איך הצליחו החטופים לשמור על צלם אנוש במנהרות החמאס? פרשת תרומה הרב שבתי סלבטיצקי שנת תשפ"ה

בבוקר שבת קודש שמחת תורה משפחה צעירה בקיבוץ ניר עוז שירי ביבס אמא אוהבת מחזיקה את אוריאל בן ארבע ואת כפיר התינוק בן תשעה חודשים ופתאום בשנייה אחת העולם מתהפך הסיפור של המשפחה זאת שוברת הלב פעם אחרי פעם התמונה האחרונה של שירי המבוהלת מחזיקה את הילדים הקטנים מול המחבלים והתקווה הנואשת משך חודשים ואז באה סורה המרא והסוואה נוראה הזאת של החזרת הגופות כולנו הורים כולנו ילדים כשאנחנו רואים בייבי תינוק בן תשעה חודשים הקטן שבכל החטופים נרצח באכזריות כזאת משהו בתוכנו פשוט נשבר והשאלות הקשות צפות ועולות איך איך יכול להיות רוע כזה בעולם איך אפשר להכיל כזה כאב ומה המשמעות וגם הגופה של עודד ליפשיץ יהודי יקר בן 83 שנחטף מביתו מחזירים אלי זה אדם שניסה להגן על אשתו יוכבת ירו לו ביד כשהוא סגר את הדלת ונהרג בייסורים בשבי איך ריבונו של עולם אפשר לתפוס איך יכולים להתמודד ודווקא ברגעים האלו של שבר כל כך עמוק שהחושך נראה בלתי נסבל לתורה מגלה לנו סוד סוד שיעקב אבינו לימד אותנו דווקא הוא לימד אותנו ברגע הכי קשה שירדנו למצרים שהיינו 210 שנים של שעבוד נוראי של רצח תינוקות של סבר בלתי נסבל בלתי מובן ושם הוא לימד אותנו את הסוד מה היה הסוד הזה איך מ מצליחים למצוא משמעות כוח עוצמה תקווה גם ברגעים הכי שחורים האלה איך אנחנו יכולים להפוך את הכאב העצום הזה לחלק מתהליך של גאולה והיום אם ירצה השם נגלה משהו מופלא מה הסוד שיעקב נתן לנו כדי לתת כוח לכל אחד מאיתנו לעם ישראל לא רק לשרוד את החושך אלא להפוך אותו לאור איך אנחנו נוכל להפוך את הכאב הזה את הצער הנורא הזה ולמצוא דווקא בו כוח עוצמה תקווה אמונה באה התורה ואומרת פרשת השבוע פרשת תרומה שאומר לבנות את המשכן אומרת התורה ועשית את הקרשים ל כאן עצי שיטים עומדים אומר רשי מה זה ועשית את הקרשים צריך לומר ועשית הקרשים מה זה הי הידיעה אומר רשי הקרשים זה אותם הקרשים העומדים ומיוחדים יעקב אבינו מה יעקב אבינו יעקב אבינו שהוא בא מארץ ישראל למצרים לקח ח איתו ארזים מארץ ישראל מארץ הקודש והוא נטה את הארזים האלו במצרים ויותר מזה אומר המדרש שארז האלה אברהם אבינו נטה אותם וכשיבוא בא למצרים הוא לא רץ מיד להיפגש עם יוסף הוא הלך לבאר שבע למקום שאברהם אבינו נטה את הארזים ולקח אותם והביא אותם למצרים לפני שיעקב אבינו נפטר ומצווה לבניו אומר לכל עם ישראל אתם הולכים לצאת ממצרים והקדוש ברוך הוא עתיד צוות לכם לעשות משכן במדבר מאיפה מעצי שיטים אז תיקחו את העצי שיטים האלה שכבר נמצאים מאות שנים מחכים מחכים מתי יעשו מזה בית המקדש ושתקו אותם שיהיו בידיכם שתצטרכו לעשות משכן ומוכן וזה דבר לא מובן לגמרי יותר מ-200 שנה יעקב דאג להביא ארזים למצרים לתת את הארזים האלה שהוא מביא מישראל לתת אותם ממצרים לצוות אותם שתיקחו את זה למשכן הרי שגם ביותם במדבר כמו שאומר התז היו יכולים לקנות עצים מסוחרי הגויים או כמו שהאבן עזרא אומר היה על יד זה יערות שהיו יכולים משם לקחת עצים ובפרט שזה לא היה פשוט זה לא היה סתם קרשים 40 קרשים בגובה של 10 עמות עמה וחצי רוחב זה משקל עצום לסחוב אותם ריבונו של עולם למה צריך