ההזדמנות שלי לבנות את מה שנחרב בתוכי | תשעה באב, הרב שבתי סלבטיצקי שנת תשפ"ד

אנחנו היום נמצאים בחודש אב לפני צום תשעה באב שזה הזמן שנחרב בית המקדש כולנו מכירים את המדרש המפורסם שכתוב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם אומר המדרש למה לא נאמר בתוכו אלא בתוכם בתוך כל אחד ואחד מישראל אז כל אחד מבין כמו שבית המקדש נחרב גם בחיים שלנו בחיים הפרטיים שלנו שיש בתוכנו את בית המקדש לפעמים אנחנו מרגישים מעין חורבן מעין נפילה וכל אחד מאיתנו עבר לפעמים זמנים שאין לו השראה אין לו חיות אין לו התלהבות נראה לו כאילו הכל חסום וסגור שהוא לא מצליח בחיים ולפעמים עד כדי כך הוא אנחנו במצב שנראה לנו שאיין סיכוי שהמצב ישתנה אין סיכוי שהשאיפה שלנו הרצונות הטובים שלנו יוכלו להתקיים אנחנו לא מרגישים שהחזון שיש לנו המטרה שיש לנו אני לא רואה שאני אוכל ליישם אותה ומכיוון שכל דבר שכתוב בתורה זה הוראה בשבילנו אנחנו צריכים להבין ולהעמיק מה הסיבה שנחרב בית המקדש מה המקור של זה מה השורש של חורבן בית המקדש למה שלפי זה נבין מה הסיבה שהבית המקדש הפרטי שלנו גם הוא לפעמים נחרב ומזה נלמד איך להתמודד עם זה ברגע שנבין את סיבת החורבן נבין איך נוכל לבנות את המקדש שבתוכנו איך נוכל פתאום לגדול ולצמוח ולזכות לראות את הבית המקדש שלנו הפרטי פתאום שהוא נבנה ובוודאי שזה יהיה חלק גדול מאוד בבניין בית המקדש על ידי משיח בקרוב ממש בכדי להבין את זה בואו נלמד גמרא במסכת גיטין שהגמרא מסבירה למה נכה בית המקדש אומרת הגמרא ככה אמר רבי יוחנן מדכתיב מה שכתוב בפסוק אשרי אדם מפחד תמיד מקשה ליבו יפול ברעה אומר רבי יוחנן זה הולך על קמצא בר קמצא שזה הסיבה שנח בית המקדש מה הסיפור סיפור אני חושב שכולנו מכירים היה אדם בירושלים רך סעודה רבתי שלח שליח להזמין את החברים שלו לאיש הזה היה חבר שהשם שלו היה קמצא והוא היה והוא והוא שלח להזמין אותו אבל היה לו עוד אחד שונא שקראו לו בר קמצא והשליח התבלבל והזמין את השונא שלו לסעודה ובאמצע השמחה רואה בעל השמחה את השונא שלו את בר קמצא יושב בין המוזמנים זעם האיש והלך אליו ואמר לו אני ואתה רסוני מה אתה עושה כאן קומצה אומר לו בר קמצ אבל כבר באתי תעזוב אותי אני אתן לך את דמי הסעודה והשתייה שלי אומר לו לא בשום פנים ואופן לא לא הוא אומר לו אני אתן לך חצי מכל העלות של הסעודה אומר לו לא אומר לו אתה יודע מה אל תבייש אותי אתן לך את כל העלות של הסעודה אמר לו לא אכז אותו בא לסעודה והוציא אותו אומרת הגמרא בר קמצא אומר לעצמו היו שמה חכמי ישראל ולא מכו בבעל הסעודה סימן שנוח להם מה שקרה נוח להם שהוא זרק אות אלך ואל שין עליהם לפני הקיסר הלך ואמר לקיסר מרדו בך היהודים הם מורדים בך אומר לו הקיסר יש לך איזה הוכחה אומר כן שלח להם קורבן ואתה תראה הם לא יקריבו אותו ובאמת הקיסר שלח לו עגל משובח אבל הבר קמצא הזה עשה לו מום קטן בניב השפתיים ו בעין שעל פי דין