הלכות סוכות בנושא נתינת לולב לקטן ולאישה, הרב יעקב שוויכה שנת תשפ"ז

פשוט הרב הלמן נעים לשמוע אותו הרב דהן קהל קדוש אני רוצה לנגוע בשתי הנהגות של רבותינו נשיאנו לגבי ארבעת המינים ולהשתדל להסביר את זה בדרך אפשר על פי ההלכה מה מה העומק של הדברים מציע הצעה הצעה כמובן בדרך אפשר שינו כך ארבעת המינים ידוע לכולנו שהרבי היה מחלק היה מזכה את כל הקהל לברך על ארבעת המינים שלו תור ארוך של חסידים וברכו על ארבעת המינים של הרבי והנה דבר מעניין לפני כמה שנים פשוט למה עסקתי בזה לפני כמה שנים במשפיע שלנו בנחלס על חבד בכל מי שלובין שאל אותי אולי אתה יודע מה הסיבה ואני אני רוצה להציע לכם בפניכם אולי סיבה. הוא שאל אותי מדוע הרבי זיכה את הגברים בארבעת המינים ואילו הנשים לא ברכו על ארבעת המינים של הרבי אלא בהושן הרבא אחרי שכל הגברים ברכו על הלולב. רק אחרי שכולם בלכו ביום האחרון בר שענה הרבה אך אז הנשים ברכו זה שנשים מברכות אצלנו ידוע מחלוקת הרמבם רבנו תם האם אפשר לברך אישה יכולה לברך עלמצע עסת שהזמן גרומר רבנו תם שכן וככה נוהגים אז נשים מברכות על ארבעת המינים אצלנו אז השאלה הייתה מדוע זה רק ביום האחרון וישן נרה בו מדוע ביש הרבו ורק אחרי ש שהגברים נטלו בל נטלו את הלולב מדוע זה היה כך אז שוב מה שאני הולך להציע זו הצעה שלי בדרך אפשר לא מתמר להסביר את הרבי אבל אולי בדרך אפשר כך יש ספר הלכות סוכה בלולב מיקודי יעקב מיקודי יעקב זה בעל הערוך לנדל רבי דינגר היה ואלטונה אלטונה היום זה פרבל של המבורג אז היה נפרד אלטונה המבורגס היה שלוש איוו איבו למושב לא כשרבי נסניפשצ הלך לשם הוא דלשיבה אי זה ראשי תיבות של 13 מקומות על כל פנים יש לו ספר חשוב מאוד על לכות סוכה ולב ובשם ביקורי יעקב הביקורי יעקב אומר דבר מאוד מעניין לגבי לגבי נטילת כלוליו של נשים אומר אומר לה הוא מציע איזשהיא הצעה שהיא אולי יש בה איזשהיא בעיה כשאישה נותנת לו לו מדוע אז קודם הוא מתחיל כמובן כמו שאישה מצד השמן גרמה אצלנו מברכות על הסוכה אז גם על ארבעת המינים יכולות לברך אבל הוא אומר ברור שהם צריכות לקיים את המצווה באותה צורה שגברים מצווים לקיים את המצווה ביום הראשון של סוכות המצווה היא הולכחתם לכם ביום הראשון. לכן הד מינים אמור להיות שלי בבעלותי ורק אז אני יכול לקיים את המצווה. אז גם אישה צריך שיהיה בבעלותה ארבעת המינים שתוכל לקיים מצווה. נו אז מה הבעיה? גם גבר שאין לו ארבעת המינים מעניקים לו את זה במתון מנס להחזיר. עושים איתו מתנה. זה יהיה שלו בכדי שלא יקח את זה לעצמו עושים איתו תנאי המתנה הזו היא על מנת להחזיר והיה אם הוא לא יחזיר אז הוא לא קיבל את המתנה והוא לא קיים את התנאי והוא לא קיים את המצווה אז הוא מוכרח להחזיר אז מה הבעיה גם