לסחוב אם אתה יודע שאתה יכול להשיג אותם בעוד מקומות למה הוא צריך להביא אותם מאות שנים תבוא למצרים תגיד לעם ישראל לנטוע עצה הרזים ויה למה צריך להביא אותם מארץ ישראל מאות שנים לפני זה תשמז הרבי הסביר ביאור נפלא שנוגע לכל אחד מאיתנו והרבי דיבר את זה בכזה עוצמה בכזאת רגש שזה חדר לכל אחד מאיתנו מה שיעקב אבינו זה לא פשוט דבר פרקטי להביא עצי הרזים זה לא פרקטי זה אפשר להסתדר כמו שהם הסתדרו עם עוד דברים הרבה דברים הם הסתדרו אלא יעקב רצה לתת להם משהו לגמרי אחר משהו הרבה יותר חשוב הרבה יותר הרבה יותר עמוק הרבה יותר יסודי בעם ישראל הוא רצה לגלות להם את הסוד איך להתמודד עם גלות מצרים איך לעכור את היאוש את הדיכאון ולנטוע את התקווה את האמונה את העוצמה את הכוח הוא אמר להם אני מביא ארזים מארץ ישראל בכדי להחדיר בכם את האמונה שיציאת מצרים תבוא והמשכן שיבנה יבנה על ידי העצי הארזים האלה דווקא יבנה על ידי הדור הזה שגדל תחת שיעבוד עצום שהיה לו הגזרות נראות של הגזרות האכזריות האלה ועכשיו תראו דבר נורא מעניין כל פעם שבני ישראל עוברים על יד הארזים האלה ד החורשה הגדולה של ארזים משהו בלב להם נדלק וואו הם ראו בעצים האלה עוצמה אמונה תקווה הם שומעים מה שהעצים האלה מספרים לנו תאמין שיהיה לך תקווה שיהיה לך אמונה אתה תצא מהצרות האלה אתה לא רק תצא תגדל מהצרות האלה עכשיו זה הדור הראשון כשבאים הילדים הנכדים ונכדי נכדים עוברים על יד העצים האלה הם שואלים סבא סבתא מה צ ה למה כל כך מטפלים בהם משקים אותם נותנים להם מים מחבקים אותם ואז האבות הסבות הסבי סבות אומרים וואו העצים האלה הם לא סתם עצים סב רבא שלנו סבא רבא רבא רבא שלנו יעקב אבינו הביא אותם ארץ ישראל למה למה הוא מביא אותם חסר לנו עצים במצרים לא לא לא זה עצים מיוחדים זה עצים שיעקב הבינו הביא שאברהם אבינו עוד נטה אותם בארץ שהם יהיו אלה שיבנו בהם את המשכן הוא נתה אותם פה כדי שנדע שיום אחד נצא מכאן יהיה תקווה ועכשיו גם שאנחנו לא מבינים אנחנו חלק מהכל ההשקעה הזאת ורק אם רגע אחד נסגור את העיניים נדמיין לעצמנו אייך שהילדים הקטנים האלה מתקרבים לוקחים את היד הקטנה שלהם ומלטפים את העץ הזה ומרגישים קשר ליעקב קשר לאברהם אבינו איזה רגש היה להם איזה עוצמה הם קיבלו אנחנו קשורים יש לנו שורשים עצומים וכבר הם ראו את הצרות שאנחנו הולכים לעבור והם נתנו לנו היום את העוצמה איך לגדול מזה והם מציירים לעצם את יעקב אבינו מגיע למצרים והוא סוחב איתו עצים מה אתה מבין זה הוא שותל אותם בחדר קודש העצים האלה יעזבו את מצרים איתכם ולא סתם הם יבנו את המשכן אותם האתגרים האלה שאתם עוברים אתם תצמחו וכל פעם שכל יהודי עובר זה מקבל עוצמה תקווה ווא ווא ווא יש עתיד יש תית וכשהם יוצאים ממצרים ביד רמה הם לא השאירו את העצים האלה הם לקחו איתם איתם אבל הם לקחו איתם לא רק עצים הם לקחו מה שבתוכם את כל הכוח את כל האמונה את כל התקווה שיעקב אבינו החדיר בהם לפני כל כך הרבה שנים הם לוקחים את הנשמה של העצים את העוצמה שלהם אך יש כאן דבר עוד יותר עמוק אומרת הגמרא מסכת יומ דף עב אמר רבי חמה ברבי חנינה מדכתיב מה כתוב צי שיטים עומדים מה זה עומדים אז הוא אומר עומדים שמעמידים את צפוייה דבר אחר עוד פירוש עומדים