ישראל זה נחשב כמו מום אצל הגויים זה לא נחשב כמו מום וכשהבנתי לעשות חובן אמר להם רבי זכריה אם נקריב אותו יאמרו שבעלי מומים קריבין אצל המזבח אז אמרו אוקיי אז בוא נהרוג את בר קמצ זה זה שהלך להלשין יש לו דין של רודף יש לו דין שהוא רוצה חלילה להרוג את עם ישראל שהוא לא יגרום לחורבן בית המקדש אמר להם רבי זכי אבל אם תאגו אותו אנשים ייאמרו המטיל מום בקורבן דינו מוות הנשים יחשבו למה הרגתם אותו בגלל שהוא עשה מום בקורבן אסור לעשות את זה אומרת הגמרא אמר רבי יוחנן הענווה של רבי זכריה החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו וכאן אני חושב שכל אחד שלומד או שומע את הגמרא הזאת מה זה הענווה של רבי זכריה מה זה שייך הענווה היה צריך להיות החומרה שלו הצדקות שלו החסידות שלו שהוא כל כך חשש שלא יאמרו שמותר להקריב קורבן עם מום לבית המקדש שיכלו להגיד שמי שמטיל מום הדין שלו מיתה מה מה זה שייך לענווה אנחנו מכירים את הכלל הגדול שמוסבר הרבה פעמים בתורת החסידות אין לך מידה טובה או מידה רעה בכל מידה ומידה יש מצבים שהיא טוב יש זמנים שהיא טובה ויש זמנים שהיא רעה כל מידה ומידה לכן זה נקרא בשם מידה הגבול שלה ההגדרה של המידה יכול להיות שכלפי חוץ זה נראה אותו דבר אבל לפעמים זה שתי דברים הפכים לגמרי בא הבעל שם טוב ואומר ענווה זה מידה עצומה ענווה אנחנו יודעים משה רבנו העניו מכל האדם אשר על פני אדמה אומר הבעל שם טוב אבל ל רבי זכאי היה ענווה גדולה וכשהוא שומע הולכים להקריב את הקורבן עמום שעושים את זה בגלל שלום מלכות שלא יחשבו ש הקיסר לא יחשוב שמורדים בו נכנס בו ספק האם זה דבר נכון לעשות או לא נכון לעשות האם זה מותר באמת להתיר כזה דבר להקריב קורבן אימום זה מותר הוא ידע שזה יכול לגרום לקיסר לכעס אבל היה לו ענווה לא היה לו את הוגבה ליבו בדרכי השם לפסוק מותר להקריב קורבן הימום בשביל בשביל שלום בשביל לא לעשות חלילה מלחמה עם הקיסר מותר בשביל שלא יהיה מישהו שילך להלשין לקיסר שלא הקריב הו מותר להרוג אותו מכיון שהוא רודף אחרי לאחרי עם ישראל הוא חלילה רוצה להרוג את עם ישראל אבל אותו רבי זכריה לא מצא בעצמו את הכוח את העוז את הגבורה להתיר כזה דבר למה הוא היה שפל ועניו בעיניו והוא חשב לי אין את הזכות לעשות את זה לי אין את הכוח לעשות את זה לי אין לי את הכוח להרוג אותו בן אדם שהלך להלשין אפילו שיש לו דין רודף אבל מי אני שאני ו כזה דבר אני אני אני כלום אני עי ואפס זה הפירוש של הענווה שלו אומר הבעל שם טוב זה מה שאומרת הגמרא הענווה של רבי זכריה החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו גלנו מארצנו מכיוון שלא היה לו את וגבה ליבו בדרכי השם פה לפעמים צריך גאווה אבל זה גאווה מצד קדושה זה לא מצד הגאווה הישות שלך הכבוד שלך מצד שכך צריך לעשות ובגלל שהיה לו שפלות עצמית הוא לא לקח על עצמו את את האומץ הזה לפסוק את הדין מה שצריך ומזה אומר הבעל שם טוב את