הרב זאב רונס - וירא תשפ"ז | מפירות הכרם

אחד האירועים המרכזיים בפרשת וירא זה הפיכת סדום ועמורה. אבל לפני הפיכת סדום, הקדוש ברוך הוא אומר: "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?" זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא אומר שהוא חייב לספר, הוא לא יכול להסתיר מאברהם מה שהוא הולך לעשות, כדי לאפשר לאברהם להתפלל עליהם. ולמה? למה הקדוש ברוך הוא חייב לספר לאברהם? "כי ידעתיו, למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'". אבל מה הקשר? אז אברהם אבינו מחנך את בניו ואת ביתו, אז לכן הוא צריך להיות מעודכן מה שהולך להיות עם סדום? מה אחד קשור לשני? לפני הרבה שנים, מורי ורבי הרב טובי שליט"א, ראש הכולל, הפנה אותי לפתוחי חותם, להקדמה של שו"ת חתם סופר, חלק יורה דעה. ושמה הוא מסביר משהו נפלא ביותר, שאברהם אבינו, הוא למד לקח מהדורות שהיו לפניו. היה את חנוך, היה את נח, שני צדיקים שעלו והתעלו. על חנוך כתוב: "ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים", כלומר שחנוך כל כך התקרב להקדוש ברוך הוא, עד שמרוב דבקות הוא פשוט נפרד מהעולם הגשמי. ועדיין, למרות שחנוך היה כזה צדיק, איזה השפעה הוא השפיע בעולם? הרי לא הרבה זמן אחריו נהיה מבול שהרס את כל העולם. גם נח, שהיה צדיק תמים, לא הצליח להציל את הדור שלו. אומר אברהם אבינו, הוא לומד מזה לקח: לא זה מה שהקדוש ברוך הוא מחפש, הרי מלאכים בשמיים יש לו מספיק, "ואנשי קודש תהיו לי", הקדוש ברוך הוא רוצה אנשים, אנשים שחיים בעולם, מעורבים בדעת עם הבריות, ומשפיעים. הרי הקדוש ברוך הוא לא רוצה צדיק יסוד עולם אחד, הקדוש ברוך הוא רוצה "ועמך כולם צדיקים", הוא רוצה שכל העולם יהיה עובדי השם. וממילא, מבין אברהם אבינו שהדרך של חנוך, הדרך של נח, לא זאת הדרך. אברהם אבינו יוצא החוצה ומתחיל ללמד את כולם, "הנפש אשר עשו בחרן", אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת את הנשים. אבל לדרך של אברהם אבינו יש מחיר, הרי לדרגות הנשגבות שאפשר להגיע על ידי התבודדות, על ידי פרישה מהציבור, על ידי שאדם ממש מתרכז בעצמו ומגיע להשגות, אי אפשר כשאדם מקדיש מזמנו ומכוחותיו בשביל לרומם את הציבור, הרי שזה מגיע על חשבון, זה יכול להגיע לפחות, על חשבון העבודה הרוחנית והדרגה הרוחנית של עצמו. וממילא, כתוב שם בפתוחי חותם, אם זה לא היה כתוב לא יכולתי להגיד את זה, אבל הוא כותב שם: אברהם אבינו עליו השלום באמת לא הגיע למדרגות נבואה כזו. זאת אומרת, למה אברהם אבינו מעצמו לא ידע מה שהולך להיות בסדום? הרי הנביאים, ישעיה, יחזקאל, ירמיהו, הם ידעו מה הולך להיות לא רק אצל עם ישראל, גם אצל הגויים, אצל ירמיהו כתוב "נביא לגוים נתתיך", אז למה אברהם אבינו לא יודע מה הולך להיות בסדום? אלא, הוא אומר שם, שאברהם אבינו לא הגיע למדרגת נבואה כזו, למה? כי לא היה לו פנאי להתבודד עצמו במחשבתו ולקשר נפשו במדרגת נבואה כזו, לפי שהיה מוטרד תמיד בלימוד התלמידים, והיה דעתו מעורב בין הבריות להכניסם תחת כנפי השכינה. אז ממילא, אומר הקדוש ברוך הוא: "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?" איך אני יכול להסתיר את זה ממנו? איי, אבל הוא לא יודע את זה מעצמו, אבל זה לא בגלל הפחיתות של הדרגה שלו, אלא למה זה? "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו". והוא כותב שם: וזה הסיבה שהנביא קורא לאברהם "אברהם אוהבי". איפה בא לידי ביטוי האהבה הגדולה של אברהם להקדוש ברוך הוא? פה, בנקודה הזאת, שאברהם אבינו מוכן להקריב מהדרגות הרוחניות שלו בשביל לרומם את הציבור, כי אברהם אבינו מבין שזה רצון השם. ואם זה רצון השם, אפילו שזה יבוא על חשבונו האישי, זה מה שאני עושה, ולכן אברהם זוכה לכינוי "אברהם אוהבי". ממילא לפי זה, אפשר אולי להבין מה שכתוב אחר כך, כשאברהם אבינו כן מתפלל על סדום, אז מה אברהם אבינו אומר? "אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר, האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה?" יש פה הדגשה על צדיקים בתוך העיר, וגם כשהקדוש ברוך הוא עונה לו: ויאמר השם, אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר, מה ההדגשה על צדיקים בתוך העיר דווקא? אלא שאברהם יודע שצדיקים כמו חנוך, שצדיקים כמו נח, שפורשים מהציבור, שלא משפיעים, צדיקים כאלה לא יכולים, אין להם את הזכות, אולי להציל את עצמם כן, אבל לא להציל את הציבור, וממילא על צדיקים כאלה אברהם אבינו בכלל לא מבקש. על מה הוא מבקש? על צדיקים בתוך העיר, אלה שחיים עם הציבור, שמעורבים בדעת עם הבריות, שמשפיעים. אם יש צדיקים כאלה, צדיקים כאלה יש להם זכות לא רק להציל את עצמם, אלא להציל את העיר, את הדור כולו. אנחנו זכינו בישיבה במשך עשרות שנים לראות הרבה דמויות של צדיקים, צדיקים בתוך העיר, ואחד יחיד ומיוחד, מורנו ורבנו הרב אפרים רובינשטיין זכר צדיק לברכה, שעוד מעט יחול יום השלושים לפטירתו, שבאמת עלה והתעלה, אבל העלה את כולם יחד איתו, השפיע על כל כך הרבה תלמידים במשך כל כך הרבה זמן, והחיסרון שלו מורגש כל כך. צדיק אמיתי בתוך העיר, ואנחנו רק מברכים את הישיבה שימשיכו להוציא כאלה פירות, כמו הרב רובינשטיין זצ"ל, שפשוט צדיקים בתוך העיר. אז בעזרת השם שהישיבה תמשיך ביתר שאת וביתר כוח לגדל עוד גידולים, עוד פירות מפירות הכרם, עוד צדיקים בתוך העיר במשך עוד רבות בשנים, אמן ואמן.