שמה תאמר שהם התבטלו עומדים לעולם ולעולמי עולמים מה הפירוש של שתי הבירורים האלה הם מעמידים את צפוייה שעומדים לעולמי עד מה הפירוש מסביר רבינו בחי זה מלשון צפיה העצים האלה עצי שיטים גרמו להם לצפיה גדולה הם ציפו לבנות את המשכן וכאן אנחנו צריכים רגע אחד להסביר מה זה ציפיה אני מצפה למשהו זה לא רק רגש שחסר לי ואני מחפש משהו זה משהו הרבה יותר מזה בוא נראה למשל דוגמה שאדם אוהב מישהו אחר באמת את הבן שלו את אבא שלו והוא רחוק ממנו פיזית הוא מצפה לראות את הבן את האבא את הסב הוא מצפה לראות אותם ברגע שאתה מצפה לראות אותם הוא נוכח אצלך הוא נמצא אצלך בלב ומחשבה הוא נמצא בנפש שלך והקשר ביניהם לא תלוי שהוא כן נמצא צך מבחינה פיזית אלא הוא נמצא עמוק בנשמה שלך בנפש שלך בלב שלך במחשבות שלך אותו דבר לבית המקדש כאשר בן אדם מצפה שואף לבנות את בית המקדש זה לא סתם מצפה לראות בית יפה את בית המקדש את קודש הקודשים זה סימן שאתה כבר קשור לדבר מבחינה רוחנית אתה מרגיש את קדושת המשכן את קדושת ת המקדש ואתה מודע לזה בכל נימי נשמת הנשמה שלך יש מאמר חזל מאוד לא מובן לכאורה אומרת אומרת הגמרא כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בנחמת שואלים מפרשים מה זאת אומרת זוכה ורואה הוא לא רואה הוא יראה יש הרבה אנשים שטבלו ולא ראו מה זאת אומרת זו חב רואה בנחי מתה באה הגמרא ואומרת לנו יסוד נפלא שעצם הצימאון עצם השאיפה עצם הגעגועים לבית המקדש עצם התאבלות עליו שאתה מרגיש שהוא חסר זה מוכיח שהוא קיים אצלך הוא קיים אצלך ברובד רוחני ומי שחי עם הציפיה לבית המקדש עם הכאב שהוא לא נמצא הוא נמצא אצלך בלב אתה מרגיש את הקדושה שבו זה שאתה מרגיש את החיסרון זה ההוכחה שנמצא בתוך העולם שלך בית המקדש זה לא רק בית יפה שאתה רוצה לראות את הבית את הזהב את הקורבנות את הכהנים זה לא רק זה זה השראת שכינה של הקדוש ברוך הוא בכל אחד ואחד מאיתנו איך כתוב ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם אומר המדרש בתוכו היה צריך להיות בתוכו לא נאמר אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד מישראל זאת אומרת המקדש זה קדושה ואת הקדושה ברגע שאתה מחפש את הקדושה צמל לקדושה קבע בקדושה יש כזה בדיחה שבא איזה יהודי מרוסיה שהיה רחוק מיהדות לגמרי היה קבלן עשיר גדול והוא בא בדיוק בתשעה באב הוא הולך ולוקחים אותו לבית כנסת והוא רואה שמתיישבים על הרצפה ובוכים אומר על מה בוכים על מה בוכים אומר היה לנו בית המקדש בית המקדש איפה זה היה בירושלים והוא נכב אנחנו מתאבלים אז הוא אומר רגע רגע איפה הוא היה במקום הזה והזה בירושלים אז רגע בית נחב אבל המגרש המגרש שב הרב כסף ריבונו של עולם הבניין הפיזי נחרב אבל הרוחני נמצא בלב שלך ואתה חי את הקדושה ואתה מצפה לגילוי השכונה וכל יהודי שומר את בית המקדש בתוכו וזה עצמו הכוח שמביא אותו לבנות את בית המקדש בפועל יש סיפור מפורסם על נפולאון שהוא בתשעה באב נכנס לאיזה בית כנסת ורואה יושבים על הרצפה ומתאבלים הוא אומר מה זה מספרי לו לפני אלפי שנה היה להם בית המקדש הוא נחרב והם צוחקים מזה מה מה מה אנם אפוליאון אם הם מטבלים אם הם כואבים אם חסר להם הם מרגישים את החיסרון של בית המקדש לפני אלפי שנה הם