הכלל לכל אחד ואחד מאיתנו כלל גדול בעבודת השם שמובא בכמה ספרים ומהם פר כתר שם טוב בשם הבעל שם טוב זה סוד גדול איך קורה החורבות שלנו החורבן של בית המקדש הפרטי שלנו לפעמים רוב הענווה של האדם גורם שהוא מתרחק מעבודת השם אומר הבעל שם טוב שמצד שפלותו הוא לא מאמין שהאדם הזה יש לו המון המון עוצמה על ידי התפילה שלו על ידי הלימוד תורה של לדי החסד שלו הוא משפיע שפע בכל העולמות אומר הבע שם טוב גם המלאכים מאיפה הם ניזונים מהתורה והתפילה של כל אחד ואחד מאיתנו ואם אומר הבעל שם טוב דבר נפלא אם בן אדם היה מאמין מי הוא באמת כמה כוח כמה עוצמה יש לך כמה השפעה יש לך בעולם הוא היה עובד את השם בכזאת שמחה שהשם זיכה אותי שנתן לי כזה עוצמה ו וערך היה עובד את השם מתוך יראת שמיים אמיתית מסביר הבעל שם טוב זה מה שכתוב בפרקי אבודה מה למעלה ממך אומר הבל שם טוב נפלא תדע לך תחכו במוח שלך מה שלמעלה מה שקורה למעלה זה ממך כל אחד מאיתנו הוא חלק אלוקי ממל ממש והשם נותן לכל אחד את האחיות והשליחות בעולם השם אומר לאדם הראשון ויברך אותם אלוקים דבר ראשון מה שהוא אומר לאדם הראשון ויאמר להם אלוקים פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה הורדו בדגת הים ובעוף השמיים ובכל חיה הרומס על הארץ תראה איזה עוצמה הקדוש ברוך הוא נותן לאדם הראשון ואנחנו מכירים שהנשמה של אדם הראשון היייתה נשמה כללית זאת אומרת כל אחד מאיתנו הוא היה בתוך הנשמה הזאת אז אותו הערכה עצמית חיובית לא שלילית נובעת מהכרה שהשם ברא את כל אחד ואחד מאיתנו בצלם אלוקים עם שליחות מיוחדת וכל אחד מאיתנו הוא יצור חד פעמי שלא היה ולא יהיה כמוהו ולכל אחד יש יכולות וכישרונות נפלאים והמודעות הזאת שהשם העניק לנו את היכולת הזאת את השליחות הזאת ל אנחנו צריכים להשתמש בזה לטובת הפרט ולטובת הקלט להשפיע בעולם וזה נותן לנו תחושה של ערך עצמי וביטחון עצמי שזה הענווה האמיתית הענווה האמיתית להיות מודע שיש לי כוחות מהקדוש ברוך הוא אני לא לוקח על זה קרידיט זה מחייב אותי זה לא שלי נתנו לי את זה בכדי שאני אפעל עם זה וזה פועל לבן אדם וגבע ליבו בדר השם שאני בא לענייני של עבודת השם הלב שלי גבוה פתוח וההרגשה הזאת עושה פלאות פותח לנו את הפוטנציאל האישי שלנו מכיוון שזה פותח לנו את הקשר עם הקדוש ברוך הוא מניק לכל אחד מאיתנו תחושה של משמעות עמוקה שנובעת מהמודעות לשליחות שהשם נתן לנו וכשהשמש הכוחות לעשייה למצוינות לשיפור עצמי מתמיד ואנחנו צריכים לבחור את ההערכה את את האמונה הנכונה לא את הגאווה החיצונית הזאת אלא את את אותו הגאווה את אותו וגבה ליבו שתוביל אותנו לשגשוג אמיתי לחיים של ערך ומשמעות מכיוון שהיצר הרע יודע את ה סוד הגדול הזה הוא יודע את המעלה הנפלאה הזאת שיהיה לנו אם נחדר בנו את המושג הזה לכן הוא לוחם על זה כל הזמן ולכן יצר הרע כל דבר מכניס לנו אין לך ערך ולא מתייחסים אליך ולא תופס מקום ואתה שקוף ואין לך שום משמעות