לאישה ניתן ד' מינים מתון המנס להחזיר אומר רבי קור יעקב יש פה בעיה כשאדם מעניק מתנה לאישה על פי דין דין יש לבעל עם אישה נשואה אולי גילת על המילה הזו אישה נשואה ואישה נשואה אז הפעירות הם של הבעל הקרן שייך לאישה והפירות של הבעל זאת אומרת מה זה פירות זכות ההשתמשות של החפצים שאישה קיבלה במתנה או במה שלא יהיה מה שאישה קיבלה במתנה אז הזכות השימוש של זה זה של הבעל אז אם כן אומר ביקודי יעקב ואתה הולך לאישה ואתה רוצה היא רוצה ליטול לולב ביום הראשון ולקחתם לוכם שיהיה שלך ואתה תגיד לה אני נותן לך את הלולב הזה את ארבעת המינים האלו מתנה על מנת להחזיר אומר רבי קורנקב מה קורה אוטומטית גם בלי שיגידו ובלי שידברו שיפרטו את זה אוטומטית היא קיבלה את הקרן ואת הפירות את הזכות השימושו של הבעל וכאן יש לנו שתי שתי בעיות. בעיה הראשונה הוא נכנס לעומק לבדוק כשיש דבר שהקרן של האישה ואילו הפירות של הבעל של מי זה למי זה שייך הלכתית נוגע להלבה הלכות פיון מעשר ועוד הרבה הלכות הלכתית של מי זה של מי זה הדבר הזה עכשיו כשהפירות של הבעל והוא מביא ראשונים מוכיח בראשונים מביא רשי שעולה אחרת מתווכח בדעת רש"י, אבל הוא מביא ראשונים שברגע שהזכות השימוש הוא של הבעל, זה נקרא של הבעל. אז איך תלך האישה ותברך על ארבעת המינים? כשזכות השימוש של ארבעת המינים הוא לא שלה. נמצא שזה לא נמצא ברשותה אלא ברשות הבעל. אז אם כן, אומר הביקודי יעקב, יש לנו פה בעיה. כמו שהגדרנו בהתחלה, כדי שאישה תקיים מצוות ארבעת המינים, היא צריכה לקיים באותה צורה שהמחויבים על פי דין, כמו שהאיש אם לא יכולה לא יכולה לברך על ארבעת המינים מצוות הזה של גרמה כמו באותה ההגדרה של האיש מקיים צריך שיהיה שלה ואם זה לא נקרא שלה בגלל שהפירות של הבעל הזכר מברכת אתה מכשיל אותה היא לא קיימה את המצווה וגם הברכה בנוסף לכאן כך ממשיך הביקודי יעקב ונוסף לכך כשהיא באה להחזיר בעצם היא לא יכולה להחזיר יכולה להחזיר את הקרן הפירות של הבעל אז אם כן היא גם לא יכולה להחזיר ואם היא לא יכולה להחזיר לא יתקיים התנאי היה מתון המנס להחזיר אז התנאי לא התקיים אז בכלל לא הייתה מתנה אבל כשבת מינים אין בעירס פיר זה השתמש להשתמש השימוש השימוש השימוש פירות שאנחנו אומרים בניס מילוג שאנחנו אומרים שהפירות של הבעל השימוש השימוש כן השימוש אני יודע ולרכוב על הסוס >> לא דווקא למכור >> לא לא למכור להשתמש בזה להשתמש בסטנדרד הזה זה פירט הרב יש מושג כזה שנקרא ידו כידה מה המושג הזה ידו כידה האם זה כמו יד ארוכה יד ימין יד שמאל איש ואישה זה דבר אחד ולכן גם אם הוא נותן את את הזה את הקרן זה ההשתמשות שלו אבל יש מושג שנקרא ידו כידה זה בעצם כמו יד אריכטא שהיא בעצם משלימה את לא אנחנו לא אומרים ככה זה לא יד