יבנו את בית המקדש אבל יש כאן משהו יותר עמוק לא רק הבנו הם בונים את בית המקדש עכשיו בונים את בית המקדש בלב יעקב שהוא לקח עצה שיטים לא רק רצה שיהיה להם עצי שיתים הוא רצה שעל ידי הציפיה על ידי התקווה על ידי האמונה שהולך להיות כבר הקדושה נמצאת עצם הציפיה הזאת היא מקשרת אותך לבית המקדש היא מגלה את בית המקדש שבתוכך וזה מה שנתן להם את הכוח להיות קשורים ליהדות כל השנים ולא להתבולל המצרים רצו לא רק להשמיד את עם ישראל מבחינה פיזית כתוב וייראו אותנו המצרים אומר הקוצקר ב למה לא כתוב ויראו לנו המצרים הם לא רק עשו לנו רע הם עשו אותנו רעים הם רצו לבולל אותנו שנהייה כמו כל העמים זה הבעייה הגדולה כתוב במדרש בשיר השירים בפרק ד בזכות ארבעה דברים נגלו אבותינו שלא שינו את שמם לא שינו את לשונם לא אמרו לשון הרע לא לכלכו אחד על השני ולא נמצא בהם אחד פרוץ בערבה וזה הפירוש אותם מצי שיטים החדירו בהם אתה יהודי אתה קשור לקדוש ברוך הוא וגם שהיו בני ישראל במצרים שלא יעבדו עבודה זרה אבל לא שינו את שמם לא שינו את לשונם לא אמרו לשון הרע היו באחדות איי כמה אחדות חסר לנו היום כמה אחדות חסר לנו אבל זה מה שיעקב אבינו החדיר להם את הקשר לקדושה גם שאתה במצרים בחוץ נראה הכל אחרת אבל בתוך בתוך בפנימיות שלך אתה נמצא במקום אחר יש רשבם שאומר ארז גזאו מחליף הכוח של ערז של עצי שיטים שהוא קיים לאב זה גם כאשר הוא מתייבש גם כשר נראה שאין לו תקווה גמרנו הוא מתחדש תמיד גזעו מתחדש לגמרי וזה מה שיעקב אמר לבני ישראל תהיו כמו עצי שיטים תמיד להתחדש תמיד להתגבר וזה אומרת הגמרא דבר ראשון הציפיה ודבר שני עומדים שמעמידים את צפון את הציפיה והם יוצרים שהם קיימים לעד ולעולמי עולמים התקווה והציפיה הזאת נותן לך את הכוח לעמוד בכל המצבים והיא מגלה בכל אחד מאיתנו את הכוח אבל לא זה בלבד אומר המדרש כאן דבר עוד יותר עמוק אפילו אין ביד ישראל אלא את הכיבוי את התקווה את הציפיה כדי הם לגאולה בסחר הכיבוי זאת אומרת הציפיה לא רק נותנת לא רק נותנת לך את הכוח הפנימי שהמקדש אצלך בלב זה גורם שיבנה בית המקדש וקרוב ממש ואומר החידה דבר נפלא שאנחנו אומרים בתפילה שלפעמים אנחנו מתפללים ולא שמים לב לפעמים למילים אומר אנחנו אומרים בתפילת 18 צמר דוד אעבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך כיוונו כל היום בא החידה ואומר רגע אנחנו אומרים את צמר דוד עבדך אמר תצמיח וכנות הרו משתך למה בגלל שאנחנו שומרים מצוות בגלל שאנחנו עושים תשובה לא כתוב למה כי בגלל לישועתך כיבינו כל היום גם אם אין לנו זכויות לגאולה האמיתית והשלמה אומר החידה רק בגלל הצפיה הזאת התקווה הזאת האמונה הזאת רק בגלל זה השם גלנו לכן כולנו יודעים כמה שהרבי הרעיש את העולמות התוועדויות שיחות עוררת את כל עם ישראל לצפות לגאולה את הציפית לגאולה וכל אחד מאיתנו צריך שיהיה לא את את העצי שיטים האלה את הדמות הזאת שזה נותן לו את העוצמה ואת הכוח ועצי שיטים יכולים להיות בהמון צורות אצל עם ישראל זה עצי שיטים אצלנו זה יכול להיות המון דברים אני רוצה לספר לכם סיפור נפלא של נותן לנו את המסר הנפלא כמה יכולים לעשות עצי שיטים מהמון דברים אחרים את הסיפור הזה אני שמעתי מהרב בוטמן שהוא שמע את זה מרב