שום משמעות וזה גורם לאדם חלל עמוק בנפשו ואומר הבעל שם טוב וזה גורם שהוא לא עריך את המעשים שלו והוא עושה דברים שליליים ודברים לא טובים למה מי אני מה אני אין לי ערך למה שאני עושה מי מסתכל בכל מה שאני עושה אני שום דבר לא שווה אומר הבעל שם טוב זה מה שכתוב הענווה של רבי זכריה החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגנו מארצנו שענה של במקומה יכולה חס ושלום לגרום להחריב את בית המקדש הפנימי שלנו וראיתי עוד ביאור נפלא שזה גם ממשיך את הביאור הזה בספר מאור עיניים ספר מאור עיניים זה ספר שנכתב על ידי רבי מ מנחם נוחם מיצו נובל הוא היה תלמיד של הבעל שם טוב תלמיד של המגני מזריץ והוא היה בעצם ראש השלשלת של חסידות הצ' נובל שממנה ייצאו עוד המון חסידויות והוא הסביר דבר נפלא למה זכריה אמר מה שהוא אמר ולמה אף על פי כן לפי המדרגה של רבי זכיה זה לא היה מושלם רבי זכיה היה צדיק מאוד גדול והוא ראה ברוח הקודש שהגיע העת שבית המקדש יחרב אז הוא עשה לעצמו חשבון פשוט בית המקדש בן חוב החוב נחרב אם נקריב את הקורבן הבעל מום ייאמרו שבעלי מומים קריבים למזבח ומי שעושה מום בקורבן יגידו שהוא חייב מיתה הוא ראה גם אם יקריבו זה לא יעזור גם אם נהרוג את אותו המלשין זה גם לא יעזור למה הוא ראה בשמיים נגזרה גזרה שבית המקדש הולך להיחרב למה בגלל לאצ אנחנו מכירים שיש סיבה של שנאת חינם ועוד דברים שעוד מעט אנחנו נראה אותם אז אם בית המקדש בלב הכי נחרב למה כדאי לעבור על דבר תורה מה אני מרוויח מזה אז הוא המציא תירוץ שמ יומרו אולי יגידו שמקריבים בעלי מומים אולי יגידו שמי שעשה מום חייב מיתה נכון הוא הסכים שבגלל שלום מלכות צריך להקריב קורבן נכון בגלל פיקוח נפש אפשר להרוג את המלשין הוא רודף אבל אם זה לא יעזור לי מה אני צריך לעשות את זה אני רואה שהגזרה נגזרה כאן באה השאלה הגדולה אם כן צריך להבין אז למה הוא לא אמר להם למה הוא לא אמר להם בפירוש אני רואה שבית המקדש הולך להיחרב ולכן אין עניין להקריב את הקורבן ולהרוג את המלשין הזה למה הוא לא אמר את זה אומר המורה להם דבר נפלא בגלל הענווה שלו הוא לא היה מסוגל להודיע להם שאני ראיתי את זה ברוח הקודש אני אגיד שיש לרוח הקודש אז בגלל הענווה שלו הוא לא אמר אז מה הפירוש הגמרא אומרת בגלל הענווה נחרב בית המקדש וכאן בא הכלל הגדול הוא אומר גם שאתה רואה ברוח הקודש שב המקדש הולך לחרב אתה צריך להגיד את זה על עם ישראל למה אף פעם אסור להתייאש ממידת הרחמים אם היית אומר שהולך להיות חורבן היו מתפללים עושים תשובה ויש סיכוי גדול שהשם היה מרחם מרחם עלינו שהגזירה תתבטל כמו שהקדוש ברוך הוא ביטל את הגזירה בחטא העגל זה היה ללא פחות מ מזה היה יכול לבטל גם את הגזירה של חורבן בית המקדש כולנו מכירים אפילו חרב חדה מונחת על צברו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים והגזירה היייתה יכולה תבטל זה שהיה לו ענווה מה זה ענווה ענווה שלא