלך והספיק בתוך טישו מהדברים הללו שעושים את הריח אז זה יסר זה יסר מפור נמצא בש חו א וסף ז לטרה שאסור לעשות להכניס ריח בבגד בדבר וגם בתו קיא בסע ז וגם בקונטרס אחרון נכון אחד שלא מתכוון אם הוא מכניס ריח בבגד כשהוא לא מתכון אז שקש בור מחמיר ואל תרה במקל אבל זה כשהוא לא מתכוון אבל פה אחד שמתכוון מפורש אז מפורש בל רב בתו קי שמה בסוף שהו מתכוון לרח ודאי שזה אסור יש פה איסור לעשות את הדבר הזה צריך מאוד להיזהר חז שום לא לכשל בפרת ביים הקודש אף פעם לא כן אסור לעשות את הדבר הזה להספיג ריח לתוך טישו או לתוך משהו כדי שיהיה לו את הריח גם לאחר כך כמובן שהדבר הזה אסור יו טוב נדבר רק עוד נקודה אחת ונגיע למוצא יום הקודש נגיע למוצא ים קיפר אז א ברגע שיסתיים יום קיפר אז א גמרנו כבר עם הארבע עינויים שאחרים אב בנגיע לאכילה ושתיה אנחנו עדיין צריכים לחכות עבדולה לפני אבדולה אסור לאכול ולשתות כמו בכל מצ שה בזה יום טב עכשיו בנוגע לשתיית מים זה נוגע מאוד לנשים שנמצאות בבית וצמות או לבנות או לכל לא חשוב ועדיין מתחרים ורוצים לשתות אז א לחוייה מותר לשתות מים לפני אבדולה ככה כתוב מפורש בלטר ס קיפר בסוף איפה הסימן הזה בטוב ר חוב דרבי אומר בסוף בסעיף סבוב שאסור חוץ חילה ושתיה שאסור לפני אבדולה כמו שסבר בסמ רצט אלטר משווה את זה לכל אבדולה של מוצה שבס בסמ רצט אלר אומר בסעיף א' אסו אוס חו שום דו שום משקה חוץ ממים מהם מותר ככ אלטר כותב בשכן צט אז לכן אם הבעל מתחר והאישה קשה לה מותר לשתות מים לפני אבדולה עכשיו רב שלמ זלמן בשמ שב כחו ש חלק שני בפרק סמח ביז ושלם זלמן שהוא החמיר שבמוצאי כיפר זה יותר חמור ממוצ יום תב רגיל מצ שבז רגיל זה כמו לפני קידש הרי לפני קידש אסור לשטות מים אז גם פה אסור גם לשטות מים בלי עבדות אז זה חידוש פשס טרבי כמו שאמרנו די מוכח לרב משווה את זה אומר כמו שס קטס שזה כמו אבדול רגילה אחד שרוצה לחשוש לדבר הזה אז יגיד ברוך מבדיל שתגיד בברוך מבדי כש לחול ואז יכלו לשתות מים עכשיו עוד משהו חשוב נגיע לאבדו שצריך לקחת כמו שכתוב בשכן ארוך שצריך לקחת אש מנר שובס וגם כשיוצא עם כיפה במוצ שבס גם כן אל תרב בסוף סעיף ה אפילו כל ם הכיפורים בשבס אצ שבס אלא על שהודלק מערב כיפר ושוב כל היום הכיפורים כדי להר שם זה מקודש אז ממילא צריך שמזה צריך לעשות את הנר של שובס מ צריך לעשות הביש עכשיו אחד שיש לו רק נר של שהודלק לכובד יום טב או נר יום טב או נר חיים או נר נשומה הרי אסור אף פעם להנות מה מהנר של שהודלק לכובד יום טב אז כשיש לו רק נר כזה שיקח נר וידליק מהנר הזה ויעשה בש ויראה מ שתיהם ככה אומ ששבסקי חוסו שככה יעשה אז ממילה כשעושים ככה כשלוקחים מנר בית הכנסת או מנר משהו אחר אז מדליקים מזה דבר ראשון יש לנו אנחנו עושים אוקו כמובן כמו שיש מוצ מוצ של אוקו אז ישה בשש שים את היד ליד הוקו וגם ליד הנר שובס בסדר וב הג יוטב ובאמת כדאי באמת להוסיף שכשאנחנו צמים ביום כיפר ובאמת קשה הצום אז חשוב מאוד לא לחשוב רק שמתי לספורט השעות מתי כבר נגמר הצום שמאבדים את ה את השמחה של מצווה אנחנו צריכים לדעת שזה ום הקודש הקדוש ברוך הוא נתן לנו את המצווה הזאת זה סך הכל כל דקה שצמים זה מצווה וזה ניקוי רעלים כמו שאחרים קוראים לזה אז ודאי שזה הי כתוב מריז שכל מה שהוא השיג זה בזכר השמחה של מצווה אז ממילא אם זה מתעכב קצת וצמא עוד קצת אז אנחנו מקיימים את המצווה ובעזרת השם שבאמת נזכה בזכות השמחה של מצווה נזכה לכל הדברים הטובים ושיהיה לכולם חסימה וגמר חסימה טויבה וכל טוב