בדטרויט הוא סיפר שיש לו בית כנסת מאוד גדול יפה אנשים מכל החוגים באים אליו ואז הוא שם לב שיש יהודי אחד שתמיד בברכת כהנים יוצא החוצה בחוץ ל ארץ יש הרבה בתי כנסת שרק מברכים ברכת כהנים בחגים זמן שמחתינו אבל תמיד לפני ברכת כהנים שהשליח ציבור מתחיל רצה הוא יוצא החוצה והוא לא הבין למה פעם פעמיים שלוש מה קרה הוא החליט אולי הוא פשוט רץ הביתה אז הוא החליט אני מזמין אותו לסעודת חג אצלי בבית בכדי שהוא יהיה בברכת כהנים הוא רצה שיהיה ברכת כהנים ואז מה הוא רואה שמתחילים רצ ותו יהודי מוריד את הטלית מקפל אותה ויוצא והוא לא מבין הזמנתי אותו לסעודת חג א אז אותו רעב היה בתפילה גמר יוצא החוצה רואה אותו מחכה בחוץ אה זאת אומרת שהוא לא שכח ואז הם נכנסים הביתה אוכלים עומרים קצת לחיים הלבבות פתוחים קצת ואז הוא אומר א מותר לי לשאול אותך שאלה אישית כן בבקשה למה תמיד בברכת כהנים אתה יוצא מה יש לך נגד ברכת כהנים ואז היהודי הזה נהייה רציני בעיני הדמאות הוא אומר אני רוצה לספר לך אני בזמן השואה הייתי באושוויץ היינו בצריף 300 אנשים קור כלבים מיתות של שלושה קומות מה זה מות חתיכות עץ וכל פלטה של עץ היה צריך להיות ארבע חמש אנשים והיינו שמונה ורא והיום אבל מי החזיק אותנו היה שמה אחד שנקרא הרבי שלנו הוא תמיד עודד אותנו דחף אותנו הוא תמיד תמיד תמיד הרים אותנו והוא הוא איך הוא עשה אני לא יודע תמיד שהיה איזה חג ראש השנה הוא עשה חשבון והוא אמר לנו עכשיו הולך להיות החג הזה והזה פעם אחת הוא בא ואומר לנו עוד 10 ימים זה פסח ואנחנו הולכים לעשות בצריף שלנו לס נורמלי איך כן אני לא יודע איך הוא הצליח להשיג איזה חתיכת מצה הוא אמר שהוא יתן לכל אחד פירור אחרי שחזרנו מהעבודה זכותי לגמרי בסביבות 10 שהשומר עזב את הצריף בדק שהכל בסדר אנחנו יורדים מהמיטות ממה שנקרא מיתות ויושבים על הרצפה והרבי שלנו הרבי שלנו מתחיל להגיד את האגדה הוא זכר את האגדה כמעט כולה בעל פה ואז כשבאנו למצוות החלת מצה נתן לכל אחד איזה פירור ואז פתאום אנחנו שומעים מישהו מתקרב אל הדלת פותח את הדלת ואמך שמו וזכרו רואים הנצי הזה שומר נצי עומד ולא רק סתם הוא היה קצין הוא שמע כנראה איזה רעש ואנחנו תוך שנייה אחת קפצנו למיטות אף אחד לא היה שם על הרצפה ואז הוא הולך תופס את היהודי הכי קרוב אליו שם לו את האקדח על הראש אומר לו מי עשה את כל הסיפור הזה פה ובסוגים הנאצים ידעו תמיד מתי פסח מתי מתי סוכות הם הרבה פעמים הגזרות שלהם היו דווקא בימי החגים שלנו ואז הוא אומר לו אני לא יודע אם לא תגיד לי אני הורג אותך ואז הוא אומר אתה רוצה שאני אלשין על האחים שלי אני אלשין על האחים שלי תרוג אותי ואז הוא לוקח עוד יהודי אף אחד לא אומר לו ואז הרבי שלנו הרבי שלנו יורד מהמיטה הולך לנאצי הזה עם אח שמו פותח את השק ש את החתיכת בת שהיה לו ומר אני עשיתי את זה הנה הלב שלי תהרוג אותי ונצי שם את האקדח וברגע האחרון אומר לא לא כל כך מהר תמות מחר אנחנו הולכים לאסוף את כל היהודים את כל המחנה נעשה בימה ושם נספר על החטא הגדול שעשית ושם למן יראו וישמעו אוקיי למחרת באמת עשו בימה גדולה ושמים אותו לבימה ושמים עץ כבו ומספרים את כל החטא שלו ואז הנצי אמח שמו וזכרו רוצה לעשות קצת מעניין אז הוא