היה שאנחנו לא יכולים לבטל את הגזרה הענווה שלו שהוא לא אמר שיש אני רואה ברוח הקודש שהולך להיחרב בית המקדש בגלל שהוא לא האמין שיש סיכוי שהם יכולים לבטל את הגזירה הענווה הזאת זה היה שורש של חובל בית המקדש והרבי פעם אמר שהבעל שם טוב אומר שיש קליפה שהשם של הקליפה הזאת זה מי אני ומה אני הקליפה הזאת מכניסה לבן אדם את ההרגשה מה הערך שלך מי אתה בכלל והקליפה הזאת אומרת כל המעשים שלך מה אני מה אתה עושה בכלל אין לך ערך ורבי דיבר שכל פעם כל יהודי עולם מלא אין יהודי קטן הרבי כתב כמה פעמים ולכל אחד יש שליחות קודש היה פעם אחד נכנס אדם מאוד קדול רבי נכנס אל הרבי מלובביץ מסמת לשיחה ל יחידות ואז הרבי באמצע השיחה שואל אותו מה אתם עושים לילדים שחס ושלום קצת יורדים מהדרך אותם הילדים שלא מרגישים טוב עם היהדות אותם הילדים שלא מרגישים טוב עם עצמם מה אתם עושים אז הרבי אמר אצלנו אין ילדים כאלה אז הרבי עונה לו ככה ספונטני הסלח לי כבודו איזה ילדים של עם ישראל הם לא ילדים שלנו הרבי לקח את השליחות אנחנו אחראים על כל עם ישראל לא רק על הילדים של החוק שלי של הבית שלי של הבית כנסת שלי אני אחראי על כל הילדים כולנו ילדים של הקדוש ברוך הוא אני לא אשכח את זה ממש מיד כשבאנו פה לאנט ח וסיפור שלם אבל פגשתי איזה יהודי רוסי ודיברנו דיברנו ושאלתי אותו האם הוא עשה ברית מילה אומר לי לא הוא עשה ברית מילה אני אז עוד אף פעם לא עשיתי ברית מילה לאנשים פוגרים אז מיד הלכתי למוהל פה בקהילה קראו לו רב דוד הוניק אמרתי לו בוא צריכים לעשות לו ברית מילה הוא אומר פה אסור לעשות לא בבית חולים עם רופא יש רופא יהודי במדים היה ובוא נלך אליו נראה אם אפשר לעשות איתו ברית מילה ביחד הלכנו אין שום בעיה אמרה לי מזכירה אין שום בעיה וקבעו לנו ותור לעוד כמה חודשים כתבתי לרבי שאנחנו הולכים לעשות ברית מילה לבחור רוסי עוד בתאריך הזה והזה עוד כמה חודשים מבקשים ברכה שהכל יהיה בסדר ואז מגיע אם אני לא טואה באותו יום מברק אז לא היה לא היה עוד את האימיילים פקסים לא היה כזה מצי מברק אני לא זוכר את המילים אבל הרבי נה לנו איך זה שעוצרים לעשות ברית מילה שכל יום ויום זה איסור כרת צריכים לעשות את הברית מילה היום ואז הרבי מוסיף אם זה בעיה של כסף הרבי אמר ייה סולק זאת אומרת ייה שולם מפה זאת אומרת הרבי ישלח את הכסף אז לכתי לרב דוד יניק ואמרתי לו בוא הלכנו לבית החולים למיד ליים והולכים לאותו רופא ויש שורה ארוכה של אנשים ואנחנו הולכים למזכירה ואנחנו אומרים למזכירה יש לנו פגישה דחופה עם הרופא איך השם שלכם אז אנחנו אומרים ל באנו מחבד אמרנו את השם זא אומרת רג אני נכנסת לשאול אותו מכ שאצלי ביומן זה לא כתוב היא נכנסת ואנחנו נכנסים איתה ביחד ואני מראה לו את המברק זה ב מהרבי מלובביץ הוא עצר לרגע ואומר למזכירה תעצרי את כולם אני עושה עכשיו את הברית כוח של הרבי לקחת אחריות על בן אדם שהוא לא ראה אותו ולא יודע ולא שום