אריכת זה לא עבד זה >> אוקיי אז מה זה מה פירוש הנסה מה שהיא קונה מה שהיא קונה קונה בהרה זה כן מה שהיא קונה זוכה אז במציאתה זה לבעלה תקנו שהמציאה שלה תהיה לבעלה המעשה ידיה של הבעל אבל כשהיא מקבלת מתנה מקבלת ירושה הקרן הוא שלה והפירות של הבעל >> ומה קורה שאם אישה נשואה רוצה לתת להעניק לאדם זר מתנה הוא מקבל את המתנה הוא מקבל >> אז אסור לקבל מאישה גם דוגמה צדקה אלא אם כן אנחנו משארים שהל מסכים לזה אם לא זה אסור >> כמובן בהסכמת הבז אותו עניין לשות אז הוא נותן להיות >> אותו עניין של קרן ופורות היא מעניקה לבעל את הלולה בחזרה כי מתנה גמורה ואז אין בעיה עם זה אבל היא לא הניקה והבעל נמצא במקום שהוא נמצא והיא קיבלה את הד' מינים מי שהוא ונותלת ומחזירה לו מי נתנה בעלה נתן לה >> מה >> לא הקרן הוא שלה והפות של הבעל והבעל לא נמצא פה היא לא ביקשה מהבע היא לא נתה איתו לעשות שניה תכף נראה את הפנון שהוא נותן תכף נראה את הפטון שהוא נותן אבל יש פה בעיה שהוא מציג שזה נמלו שלה לגמרי היא לא יכולה לצאת ידי חובה וגם כן גם כן המתנה לא תתקיים בגלל שהוא לא מחזירה לו בעצם וכשהיא מחזירה להבנות נשארות אצל הבעל בקיצור בלאגן אז מה הוא מציע או שהבעל הוא זה שיתן לאישה מתנה דומה למה שאמרת אבל כפשוטות הבעל מגיע הביתה בית הכנסת בוא תתי ד מינים שלי נותן לה מתנה שיש עלה עכשיו שאדם נותן מתנה טבעת לאישה תכשיט לאישה זה שאלה לגמרי זה שאלה לגמרי במקרה הזה זה לא פירות לבעל כן אז הוא נותן לה את זה לגמרי או שמישהו זד יתן לה את צא במתנה ויגיד לה זה מתנה על מנת להחזיר על מנת שאין לבעלך [נחירות בוז] רשות בזה ובכדי שתציא דחובה צריך להגיד כזה משפט ארוך והוא מפרט שם אני לא רוצה להעריך למה צריך להגיד לכל הפרטים האלו הוא יצטרך להגיד לה זה מתנה מנת להחזיק הוא יצטרך להגיד לה על מנת שלבעלך לא יהיה רשות בזה אז אני לא רוצה אני רוצה לתת לך מתנה ולא לא הכל יהיה שלך וגם הוא יצטרך להגיד שזה על מנת בשביל שתציא בחומה וממילא זה הפתרונות אומר שהאישה יכולה לברך על ד' מינים אם זה שלה שלה אגב הרבי קונה ד מינים לרבנית דרך אגב היה גם היא היה לה משלה כן זה דרך אגב אבל או שהמעל נותן לאישה או שמישהו זר עושה את כל התנאי הזה וכך הוא מסיים להלכה האם ההלכה היא כזו רגע ביום הראשון של סוכות כשעושים מבצועים ופוגשים נשים שמברכות אז צריכים להגיד לה את כל הדבר הזה זה אז בהלכה היא כזו הכף החיים מביא את הבקורינן כבוכה שלמה זל מנוברך אומר לו מביכות שלמה אומר שלמה זל מנובר לא צריכים לחשוש על זה הוא סובר שגם כניין כעניין כמו שזה נעשה בצורה כזו זה נקרא כרגע של האישה ואישה מחזירה לו ולא ואין צריך לחשוש ואני חושב שמי שעושה מבצעים ביום הראשון של סוכות וסומך על רבי