אומר יש כזה כלל שאפשר תמיד למי שהולכים להרוג אותו לבקש בקשה אחרונה ואזה נותנים לו מה אתה רוצה שייתנו לך חתיכת לחם חתיכת בשר יין מה אתה רוצה ואז היהודי הזה אומר לו אני הולך לעזוב את העולם אבל אני רוצה לתת משהו לאחים שלי לכל היהודים שנמצאים פה מה אני יכול לתת להם לא בגדים ולא אוכל אבל אני יכול לתת להם משהו מאוד חשוב אני כהן ואני רוצה לברך ברכת כהנים נצי לא יודע מה זה ברכת כהנים אזה אומר אוקיי ת מה שאתה רוצה ואז הוא פורס את שתי הידיים שלו שתי הידיים הקדושות שלו מגיד להגי מתחיל להגיד לאט לאט יברכך השם וישמרך ומהעיר דמעות קדושות אומר אותו יהודי לרב בדטרויט אני הייתי שם הרצפה היייתה רטובה מהדמות שלנו תראה איזה אהבת ישראל יש תראה איזה אמונה יש יהודי הולך לעזוב את העולם ומה בראש שלו הדבר ראשון מה אני יכול לתת לעם ישראל ותראה את האמונה שלו מצב כזה הוא נשאר מאמין ויותר ממאמן הוא מחלק את האמונה שלנו עם כולנו וכולנו היינו בעולם אחר המלחמה נגמרה ואני ניצלתי באתי לאמריקה ואז הג'וינט נתן לכל אחד סכום כסף ואז אני עובר על יד החנות ש מוכרים אוכל לא כשר ואני מבקש סנדוויצ'ים בשר ו נותנים לי את הסנדוויץ' הביאו לי את הסנדוויץ' ואני שואל את המחיר אומרים לי את המחיר ואני מוציא את הכסף ושם על על השולחן מחזיק את הסנדוויץ' הזה ובעיניים שלי ברכת כהנים בעיניים שלי אני רואה אותו את האמונה שלו את הקדושה שלו את אהבת ישראל שיש לו השארתי את הסנדוויץ' םב שרה לא קשר על השולחן והלכתי והאישה שואלת את הכסף לא לקחת אני לא צריך את הכסף אחרי זה רצו לתת לי עבודה עם משכורת יפה אבל לעבוד בשבת לא למה ברכת כהנים ואחרי זה הוציאו לי איזה בחורה עשירה בחורה טובה להתחתן ונפגשנו והכל הלך חלק וכמעט כמעט כמעט כבר הלכנו להתחתן ממש כמה ימים לפני זה שוב פעם בריכת כהנים כת כהנים בעיניים שלי ביטלתי את החתונה אומר אותו יהודי לרב הברכת כהנים הזאת הצילה לי את החיים אני לא רוצה לאבד אותה אני חושש שאם אני אשמע ברכת כהנים אחרת עוד פעם ועוד פעם הברכת כהנים הזאת ש אצלי פרוז'קטור כוח עוצמה העוצמה שלה תירד הכוח שלה ירד החיות שלה ירד אני לא רוצה לשמוע ברכת קונים אחרת אני רוצה את הברכת קונים הזאת כל אחד ואחד מאיתנו צריך שיהיה לא את הברכת כהנים שלו את העצי שיטים שלו אה לנו פעם דבר ששמה נו איזה שיעור טוב איזה התרגשות טובה לחזור על זה לשחזר את זה פעם התרגשנו מאיזה תפילין עתיקות מאיזה תמונה של סבא לא חשוב מה שיהיה לך ברכת כהנים שתמיד לשחזר אותה והאמת שגם היום בתוך החושך הגדול והנורא הזה יש לנו הרבה עצי שיטים הרבה הרבה דברים שאם נפתח את העיניים נראה כמה שזה יכול להרים אותנו רומם אותנו לגלות לנו את הכוחות שלנו דווקא בתוך המנהרות של הטרור שבעזה בתוך המנהרות החשוכות של החמס דווקא שם בוקה אור של אמונה 482 ימים הייתה אגם ברגר בשבי במנורות החשוכות במקום שהמחבלים לא רק ניסו להחביא אותה ניסו לשבור את הרוח שלה לטשטש את הזהות היהודית שלה ותראו איך זה נפלא דווקא שם מקום החושך הזה האמונה שלו פתאום נדלקה ויום אחד היא מוצאת באיזה חור סידור כנראה נשכח על ידי החיילים שהיו בשטח פתאום במקום הכי חשוך היא היא מוצאת סידור יהודי הא לא מוותרת עליו הם אש