דבר יהודי רוצה לעשות ברית מילה מיד עושים ברית מילה זה הרבי החדיר בנו את הערך שלך וגבע ליבו בדרכי השם אין דבר שעוצר אותך אתה ממשיך לה לעשות ומידך אם יש לבן אדם ענווה שלא ב מקום הנכון לא בדבר הנכון זה יכול מאוד להזיק לו יש מכתב של הרבי הקודם הפריד ק רבי מי שרוצה לראות זה בקרך א' באגרות קודש עמוד סג ואז הוא במכתב הוא כותב יש אנשים שרואים רק נגעי עצמם ומח אוהם אדם מסתכל על עצמו רק את הצד השלילי שלו רק את הצד השלילי והשפלות העצמיות אומר הפריד קרב הנהגה זו היא בבחינת שפלות של שקר וענווה של שטות והיא מאבדת ומפסידה את מהות האדם הענווה של השקר הזאת והשפלות הזאת של שטות הזאת זה מעבד ומפסיד את כל העצם שלנו ואותם הענבים הריפ כותב במרכאות שמשתמשים בענוה שלא במקומה ונמנעים מלימוד פנימיות התורה או מלקר את הזולת מי אני מה אני הרבי כותב מי אני מה אני שאוכל לומר משהו ליהודי אחר את הנשים האלה כותב הפרק רבי יוכיח המשיח וזה שנאמר והוכיח במישור לענו ארץ הענווה הזאת שלאו במקומה יכולה להרוס אותה לו לגמרי כמה שענה היא גדולה אם היא לא במקום זה הרס וכמה שגאו שלו במקומה זה הרס אבל וגבע ליבו בדרכי השם אני לא גאה בי אני גאה מזה שאני שליח של הקדוש ברוך הוא שיש לי משימה זה מרים את הבן אדם למעלה ותראו דבר נורא מעניין אמרנו ב בתחלה בסיפור של קמצא בא ר קמצא שהיו שם חכמים שלא מיכו ולכן אותו בר קמצא כעס על החכמים שלו מיחו מי היו החכמים האלה אם נסתכל במדרש רבא איך שם כתוב ששם היה רב זכריה ואומר המדרש ישב שם והיה ספק בידו למחט ולא מח יהיה לו ספק כן למחות או לא למח כן למחות או לא ממח וממשיך המדרש אומר ואמר רבי יוסי הענווה של רבי זכריה שרפה את ההיכל זאת אומרת אותו הספק כן למחות או לא למחות זה כן צודק זה לא צודק ומי אני שאני אפסוק אני רק רק רב זכריה הקטן בעיניו בעיניו היה הקטן איך אני אקח למחות כנגד בעל הבית אני אביש את הבעל הבית הענווה הזאת שלא במקום היא חורבן לבית המקדש אומרת הגמרא מסכת סותה דף כב עמוד א' וגם בעבודה זרה כי רבים כי רבים חללים הפילה מי זה זה שעשה הרבה בעיות תלמיד חכם שלא הגיע להוראה ומורה אבל ועצומים כל הרוגע מי זה כל ההרוגים הם עצומים המון זה תלמיד חכם שהגיע לאורה ואינו מורה כמו שבן אדם צריך לדעת יש דברים שאני לא מתערב ואם אני מתערב אני יכול חלילה לעשות לא טוב שבן אדם באופן אובייקטיבי רואה וגבע ליבו בדרכי השם אני צריך להתערב שלא יכנס הפחד הזה אני כן צריך לא צריך כן צריך לא צריך ולפי זה נוכל להבין עוד דבר מעניין בהתחלת הסוגיה של חורבן בית המקדש אומרת הגמרא אמר רבי יוחנן מדכתיב אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה ליבו ייפול ברעה הוא אומר זה הולך על הסיפור של קמצא בר קמצא על חורבן בית המקדש מה הקשר מה הקשר מה הקשר אז פעם שמעתי הסבר מאוד מאוד יפה יש הרבה אנשים שבגלל פחד וחשש שאולי אני לא אצליח לא עושים הרבה דברים למה אולי