שמעון זר מנאלך אומר בצורה כזו עושה בצורה כזו את המפצ מה אני רוצה לומר בקשר להנהגת הרבה שאמנם יש בזה מחלוקת כמו שאמרנו עכשיו פיקודי ינקב כף החיים מחמינים רבי שלמה זמון מקל ייתכן ואני אומר שוב על דעת עצמי לא מהרבי הצעה שאולי זו הסיבה שהרבי לא נתן לאישה בגלל הביקור היקב יש פה המוני יהודים שצריכים ליטול לולב ופה פה תיווצר בעיה הלכתית לפי המיקור יעקב אז לכן לא נתלו לו לאף מיד תשאלו הסברת אולי הסבר טוב ליום הראשון מה היום השני יום השלישי יום הרביעי יום החמישי שגם כן הרבי לא נתן לנשים רק בוא אישה נורה בו אחרי שכולה כל הפרים נטלו לו לה למה למה דווקא אז אז מפה אני רוצה לגשת לעוד הנהגה שהנהגה שהיא דודשת הסבלה גם בלי השיעור שלנו היום גם בלי לשאול למה הרבי העניק רק אחרי שן הרב ורק אחרי בכל מקרה יש פה שאלה מעניינת בהיום יום אני חושב של אתמול שכשנותנים ד' מינים לומר מתון על מנס להתזיר מה כתוב שמה שזה לתועלת הנותן וה המקבל ובפרט ביום הראשון וכאן איך אומרים איך אומרים אצלנו כבר נשתבדות כולמוסים לבד את ההלכה הזו מה זאת אומרת בפרד ביום הראשון דין פשוט בגמרא בשולחן ערוך ידוע לכולם שלולב חוץ מיום הראשון מחוץ לארץ גם יום השני טוב בשאול אפשר לצאת ידי חובה בלולב השאול לא צריכים לולב שיהיה שלי חוץ מיום הראשון אז למה הרבי כותב היום יום מקור שדברי הרבי זה הרבי הקודם זה ברשימס זה מהרבי הקודם הרבי הקודם אמר שבפרט ביום הראשון למה למה בפרט ביום הראשון והוא רואה איזה פלא שככה היה נהגה בפועל הרבי היה מביא כל בוקר את הלולב אל רב מאיר הרליק בכדי שיזכה את כל הקהל והברכה הרב עלג נשאר בסוכה והרבי היה לומד ואחרי זה מתפלל והוא מזכה אתנשים ד' מילים ורבי היה אומר לו כשמביא לו את זה מתנה על מנת להחזיר לא רק ביום הראשון אלא כל ימי חול המועד כל יום שנטלו לו ליו הרבי היה אומר מתון מנס להחזיר לפני שנמשיך הלאה לבד לנסות לבד את השאלה הזו אז קודם כל אני חושב שהסבר למהנהגה של הרבי כבר מובן. למה הרבי נתן לנשים ורק ביום האחרון? מכיוון שהרבי הקפיד כל השבוע שזה יהיה מתנה על מנת להחזיר. ואולי מכיוון שהרבי רצה להחמיר בדבר שהוא לצאת את הרבים ידי חובה כמו בקרי ינקב. זאת אומרת ככה נגיד ביום הראשון אם או ביום השלישי נניח מלא היה מעניק את הדשים ביום החמישי שכבר סליחה ביום החמישי כשגברים היו באים ליטול אז לפי מקורי ינקב היה להם בעיה אז לכן הרבי נתן לנשים רק כשהדברים סיימו בן הרבו רק אז אולי לחשוש לדעה של הביכורי יעקב אבל השאלה עכשיו היא עצומה דין דין פשוט בגמרא עלול השאול דין פשוט בשולחן ערוך יוצאים את החובה בארבעת המינים שאולים למה הרבי אם הרבי הקפיד לעשות מתנה לנת להחזיר ואז הוא עוד אומר שזה תועלת תועלת לנותן ולמקבל מה אכפת