שמשת בו לאורך כל התקופה וכשהיא כבר משתחררת המחבלים ממח שמה וזכה מנסים לאלץ אותה לקחת את הקוראן שלהם להבדיל אבל היא לא לוקחת את זה היא יודעת אולי שיא שמה את עצמה בסכנה אבל היא לא לוקחת את זה דווקא במקום החשוך הזה נדלקה האור הפנימית שתמיד היייתה אצלה ואבא של אומר בכל נרגש ידענו בבירור שיש לה עוצמות לעשות דברים שלא מאמינים שהיא תעשה האמונה נתנה לה את הכוח ביקשנו וקיבלנו שיר סיגל הבת של קיט סיגל שהוא השתחרר מיד הרוצחים היא סיפרה אבא היה רחוק מאוד מהיהדות והוא סיפר שדווקא שם במערות של החמס הוא לא כעס על השם הוא לא שאל שלות על הקדוש ברוך הוא אדרבה הוא חיפש זהות יהודית הוא חיפש אותה והיה לו קשה למצוא אותה איפה אני מוצא את הזהות היהודית שלי ואז פתאום הוא נזכר שיש ברכות מאיזשהו מקום עולה לו בראש יש בורא מיני מז הוא לא אמר את זה בחיים בחיים שלו הוא לא אמר את זה פתאום הוא נזכר שיש שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד הוא לא אמר את זה ודווקא בתוך החושך הזה הוא נזכר אני יהודי ויש משמעות לעם שלי ואני צריך להיות מודע מאיפה אני מגיע וזה חיזק אותו מאוד אחרי שאבא שלי השתחרר והוא יצא החוצה רצינו בארוחת שישי בלילה בשבת מה נעשה איזה דבר אתה אוהב התחלנו לחשוב מה התבשיל שהוא הכי אוהב אולי חלה טובה אולי זה תבשיל טוב ושאלנו אותו מה אתה רוצה שמה הוא לא אכל שמה הוא היה רזה רזה הזה שם הוא סבל אדם רוצה אוכל שהוא אוהב אוכל שייתן לו הרגשה טובה מה הוא אומר אומר את יודעת מה אני הכי הכי רוצה כיפה וכוס קידוש תראו איזה עוצמה במקום לשבור את הרוח תראו איזה עצי שיטים יש להם במקום שהמחבלים חושבים שהם שולטים פתאום מתגלה שמה אתם לא שולטים אתם אולי שולטים על הגוף אבל על הנשמה אתם לא שולטים ועצי השיטים האלה גם היום נמצאים כשאנחנו שומעים את הסיפור של אגם היא סרבה לוותר על הזהות היהודית שלה האמת האלוקית 482 ימים של אמונה של אמונה איתנה והיא מספרת את הסיפור שלה בפשטות הכי גדולה זה הכי נורמלי אצלה וכמה התרגשנו מאלכסנדר הוא היה בשבי בדידות חושך כשהוא משתחרר מה הוא עושה דבר ראשון הוא מניח תפילין ובבית האחרונים חלש מהשבי צועק שמע ישראל האמונה החזיקה אותי בשבי הוא אומר לרב לזר התחזקתי מאוד בביטחון אלי הכהן הם לא ידעו ושאר החטופים לא ידעו מתי שבת מתי חג אבל כל הזמן בראש הם חישבו את התאריכים כל יום הם אמרו שמע ישראל ותפילות מה שהם ידעו מה עושים בשבת שצריכים לעשות קידוש לוקחים מים אבל עושים קידוש האם זה לא הצי שיטים שלנו האם זה לא העצי שיטים שאנחנו יכולים לראות אותם איזה עוצמה יש לנו האם זה לא סיפור שמספר לנו שגם בחושך תמיד יש לנו את הכוח שגם הבטון של המנהרות לא יכול לעצור את האמת יש לנו עוד עצי שיטים כשאנחנו רואים את החיילים ואת עם ישראל שרים בהתרגשות השם יתברך תמיד אוהב אותי שועים את ההתפרצות שלהם כאשר שרים אני מאמין באמונה שלמה בביית המשיח עם ישראל חי רואים את ההתפרצות שלהם ש שהחיילים רחוקים עומדים בשורה לנייר תפילין אתם יודעים כמה אלפי תפילין חילקו כמה ציציות חילקו לראות את האחדות הנפלא שיש ביניהם בא חטופים בתוך המנהרות את האחדות שכל אחד דאג לשני האם זה לא צריך להיות עצי שייטים לראות את