זה לא הדבר הנכון שאני צריך לעשות הפחד מהפחד זה מה שכתוב אשרי האיש שמפחד מהפחד הזה שיעצור אותו לעשות דברים אתה מפחד מהפחד הזה שעוצר אותך מכיוון שהפחד הזה שאולי אני לא יצליח ואולי זה לא המקום לעשות ואולי לא אני צריך לעשות את זה זה עוצר אותנו פעם אני זוכר אנחנו שמענו מהרב אדין שטיינזלץ שפעם היה באיזה התוועדות והוא דיבר מאוד יפה ופעם מישהו אומר לו הרב על מה אתה מצטער בחיים שלך אתה כל כך מוצלח כל כך חכם כל כך מה אתה מה אתה מצטער איזה טעות עשית בחיים שלך אז ה אומר אני אגיד לך מה על מה אני מצטער שהרבה דברים שרציתי לעשות לא עשיתי בגלל שחששתי אולי זה לא הדבר הנכון שחששתי אולי אני לא אצליח בזה הפחד מהפחד זה עוצר את הבן אדם וזה אדם צריך כל הזמן להיה לו את חוש ההבחנה ולפעמים צריך להתייעץ עם הרב שלו איפה אני צריך להרגיש בשביל לי נברא העולם וגבה לי בו ב אני צריך לעשות את זה ואיפה אני צריך לעצור את עצמי זה לא המקום שלך ולפי זה נוכל עוד להבין שלכאורה בכמה מקומות בשס כתוב סיבות אחרות למה נכב בית המקדש והיום נראה שני גמרות במסכת בא ומציע בדף ל אומרת הגמרא שנכה בית המקדש בגלל שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין פה כתוב שנחה בית המקדש בגלל הענווה של רבי זכריה ופה אומרים שהעמידו דבריהם על דין תורה אבל זה בעצם אותו עניין אותו רבי זכריה העמיד את את האיסור אסור להקריב קורבן בעל מום אותו רבי זכריה אמר אסור להרוג את אותו המלשין מכיוון שאולי זה לא המעשה הנכון לא היה לו את הגבה ליבו היה לו שפלות וענווה בגלל שהעמידו את הדין על דין תורה ולא ראו את כל התמונה הכללית שלפעמים בגלל פיקוח נפש מותר להקריב קורבן עמום בגלל דין של רודף וחשש חשש אפילו שחס ושלום יכולים להרוג את עם ישראל ולהכי בית המדה שצריך להרוג את המלשן זה הנקודה הנפלאה זה בעצם אותו דבר ופעם מישהו אמר בהתוועדות דבר נפלא פעם היה איזה בחור שישב ואמר אה אני לא שווה שום דבר אני לא מרגיש שום דבר אין לי ערך אני עושה הרבה עבירות וכולי וכולי אז אומר לו המשביע ככה יש אנשים שמאמינים באלוקים אתה מאמין בקדוש ברוך הוא אומר בטוח הקדוש ברוך הוא בטוח אתה רואה את כל העולם אתה רואה בטוח יש אבל יש עוד דבר הוא אומר צריך לא רק להאמין באלוקים צריכים להאמין לאלוקים מה זאת אומרת אדם צריך להאמין במה שהאלוקים אומר לו האלוקים אומר לבן אדם יש לך כוח בראתי אותך בשביל לעובדה ולשום רע השם אומר לבן אדם בראתי אותך בעולם שאתה צריך לכבוש את העולם וכשאני אומר בבוקר מודה אני לפניך שחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך מה זה אמונתך כבר אמרנו פעם את הסיפור האמונה שנתת בי האמנת שאני יכול ליצור דברים יש לי כוח יש לי עוצמה הוא טמון אבל הוא לא וי הוא רוצה להתגלות רוצה למיצוי של עצמו לביטוי של עצמו וכשהוא יוצא איזה הערה יש לו הוא יכול להפוך חושך לאור יכול להפוך אנשים רחוקים לאנשים קרובים יכול