למקבל אם זה שלו שזה שאול אצלו מה זה משנה בעצם אני רוצה להציא הצעה לפני כן אני אגיד לכם מה שראיתי במקומות אחרים יש ספר מעולה של תמיד חכם עצום הרב נסין מלונדון דיין מופרסם הרב אלויצח רסקין נתיבים בשדה השליחות הוא מציע שמה היות שיש מחלוקת ריטווה ותוספות נתחיל ככה ידוע לכולנו שמדאורייתא ביום הראשון זה מנתלו ארבעת המינים בכל ארץ ישראל ולקחתם לכם ביום הראשון כל יתר הימים רק בבית המקדש ושמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים נחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שאנחנו נוטלים מה שנתנו היום בבית שמש ובכל מקום בארץ ישראל זה תקנת דבר יוחנן בן זכאי מדרבונ האם בבית המקדש כשנטלו בבית המקדש היה דין של ד' מיני מהיו של כל אחד ואחד מה השאלה? על היום הראשון כתוב לקחתם לכם ביום הראשון על השבעת ימים לא כתוב כתוב ושמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים לא כתוב שיהיה לכם מי שנוהג לעלות לכותל בכל המועד כדי לקיים לפי הרמבם מצווה דהודיסה חלק מאיתנו בטח א עשה או יעשה את זה אז לא דים שומעים מתון המנס להחזיר זה מחלוקת ריטבו ותוספו האם היה צריך להיות שלכם אבל זה ברור שמדרבונון אין דין כזה שולחן ערוך ש אפשר לצאת אתה בלבשו תקנהד ברח בן זקן אזסק רוצה להציע שהיות שיש מחלוקת ריטר ותוספות והיות שלפי התוספות בבית המקדש היה צריך להיות לכם אז אז ממילא החמינו שגם בזכר שזה בזמנינו זכר תכנת רבי יוחנן בן זק שגם זה יהיה שלך מתנה מנת להחזיק אה נראה לי קצת א החמלה בעידוד שלא כתוב בגמרא ולא בשולחן ערוך המצאה לא יודע לא נשמע לי אם חכמים כשעשו זכר לא תיקנו שם מתון המנס להרציל גם אם בבית המקדש יש מחלוקת אם כן או לא אבל בזמננו לא תקנו לא נראה לי אז אני רוצה לקחת את ההנהגה של הביאים לעשות המתון המנס להחזיר לא בכיוון ההלכתי שלכם אלא בכיוון של הידוד כמו שתכף נראה יש הגאות מימוניות שמופיע אחרי זה אחרי זה במהליל מהליל אבי מנהגי אשכנז והרמ מביא את זה בשולחן בשולחן ערוך שאף על פי שיש ד' מינים של הקהל של שותפים ויש הלכות איך לעשות להעניק אחד לשני אומר המאריל אומר הרמוד שכל אחד מתרנח לסוף סעיף ג אומר הרמו שמצווה מן המובחר שלכל אחד ולא זכר את הלשון המדויק או טוב או מצווה מן המובח או משהו בסגנון שלכל אחד יהיה ארבע מינים משלו למה מנהגי מעדייר הוא מסביר אנשים לפעמים לא יודעים להקנות קנות אתג של השותפים להקנות אחד לשני גם צריכים לנענועים בקיצור כמה דברים שיש הידור שיהיה לכל אחד ארבעה מינים שלו זה מה שכולנו עושים קונים ארבעת מינים שלנו אוקיי מכאן שאלה מעניינת והיה וזה וזה רמור זה רמו שכל אחד יקנה ד מינים זה רמו שכון ערוך רמו בשכון ערוך וכאן שאלה מעניינת אם יש לארבעת ארבעת המינים