האחדות ותאוות ישראל שיש בנו אבל יש לנו כאן עוד דבר חשוב מאוד עצי שיטים האלה שאנחנו היום רואים בחיים שלנו אנחנו צריכים להעביר לילדים שלנו מכיוון שלפעמים הילדים בבית שומעים רק את המחלוקות את הסכסוכים את מה ששומעים בכל מיני אתרים שמלכלכים ורק מחפשים את השלילה שיש באנשים שלא חושבים כמוני זה נורמלי שאדם לא חושב כמוך אבל לשנ ולחפש את השלילה השם ישמור גם אצלהם אצל החמס מאויבי תחכמני גם אצלהם יש אחדות אנחנו אנחנו נחפש את כל הדברים השלילים ובחו בזמן מלחמה יש דברים אולי שאתה צודק הם לא בסדר אבל עכשיו זה זמן מלחמה גם בהלכה יש דברים שגם שעשו בזמן מלחמה לא בסדר שמו את זה בצד על פי הלכה עושים את זה אנחנו צריכים לדאוג לאיזה עם אנחנו עכשיו יוצרים להעביר את זה לילדים שלנו שיראו את העוצמה שלנו שעורר את הכוח הייתי הייתי לפני שנים בסמינר בצרפת ואני אמרתי את השיחה ואחרי זה היה רב שולם ברניק והוא סיפר סיפור מעניין הוא ירד מהדרך איך שקוראים עשה דוקטורט היה אדם מאוד מוכשר יהדות לא דיברה איתו והיה פעם אחת שהוא שוכח עם אבא שלו והוא היה מאוד גאה שהוא עשה דוקטורט הוא הרגיש שאבא שלו לא כל כך מתגאה בזה ואז אבא שלו מספר לו אבא שלו אומר לו אתה יודע בזכות מה אני אני פה אני חי בזכותך אבא שלו עבר את השואה בזכותי אני לא נולדתי אז מה זאת אומרת עוד לא באתי לעולם אומר אני אגיד לך מה אומר זאת אומרת אביו אומר הוא היה זמר גדול היה לו כול יפה שר יפה והוא היה במחנה השמדה ואז אחד מהנאצים שמע אותו שהוא שר לפני ה לפני היהודים שהיו במחנה רצה קצת לעודד אותם אומר לו או אתה שה יפה הוא ארגן קונצרט ואבא שלו שר שירים אבא שלו ידע גם שירים של גויים ונורא התרגשו חו לו כפיים מחו לו כפיים היה בהתרגשות עצומה ופתאום אחד מהנצים אומר אנחנו מתרגשים משירה של יהודי אנחנו מכים לו כפיים איך אנחנו עושים את זה והחליטו לבטל אותו זרקו אותו מהבימה הושיבו אותו על יד שולחן ונתנו לו צלחת עם פירות ירקות אוכל שהוא לא ראה כבר לא ראה שנים פיקוח נפש אז הוא הולך מחפש את הסכין מזלג אם לא נותנים לו רצו להשפיל אותו ואז הוא רוצה לקחת עם היד את האוכל ואז הם מזיזים את הצלחת ווא הולך עוד קצת עוד צלחת וככה הוא רץ אחרי הצלחת ובסוף הם זורקים את הצלחת הזאת עם האוכל לתווך הפח אומרים לו אתה רוצה לאכול תיכנס לפח תוציא את זה בתוחה פח גדול והוא מכניס את הראש שלו לתוך הפח ורוצה להוציא את זה ואז הם דוחפים לו את הראש בתוך הפח תאכל שמה בתוך הפח הבושה הרגה אותו ובאותו רגע הוא החליט שיהרגו אותי לא אכפת לי אבל אז הוא אומר פתאום פתאום עלה לי בראש לא אני הולך לצאת מפה ואני הולך לבנות בית חדש להתחתן ולהביא ילדים ולהמשיך את עם ישראל אומר אתה מבין רב שולם אתה הצלת אותי לא היית אז לא ללדת עוד לא התחתנתי העצי שיטים האלה להמשיך את עם ישראל זה מה שגרם שאני פה שאני פה בעולם הזה וזה מה שאנחנו צריכים להעביר לילדים שלנו להעביר לעצמנו ולהעביר לילדים שלנו לדבר להם לא רק דווקא ל השלילה של השני על הסכסוכים על המחלוקות לעורר בהם את האמונה את העצי שיטים את הברכת כהנים שיש בנו את אהבת ישראל שאנחנו מוצאים בכל חור וחור מ ירצה השם בזכות זה נזכה בקרוב ממש לביאת משיח צדקנו למטה מעשרה תפח