להפוך שנאה לאהבה פעם מישהו אמר אנשים אומרים תשמור על הבריאות מה זה בריאות שצריך לשמור עלי צריכים לשמור על עם אקדחים עם שומרי ראש הבריאות זה לא אוצר היא מוצר מוצר הבריאות זה מוצר שאתה צריך לייצר איתו משהו לייצר דברים חדשים אתה צריך לשמור על עצמך בשביל שתייצר דברים אתה עצמך אתה מוצר אתה צריך לייצר חיים חדשים לפי זה נבין עוד גמרא מעניינת גמרא מסכת יומה תט אומרת שבית המקדש השני למה הוא נכה בגלל שנאת חינם איך זה מתאים ממה שאנחנו פה מדברים שזה בגלל הענווה של רבי זכריה אז בואו קצת נתבונן מאיפה מגיעה שנאת חינם שנאת חינם היא תופעה מורכבת ועמוקה היא נוצרת כאשר האדם חש תחושות שליליות כלפי הזולת בלי סיבה ממשית או מוצדקת שנאת חינם אני עצמי לא יודע למה ובאמת שאני מתחיל לשוב למה אני שונא אותו מה הוא עשה לי ואז אני מחפש את השורשים שלה שורשיה של שנאת חינם וצים בתחושה של חוסר ערך עצמי בתחושה של חוסר פנימיות בתחושה שאני עין וזה מוביל אותי לתגובות רגשיות ש להיות כלפי אחרים בשעה שבן אדם אלא מרגיש את הערך הפנימי שלו והוא יכול לחוות תחושות של חוסר ביטחון עצמי ריקנות תסקור לפעמים במצב כזה במקום לראות את עצמו כבעל ערך ייחודי וחד פעמי הוא משווה את עצמו לאחרים הוא מרגיש נחות פה פה זה הזרעים של השנאת חינם הזה השנאת חינם זה לא נובע מההתנהגות של השני אלא מהתחושות שלי מהבעיות שלי עם עצמי זה משקף פער בין מה שאתה חושב שאתה צריך להיות ולבין מה שאתה חושב שאתה בפועל וכשה הפער הזה כואב לו חץ לי האדם לא מסוגל להפנות את הכאב כלפי עצמו להיות מודע את הבעיה ואז אוטומטי הכאב הזה מופנה כלפי חוץ כלפי האחר ואז אני מאשים אותו אתה השם בגללך וזה בעצם התחושות שלי שלא נעימות הוא לא עושה לי שום דבר ומה הדרך להתגבר על שנאת חינם מה השורש של שנאת חינם זה אותו הענווה של רבי זכריה הדרך לבנות את ההערכה העצמית שלך להתבונן שאתה שליח של הקדוש ברוך הוא להתבונן שאתה חלק אלוקה ממעל ממש וכשאדם מכיר את הערך הפנימי שלו הוא מבין את הייחודיות שלו הוא מתמלא בתחושה ביטחון והערכה וכוח עצום לפעול ולעשות ולייצר דברים והתחושה הזאת מאפשרת לו לראות את ההישגים של אחרים לא קיום הוא לא מאיים עליי הוא נותן לי השראה ובמקום לחוש קנאה ושנאה זה יכול לפתח לו רגשות של שמחה שמחה להצלחה שלהם ולהיות דוגמה בשבילי גם אני יכול לעשות את זה דרבו השמיכה האישית שלי זאת אומרת בסופו של חשבון בסופו של דבר שנאת חינם נובעת מריקנות והתרופה שלה מודעות לערך שלי על ידי עבודה של הערכה והבנת המשמעות האישית שלי בעולם נוכל פתאום להחליף שנאה באהבה קנאה בהשראה ולהביא לחברה מאוחדת לאהבת ישראל וזה יפעל לנו שנזכה בקרוב ממש ממש בביאת משיח צדקנו למטה מעשרה טפחים וכמו ששנאת חינם חלילה זה סיבה לחורבן המקדש אהבת חינם זה בדיוק הפוך זה יבנה לנו את בית המקדש יבנה את בית המקדש הפנימי שלנו ויבנה את בית המקדש בעולם הגשמי שלנו בקרוב ממש