שלי. מצד שני לחבר שלי יש ארבעת המינים יותר יפה. מה עדיף? עדיף לטעול בארבעת המינים שלי או של החבר שלי שיותר מהודד ויותר יפה? מה עדיף? את ההידור של הרמור שיהיה שלי או את ההידור הזה שארבעת המינים מצד עצמותם הם יותר יפים? מחלוקת. המבית זמן של הבית יוסף רמו של טירני המשנה ברורה מביא ככה להלכה אומר המשנה ברורה אומר המבית עדיף שיש שלך תיטול בלולה ארבעת המינים שלך עדיף מאשר בד מינים שהם שהם שאולים מתון אומנס להחזיר ממישהו לפני שנמשיך כשמאריל אומר שכדאי שכל אחד יהיה לו ד מינים שלו הוא אומר אפילו יום טוב של סוכות חל בשבת שאין לכם דולי גם נמחר בשבת כמו שנה שוב אומר הממית אומר המשנה ברור שלכל אחד יהיה ד מינים שלא גם אם זה פחות יברלך על שלו גם אם זה פחות מהודומתו בסדר היום קיצור שולחן ערוך אומרים לא עדיף מהודר מאשר שיש שלך תיקח של החבר שלך יום טוב לישון מתון לא מנס להחזיר עדיף שיהיה מעודה והנה הנה ופה ההצאה שאני רוצה להציע בדרך אפשר או שתקבלו שבכל אופן בינתיים למדנו דברים אולי כך חסידים בדרך כלל כן השתמשו בד מינים של הרבי למרות שיש ד' מינים שלהם אחת הסיבות שהמאריל מביא לקנות כל אחד ד מינים שיהיה להנענוים ושיה לה כן לנענוים כל אחד בנפרד אז חסידים קנו תמיד לד מינים לנענוים וכולי אבל נטלו בלולב של הרבי וזה לולב שהרבי בלך עליו אז נטלו לולב של הרבי אז אבא נשים לב זאת אומרת שלמעשה נהגו התנהגו כמו הקיצו כמו סדר היום לא כמו המבית לא כמו המשתמר אלא שמה משהו יותר מעודר מה שהרבי בירך עליו לאידך לאידך יש רמו >> איך זה נקו אתב של הרבי כי הוא יודע מאוד >> כי בגלל שהרבי מלך זה העידוד זה העידוד הרבי מלך לא בגלל שהוא יותר יפה. לא לא אולי לא הבנת אותי. לא בגלל שהוא יותר יפה. קודם כל יותר יפה. כן. אבל לא בגלל אלא בגלל שהרבי מלך. אז אז בכאן נוצא בעיה יש רמו. הרמו מביא שלכל אחד יברך ד מינים שלו. עד כדי כך שמבית והמשנה ברור אומרים שזה גובר על העידוד. אז איך חיים ביחד עם שני הדברים? אולי בדרך אפשר. אולי בדרך אפשר. סו סיבת ההנהגה שכל השבוע נתנו הרבי נתן מתון על מנס להחזיר מתון על מנס להחזיר כל השבוע [נחירות בוז] שגם אם אנחנו לא בדיוק עושים כמו הרמור לפחות התקרבנו אל הרמור התקרבנו במשהו שזה יהיה אם לא יהיה שאול לפחות שלא יהיה שאול אם הרמו אומר שכל אחד ד מינים אישית קניתי עשיתי פסק של הרמ הלכתי לשוק ד' מינים קניתי ד' מינים הנענוים הז אז אני יוצא בד מינים שלי אבל מגיע לברכה אני הולך לברך לא על שלי לכאורה לא כמו ועוד לא כמו המבית והמשורו אז אולי רצו לקרב את זה בהנהגה טובה וישרה איך כתוב ביום יום תועלת למקבל גם לנות וגם למקבל תועלת מה תועלת לקיים להתקרב לפסק הרמור שוב הרמור מדבר שיהיה שלי לגמרי אבל לפחות עכשיו במתון המנס להחזיר באותם הרגעים שאני שאני נותן לו זה שלי ואז יוצאים ככה בצורה כזו גם בזה שזה שלי וגם מצד שני מברכים על של הרבי בא הרבי ולקח אולי צד נוסף בהנהגה הזו של הרבי ואני שוב אני אומר הכל תיאוריות והכל בדרך אפשר אנחנו לא קטונתי מלהסביר את הרבי כמובן אבל אולי הרבי לקח את זה צעד אחד קדימה אתה יהודי מזכה מישהו במבצועי אתה בא ואומר לו אתה נותן למישהו חבר שלא קנה ד' מינים שאתה נותן לו לברך את ד' מינים תגיד גם כן מתן מנסה להחזיר למה זה תועלת שזה לקרב אותו לפסק של הרמו שכל אחד יהיה ד' מ שלו בקיצור מה שאני רוצה לומר שאין פה המצאה של הלכה חדשה חס ושלום היו לא תהיה אין הלכות חדשות ההלכה היא שיוצאים בלולב בלולב השאול זו הלכה אין מה להתווכח על זה יוצאים בלולב השאול אבל ב בהידוד בהנהגה כדי לקרב למה שאומר הרמו שזה מצווה מן המוחר וזה טוב יותר שיהיה לכל אחד הד מימן שלו אז אולי זה ההסבר שאז אם ככה נסכם את הדברים למה רבי נתן לנשים רק באושן הרב אחרי שהגברים אולי לחשוש לביקור יעקוב שהפאירות של הבעל וממילא אישה זה לא נקרא שלה אין אין פה דין של מתון שלו ביתר הימים אז כמו שראינו עכשיו יש לזה כן איזשהו עידוד וממילא לעשות מתון המנס להכזין וממילא לכן יתכן שהרבי לא נתן לנשים עד ושמה אולי אני רוצה לסיים אם כבר אנחנו מדברים על שלחו ושלכם וכולי רק ככה בקצירת האומר חידוש של אדמור הזקן בעצם מבוסס על הלבוש אבל הוא בונה את זה להלוכם כולנו יודעים שבלולה ביום הראשון כן הוא לקחם לוחם שיש שלי ממש שאול או לא טוב בסוכה הגמורה בסוכז מביאה מחלוקת רבי אליעזר וחכו מלכה כחכמים אפשר לשבת בסוכה שעולה הי כתוב חג הסוכות תעשה לך אומרים חכמים כתוב כל האזח בישראל ישבו בסוכות והוא עם כל ישראל ישב בסוכה אחת מה הפשט בפשטות הפסוק כל האזרח מישראל בא ללבות סוכה שאולה ש שהקשרה ככה תוספות למד הגמוד הזקן בשולחן ערוך מבוסס על הלבוש כנראה שזה הפשט של הלבוש ברשי ושמה בסוק חובז עמוד בס בעצם גם סוכה צריכה שיהיה שלך רק כשזה שאול זה כשלך שאול בסוכה זה כאילו שלך לא הפשט ששאול כשר לא גם פה חג הסוכות תעשה לך לא כמו תוספות אלא בשאול צריך זה נהיה כשלך. שואל ההבדל למה בלולב זה לא נהיה כשלי ובסוכה כן בוד קטן במשפט וחצי אומר הרבי זו הגדרה של סוכה סוכה זה דירת קבע דירת קבע דירה זה מקום שהוא שלי כשאתה משאיל דירת קבע למישהו אתה משאיל בצורה כזו שזה יהיה שלו לגמרי זה לא כמו לולב שלולב זה לא דרים בלולב לולב נודלים אז השלכם בלולב זה משהו צדדי זה תנאי אבל בסוכה זו הגדלה של הדירה יתן הקדוש ברוך הוא שבקרוב ממש נזכה לסוכת אביד שהיא תקום ותהיה לנו מניין בית המקדש השלישי ממילה בימינו אמן >> אמן אמן >> תודה רבה לרב שואק שאנחנו רק לעצור את ‏Ja.